20 ניצולי מיסיון – יהודים ששבו ליהדות אחר שהיו בכתות המיסיון הנוצרי וחלקם המירו את דתם, השתתפו בשבת מרגשת ומרוממת שערכו עבורם אנשי 'המחלקה למאבק במיסיון' ביד לאחים בצפת עיר הקודש.
ההכנות לשבת המיוחדת שכותרתה 'שבת אחים – זמן לנשמה' ארכו מספר שבועות, ובבוקרו של יום שישי יצא הפרויקט לדרך כאשר אוטובוס מיוחד שסבב בכל הארץ אסף אותן ואת פעילי המחלקה ובני משפחותיהם בדרך לצפת.
עם הגיעם למקום בשעת צהרים מוקדמת שמה החבורה פעמיה למלון 'אסנט' המרווח והמפואר בלב העיר העתיקה בצפת ולאחר טעימה קלילה התאספו הניצולים לקבלת שבת מוסיקלית שנערכה על ידי צוות המכון במרפסת המפורסמת של המתחם המשקיפה להרי מירון. אנקדוטה מעניינת שכמו מסמלת את המהפך בחייו האישיים של כל אחד מהמשתתפים, הייתה כאשר אחד הניצולים שחזר ליהדותו אחרי שעזב את הנצרות ואת בני משפחתו הנוצרים ניגן לפניהם בחליל. "במקום לנגן בכנסיה מצאתי את עצמי מנגן שירי שבת בתפילה יהודית" העיד ברגש.
עם כניסת השבת עלו הנוכחים לגג המבנה ונטלו חלק בתפילת קבלת שבת מיוחדת עם שירים וריקודים של חודש אדר. הנוכחים, שלרובם הייתה זו הפעם הראשונה שבה השתתפו בתפילות השבת, קיבלו הדרכה צמודה.
עם תום התפילה התיישבו כולם באחד מחדרי האוכל המרווחים של המלון לקידוש וסעודת שבת לתוך הלילה. לפני הקידוש ולכל אורכו הסביר מנהל המחלקה הרב חנוך גכטמן למשתתפים על משמעות הקידוש וחלקיו השונים. כך הרחיב להם בטוב טעם על מלאכי השרת, הקידוש, לחם המשנה ומזמורי 'שלום עליכם' ו'אשת חיל'.
"בסעודה עצמה, כדי לשבור את הקרח" מספר גכטמן "הלכנו על קונספט מיוחד שבמסגרתו ילדי הפעילים נעמדו על כיסא במרכז החדר ונשאו דברים. אחד סיפר מסיפורי צדיקים, אחר דבר תורה על פרשת השבוע ושלישי שר מזמירות השבת. כשהדברים באו מהילדים עצמם היה לכך אפקט חווייתי מיוחד".
את שירי השבת שרו כל הנוכחים בצוותא מתוך זמירון מיוחד שהפיק יד לאחים ולאחר הסעודה נשארו הניצולים לשבת לתוך הלילה לתוכנית מיוחדת. כל אחד מהם הציג את עצמו ואת סיפורו האישי בפני חבריו להתמודדות ובחר שיר יהודי כלבבו. רגע מיוחד היה כאשר צ', בחור מבית חרדי שנפל בציפורני המיסיון תיבל את דבריו בסיפורו של יוסף הצדיק שהיה בשאול תחתית, ואמר "יוסף היה בכלא, בתקופה הקשה של חייו ורק החלומות שלו החזיקו אותו. אם יש לנו חלום זה יוציא אותנו מהבור. יד לאחים עוזר לנו לחלום על העתיד, להראות שיש אופק מעבר לחושך".
השכם בבוקר יום השבת צעדו המשתתפים לתפילת שחרית בבית הכנסת 'אבוהב', שם באווירה של הוד קדומים, בבית הכנסת בן 400 השנים בעל ההיסטוריה המפוארת, הפנימו עוד יותר את היותם חלק משרשרת הדורות היהודית שלא תיפסק לנצח.
לאחר סעודת השבת העביר הרב יואב-זאב רובינסון מבכירי הפעילים ביד לאחים סדנא מיוחדת במערה המסתורית בת מאות השנים שהתגלתה מתחת למתחם 'אסנט' במהלכה הרצה בטוב טעם על מנוחת השבת בסוד הקבלה. עם תום מנוחת הצהריים יצאה החבורה לסיור מיוחד בעיר העתיקה בהדרכתו המרתקת של הרב רובינסון. "הסיור הזה שבה אותי" העיד מאוחר יותר אחד הניצולים. "הרב רובינסון החדיר בנו בטוב טעם מסרים יהודיים עמוקים, סיפורי ניסים ואת שרשרת הדורות ובאותם רגעים הבנתי שאני נחוש בדרכי החדשה".
בסיום הסיור התפללו הניצולים מנחה בבית הכנסת של רבי יוסף קארו. בסעודה שלישית, רעווא דרעווין, קיבלו הנוכחים על עצמם החלטות טובות בשלל נושאים. אחד קיבל החלטה להסתכל בעין טובה על הזולת, רעהו להקפיד על תפילת מנחה וערבית, כמה מהם החליטו להניח תפילין מידי יום, ומשתתף נוסף ריגש כשאמר כי קיבל החלטה להשלים עם חברו מהעבר עמו הוא מסוכסך יותר מעשר שנים.
הרב גכטמן מעיד כי בשבת המיוחדת היו רגעים מרגשים רבים, אבל משפט הסיכום של אחד הנוכחים היה מרגש במיוחד. בדבריו הוא אמר: " זו הייתה שבת מדהימה. לא ניסו לשכנע אותי או לכפות עליי מאומה. נתנו לי לטעום כמה מתוקה המסורת שלנו, כמה טובה היא השבת שלנו, כמה יפה הוא העם שלנו".
"ניסיתי כל מיני דברים בחיים. הגעתי גם לכתות משיחיות נוצריות שם הסבירו לי פנים חיבקו אותי אבל עם הזמן הבנתי שהם מחבקים אותי מתוך אינטרס לנצר אותי. היום אני בן 40, בלי משפחה וכשאני חושב לעצמי מי באמת חבר שלי ואת מי אני באמת מעניין, אני יודע שהתשובה היא: יד לאחים. יד לאחים לא מוותרים עלי. הם בקשר רציף איתי. זה פשוט לא מובן. אני חשוב להם. הם אוהבים אותי. ולמה? כי אני יהודי!".
הרב שלמה כהן, מפעילי יד לאחים ומי שליווה את הגיבורים לכל אורך השבת שלח בסיומה הודעה לכלל המשתתפים בה כתב: "חווינו איתכם שבת ממש נפלאה, שמחה ומרוממת! רצינו לומר תודה- שהגעתם, שפתחתם את הלב, שהגעתם עם מוכנות לחוות משהו חדש ושונה. שמחנו כל כך בכל אחד ואחת ממכם, יצרנו יחד פסיפס מופלא של יהודים שונים אבל כל כך מאוחדים, כל כך אוהבים, לומדים זה מזה ומתחזקים איש מרעהו בעבודת הבורא יתברך".
