מחקר העמדות (סקר) נערך על ידי תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי הפועלת מטעם קרן קונרד אדנאואר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב.
צפי לשיעור הצבעה גבוה בחברה הערבית (59.7%) – שיעור ההצבעה הצפוי, נמוך מעט מזה שהיה בבחירות לכנסת ה-23 שנערכו במרץ 2020 (64.8%), ודומה לשיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22 שנערכו בספטמבר 2019 (59.2%). בהשוואה לנתונים שנאספו בתחילת מערכת הבחירות עולה כי ניכרת ברחוב הערבי תכונה גוברת והולכת ביחס לכוונות ההשתתפות בבחירות.
הצטרפות לממשלה או תמיכה מבחוץ: כמחצית מהנשאלים (46.0%) סבורים שכדי להבטיח הישגים לציבור הערבי, רצוי שמפלגה ערבית תצטרף לכל ממשלה אשר תקום לאחר הבחירות. 18.0% מסייגים את הסכמתם להצטרפות רק לממשלת מרכז-שמאל. 21.3% מהנשאלים מוכנים לכך שמפלגה ערבית תתמוך בממשלה מבחוץ (גוש חוסם) בתמורה להישגים ממשיים לציבור הערבי. בסך הכל כ-87% מהמצביעים הערבים בעד כניסה לממשלה או תמיכה בממשלה מבחוץ. רק 13.0% סבורים שאין להסכים בשום תנאי להצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה או לתמיכה בה מבחוץ.
תחזית התמיכה של הציבור הערבי במפלגות (במנדטים) – המצביעים הערבים צפויים להעניק 8.3 מנדטים לרשימה המשותפת (חד"ש-בל"ד-תע"ל) בראשות אימן עודה, 4 מנדטים לרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) בראשות מנסור עבאס, ו-1.6 מנדטים לליכוד בראשות נתניהו. המפלגות מרצ, יש עתיד, ו"מען – יחד" (בראשות מוחמד דראושה) צפויות לקבל מהמצביעים הערבים כחצי מנדט כל אחת.
התאמה לתפקיד ראש הממשלה: המועמד המתאים ביותר לתפקיד ראש הממשלה הוא בנימין נתניהו (24.9% מהנשאלים) ואחריו אחמד טיבי (14.3%), יאיר לפיד (13.9%), ואימן עודה (11.7%). מועמדים אחרים הם מנסור עבאס (4.7%), גדעון סער (4.6%) ובני גנץ (2.4%). בצד זאת, 10% סבורים שאין היום מועמד ראוי לתפקיד ראש הממשלה.
הסוגיה החשובה ביותר לטיפול אחרי הבחירות: יישום התוכנית הממשלתית למאבק באלימות (58.6% מהנשאלים), וזאת בצל רמת אמון נמוכה (1.9 בסולם מ-1 עד 5) שהממשלה אכן תיישם את התוכנית.
נשים ערביות בפוליטיקה: רוב גדול (82.5%) מהנשאלים מסכימים שרצוי שנשים ערביות ימלאו תפקיד מרכזי בעשייה הפוליטית.
