בעוד שלושה ימים בלבד צפוי להתממש החשש הגדול ביותר של שר האוצר הטרי ישראל כץ, כאשר צפויים להצטבר מספרים מדאיגים של כ- 262 אלף ישראלים ללא עבודה ופרנסה וללא כל תמיכה מהמדינה, לאחר שתקופת זכאותם לדמי האבטלה מסתיימת ב-1 ליולי.
זאת, מאחר וחלוקת דמי האבטלה שהעניקה הממשלה במהלך המשבר לעובדים שהוצאו לחל"ת עומדים להסתיים בסוף החודש, שכן הם הוגבלו בזמן. המשמעות היא, שאלו שיצאו ראשונים לחל"ת כבר במרץ ובאפריל, כ-134 אלף ישראלים, לא יהיו זכאים יותר לסיוע מהמדינה, בעוד 128 אלף נוספים יזכו לדמי אבטלה מופחתים.
שר הרווחה איציק שמולי הזהיר הבוקר, ואמר כי "זה לא ניסוי חברתי ב'הישרדות', אלא החיים עצמם. אם לא ניתן רשת ביטחון, מאות אלפי ישראלים יטבעו מתחת לקו העוני", כך שמולי. "אני דורש שלא להפקיר אותם לגורלם ולהאריך מיד את הזכאות לדמי אבטלה ואת המענקים לבני ה-67 ומעלה", הוסיף. במשרד האוצר עדיין דנים בעניין ההחלטה, האם לאשרה ואם לאו.
מנתוני הביטוח הלאומי עולה תמונה מדאיגה, המצביעה על כך כי אין יישוב בישראל שנותר חסין ולא נפגע, כאשר אפילו בסביון, אחד היישובים האמידים ביותר בישראל, נרשם זינוק של כ1000%(!) במספר דורשי העבודה.
במבט על הנתונים בפילוח לפי עיר, עולה כי ירושלים הבירה היא הנפגעת המרכזית, כאשר בעוד לפני המשבר היו 9,139 מתושבי העיר מובטלים – כעת ישנם 82,450 (עלייה של 802%). אחריה מדורגת תל אביב-יפו, בה זינק מספר דורשי העבודה מ-8,707 לפני המשבר ל-58,589 כיום (עלייה של 573%). בפתח תקווה ישנם 26,500 דורשי עבודה לעומת 4,113 לפני משבר הקורונה (עלייה בשיעור של 544%).
בגזרה הדרומית יותר המצב חמור לא פחות. כך למשל, נחשבים 23,934 תושבי אשדוד דורשי עבודה, בהשוואה ל- ערב הקורונה4,373 (עלייה של 447%), בבאר שבע יש כיום 20,182 דורשי עבודה, לעומת 3,637 ערב המשבר (זינוק בשיעור של 455%).
במגזר החרדי שיעור העלייה במספר דורשי העבודה, בהשוואה לעידן הטרום-קורונה, נמוך יותר. זאת, נוכח העובדה כי המגזר מתאפיין בימים כתיקונם בהיעדר כח עבודה מרובה. אך למרות זאת, גם במבט מגזרי הנתונים מדאיגים.
את הרשימה פותחת בני ברק עם 2,851 דורשי עבודה ערב המשבר ו- 17,359 לאחריו. במקום השני ניצבת בית שמש עם 1,824 מובטלים טרום המשבר, לעומת 9,611 לאחריו. אחריה ניצבת אלעד עם 4,260 דורשי עבודה, לעומת 825 לפני משבר הקורונה. בעיר מודיעין עילית ישנם 4,449 דורשי עבודה, לעומת 1,103 בימים שלפני הקורונה.
שר הרווחה, איציק שמולי, כאמור, קרא ולוחץ להאריך עבורם את דמי האבטלה עד לסוף אוגוסט. לדבריו, "לא מדובר באנשים שאוהבים אבטלה, אלא שהם נזרקו אליה בגלל החלטות שקיבל הריבון, ואין להם עדיין מקומות עבודה לחזור אליהם. כל החלטה אחרת היא לא מוסרית ציבורית ופשוט איוולת כלכלית", כך שמולי.
לקריאתו של שמולי הצטרף גם מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, שקרא להאריך את הזכאות: "להיות מובטל זה לא מקצוע, ויש לנו חובה ערכית ואנושית כחברה לדאוג לאלו שאולצו לאבד את פרנסתם במידה ולא תתקבל לאלתר החלטה אמיצה והכרחית בדבר הארכה גורפת של תקופת זכאותם". גורמי רווחה אף מזהירים כי "זו פצצה חברתית מתקתקת שאם לא ננטרל, מאות אלפי ישראלים יהפכו להיות עניים חדשים".
גורמים במשרד האוצר טוענים שיש מקום שמעסיקים יחזירו את עובדיהם לעבודה ויקבלו על כך פיצוי, במקום שהמדינה תמשיך לשלם דמי אבטלה. עם זאת, באוצר מנסים לקדם תוכנית שתאפשר לחלק ממחוסרי העבודה להמשיך לקבל דמי אבטלה, בשל אי-חישוב ימי הסגר כימי זכאות.
