שוחחתי על חג הפסח עם הרבה מאוד אנשים בחיי. רובם ככולם מבהירים באופן בולט, כי לחג הפסח יש סממנים של בית, שקשה מאוד להתנתק מהם. הרבה אנשים מבוגרים מתגעגעים לליל הסדר בבית הורים או בבית סבא וסבתא. יש שם ריח וטעם שאין במקום אחר. כך גם המנהגים, המאכלים, השירים, קשה להסביר.
אחד הדברים שהייתי מחכה להם כל השנה, הוא הכנת אטריות הביצים למרק. מגיל 10 אני מכינה אותם בעצמי. בשנים הראשונות עמדתי ליד סבתא ע"ה, הבטתי כיצד היא מטגנת בזריזות את חביתיות הביצים הדקות אך מה שבעיקר אהבתי, היה לראות אותה חותכת את החביתיות לאטריות. ידיים קטנטנות היו לה, זריזות להפליא, ובסוף יוצא קסם שכולם רוצים לאכול עוד ועוד.
כשלימדה אותי לאחוז בסכין ולחתוך אותן, תחילה היו יוצאות לי עבות. שנים הסתובבתי בערב פסח עם חתכים באצבעות כי ממש קשה לילדה ללמוד לחתוך עם סכין מאוד קרוב לאצבע ושלא ייגע… אך עם השנים הפכתי למקצוענית.
גם כשנישאתי, לא ויתרו לי על האטריות של פסח. הייתי מגיעה לבית הוריי בערב החג ומכינה לפחות תבנית ביצים שלמה, שיהיה בשפע.
עברו שנים טובות, כבר חגגתי ליל סדר במקומות נוספים, התארחתי בבתים של אחרים במהלך הפסח, ופגשתי כל מני גרסאות לאטריות ביצים. הבסיס אצל כולם זהה, אך הן מעולם לא דמו לאטריות של סבתא…
ובכל מקום שהצגתי את הגרסה שלי, אהבו אותה מאוד וביקשו מתכון. אז הנה השנה אני משתפת במתכון הכי אישי שלי, הגרסה של סבתא ע"ה לאטריות של פסח, מקווה שתיהנו.
תגובה אחת
זה בעצם חביתה דקה חתוכה..
לא חסר של מרכיב?