האבטלה מצטמצמת: לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה, שיעור המובטלים והעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום ירד ל-10%. בחודש מארס מספר המובטלים עמד על 384 אלף שהם 9.5% מכלל המועסקים. בחודש פברואר עמד שיעור המובטלים על 14%.
המשמעות המידית היא קיצוץ של 10% בדמי האבטלה לכל מי שעדיין נמצא בחל"ת, החל מ-21 במאי. משום שהאבטלה מחושבת לפי ימים, המשמעות היא קיצוץ מינורי בלבד בתשלום שיעבור ב-1.6 (כלומר תשלום דמי האבטלה של חודש מאי). מלוא הירידה תורגש בתשלום שיעבור ב-1.7, כלומר בחודש האחרון שבו ישולמו דמי אבטלה למובטלי הקורונה.
אם שיעור האבטלה יפחת מ-7.5% – יבוטל כליל חוק תשלום דמי האבטלה במשבר הקורונה – חודש לאחר פרסום הנתון – ולא ישולמו עוד דמי אבטלה אלא לעובדים שפוטרו ללא קשר למשבר, על פי משך הזמן הקבוע בחוק.
שר האוצר ישראל כ״ץ מסר כי ״אני מברך על עדכון נתוני האבטלה של הלמ"ס לחודש מרץ, שלפיו מספר המובטלים שנעדרו מעבודתם בשל הקורונה עמד בחודש מרץ על כ-9.5% (ללא מתייאשים). נתון זה מהווה ירידה משמעותית לעומת פברואר 21' שבו עמד הנתון על כ-14%".
"נתון זה משקף את המשך המגמה החיובית והתוצאה הישירה של החזרת המשק לפעילות שהתאפשרה בזכות החיסונים ובזכות רשת הביטחון הכלכלית הנרחבת שפרסנו לעצמאים, לבעלי העסקים ולמובטלי הקורונה, ואשר נתנה להם את התשתית הכלכלית לעבור את תקופת המשבר, ואת המשאבים לשוב לפעילות עם פתיחת המשק".
"כעת אנו פועלים במרץ להוציא לפועל סיוע מיוחד למעסיקים לקלוט אנשים שהיו מחוץ לשוק התעסוקה זמן רב, ובמקביל ממשיכים במתן תמריצים שיסייעו למובטלים ותיקים ומאיצים את התקציב ואת ביצוע ההכשרות המקצועיות למקצועות מועדפים בעלי שכר ופיריון גבוה".
"כמו כן, בימים אלה אני ממשיך לקיים עם בכירי האוצר דיונים רבים לשם התאמת וגיבוש מדיניות התעסוקה לאחר חודש יוני והצעדים הנדרשים, זאת בשים לב לירידה בנתוני האבטלה מתחת ל-10% והמגמה החיובית המסתמנת, הכל כמובן מבלי לפגוע באלו שעדיין אין ביכולתם לשוב ולעסוק במשלח ידם לאור המגבלות שנותרו בתוקף".
"נתון חיובי זה מצטרף לשיפור הכללי במגמות המאקרו של המשק הישראלי ובהם הכנסות המדינה, התאוששות ניכרת במסחר, בפנאי וכן שיא ברכישות כרטיסי אשראי, שמהווים יחדיו איתות לאיתנות הכלכלה הישראלית".
במקביל, כץ הבהיר כי "מדיניותי כשר אוצר ברורה: לא יועלו מיסים בשנת 2021, וגם תקציב 2022 יהיה תקציב מרחיב, עם רפורמות תחרותיות והשקעה גדולה בתשתיות וטכנולוגיות מתקדמות, כדי לסייע בחזרה לצמיחה מהירה של המשק, שהיא המפתח לצמצום החוב והגרעון".
