לפני כ-5 שנים נכנסה לתוקפה רפורמה אשר העבירה את האחריות למתן סיוע נפשי וטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים למערכת הבריאות הציבורית ולידי קופות החולים.
אלא שלמרות הרפורמה שהוביל השר ליצמן, אז שר הבריאות, רוב החרדים עדיין ממשיכים לפנות למטפלים פרטיים לצורך קבלת טיפול. כך עולה ממחקר שערך מכון הסקרים 'אסקריא'.
במחקר השתתפו 536 משתתפים מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת. התוצאות שהתקבלו מעלות סימני שאלה בדבר חשיפת המגזר לרפורמה שערכה המדינה בנושא ומעלה תהיות על דרך הנגשת המידע החדש על ידי קופות החולים לאוכלוסייה החרדית.
התוצאות העלו, כי 76% מהמבוגרים ו-53% מהילדים בחברה החרדית ממשיכים לקבל טיפולי בריאות נפש במסגרות פרטיות ואינם מנצלים את הסבסוד שמציעות קופות החולים.
48% מהמשיבים אמרו כי הם כלל לא מודעים לאפשרות של קבלת שירות מסובסד באמצעות הקופות, 40% אמרו כי לדעתם איכות המטפלים בקופות החולים נמצאים ברמה נמוכה יותר.
יצוין, כי 40% מהנשאלים הוסיפו כי זמני ההמתנה הארוכים מהווים בעבורם משקל בשאלה היכן לקבל את הטיפול.
המחקר שבדק את רמת הגמישות והפתיחות באוכלוסייה החרדית בשאלת הפניה ל'גורמים זרים' לצורך קבלת טיפולי בריאות הנפש, העלה את הנתון הבא: בזרם חב"ד ובזרם החסידי נמצא שיעור הפתיחות הגבוה ביותר לטיפולי בריאות נפש בקרב האוכלוסייה הבוגרת, עם 71%. אחריהם הזרם הליטאי, עם 67%, ואילו הזרם הספרדי במקום האחרון, עם 61%.
בשאלת קבלת טיפול נפשי לילדים התשובות התחלקו לפי החלוקה הבאה: המגזר החסידי (92%) הספרדי (79%), ליטאי (74%) וחב"ד (50%).
המחקר בדק את תגובת הציבור החרדי בתחום בריאות הנפש בתקופת הקורונה, להלן הממצאים: 34% דיווחו על חרדה 23% על בדידות ו-16% התלוננו על דיכאון. עם זאת, מצבה הכללי של האוכלוסייה החרדית טוב יותר בהשוואה לציבור הכללי המתבסס על נתוני סקר הלמ"ס שמצא כי 8% בלבד מהבוגרים ו-14% מהילדים בחברה החרדית דיווחו על החמרה במצבם הנפשי לעומת 22.5% ו-25% בהתאמה בקרב האוכלוסייה הכללית.
