מחקר מדיניות חדש של קרן ברל כצנלסון מתמקד בהשלכות משבר הקורונה על אוכלוסיית הצעירים בגיל 28 ומטה, בדגש על שוק התעסוקה ורשת התמיכה הכלכלית המוצעת לאוכלוסייה זו. הנייר מציג את ההשפעות העיקריות של משבר הקורונה על אוכלוסיית הצעירים בישראל, באמצעות סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של 600 צעירים וצעירות בגילאי 19-28 (לא כולל חיילים או משרתי שירות אזרחי/לאומי), במהלך חודש נובמבר 2020.
הנייר מפרט שורה של המלצות מדיניות שאימוצן בטווח הזמן הקצר והבינוני יצמצם את הפגיעה הקשה שהושתה על הצעירים הישראלים ויסייע לשיקומם המהיר. הנייר דוחה את הטענה כי צעירים "נהנים" מדמי האבטלה ומראה כי בממוצע, קצבת האבטלה לה יהיה זכאי צעיר שעבד למחייתו לפני המשבר, תהיה נמוכה ב-55% מהשכר טרום המשבר (6,450 ש"ח שכר ממוצע ברוטו לעומת קצבה ממוצעת של 2,915 ש"ח ברוטו).
עיקרי ממצאי הסקר:
כ-80% מהצעירים דיווחו כי נפגעו כלכלית כתוצאה ממשבר הקורונה במידה כלשהי, ולמעלה משליש דיווחו שנפגעו במידה רבה או רבה מאוד.
השכר הממוצע בקרב המשיבים נפגע בשיעור של למעלה מ-25% מאז תחילת משבר הקורונה.
66% מהמשיבים נתמכים בהוריהם במידה כלשהי. שיעור המשיבים שנתמכים בסכום של 1000 ש"ח ומעלה גדל ב-21% לעומת התקופה שלפני המשבר.
21% ממי שעבדו לפני המשבר לא חזרו לעבוד נכון למועד מילוי הסקר – שבוצע בתקופה שבה המשק לא היה בסגר כללי.
גובה דמי האבטלה/מענק העצמאים הממוצעים ששולמו לצעירים שאיבדו את פרנסתם עמד על כ-45% בלבד משכרם הממוצע ערב המשבר.
70% מהסטודנטים דיווחו כי הקורונה השפיעה לרעה על לימודיהם.
15% מהסטודנטים היהודים ו-44% מהסטודנטים הערבים חוששים שלא יצליחו לסיים את התואר בשל משבר הקורונה והשלכותיו.
50% מהמשיבים דיווחו כי הקורונה השפיעה לרעה על מצבם הנפשי במידה בינונית ומעלה.
טל אלוביץ', כותב המחקר ומנהל תחום ממשל בקרן ברל כצנלסון: "צעירים בישראל נפגעים פעמיים – בפעם הראשונה בכך שמסלול חייהם מושתת על עבודות מזדמנות ללא ביטחון תעסוקתי, עבודות שהיו הראשונות להיסגר עם פרוץ המשבר, ובפעם השניה מכך שמדיניות התמיכה של המדינה מבוססת על קריטריון גיל שהוא עיוור לצרכים. צעירים שטרם מלאו להם 28 נפגעו עד כה בכ-9,000 ש"ח בממוצע בזכאות לדמי האבטלה אל מול חבריהם שמלאו להם 28. זה עוול שדורש תיקון".
עוד מוסיף אלוביץ' "משבר הקורונה פגע משמעותית באוכלוסיית הצעירים בישראל, בעיקר בתחום התעסוקה וההשכלה. מדובר לא רק בפגיעה ברווחה הכלכלית של צעירות וצעירים רבים, אלא גם בפגיעה ברווחתם הרגשית. היות שהדור הצעיר הוא שעתיד להוביל את המשק בעשורים הקרובים, המשק כולו עלול לשלם מחיר יקר על היעדר מדיניות מתאימה לצמצום הפגיעה הנוכחית באוכלוסייה הצעירה. על ישראל כבר עתה לייחד מדיניות לאומית שתסייע לאוכלוסיית הצעירים בהתמודדות וביציאה מהמשבר".
עיקרי המלצות המדיניות:
- ביטול קריטריון הגיל בקביעת גובה קצבת אבטלה. מוצע לבטל באופן מידי את קריטריון הגיל בחישוב גובה קצבת האבטלה וליצור מדרגה אחידה לכלל האזרחים. פער הקצבאות בין דרגות הגיל השונות הביא לכך שדמי האבטלה להם זכאים צעירים מובטלים עד גיל 28 נמוכים בכ-1,000 ₪ ביחס למבוגרים מהם שהשתכרו שכר זהה לפני המשבר.
- סבסוד התמחויות. מוצע לייצר מענק התמחות לצעירים אשר יתחילו התמחות אצל מעסיק מוכר ובתפקיד הקשור לתחום לימודיהם או לכישוריהם. המענק יינתן במקביל לקצבת אבטלה, ובמקביל המדינה תעודד מעסיקים לגייס לשורותיהם צעירים כמתמחים, באמצעות תגמול הזהה בגובהו למענק העסקת עובדים שנקבע בשל משבר הקורונה ועומד על 1,875-875 ש"ח לעובד.
- מתן סיוע בשכר דירה, בגובה של עד 940 ש"ח בחודש ובהתאם לחוזה השכירות.
- הרחבת היקף העסקת סטודנטים בשירות המדינה והרשויות הציבוריות.
- תכנון והוצאה לפועל של תוכנית יציאה ייעודית לצעירים מהמשבר, המבוססת על תוכנית Youth Guarantee של האיחוד האירופי.
- הימנעות משינוי חוקי עבודה לטובת המעסיקים. בחודשים האחרונים עלו בישראל הצעות להגמשת חוקי העבודה כתמריץ לעידוד הכלכלה. יש להימנע מאימוץ ההצעות הללו, שישליכו על כלל העובדים ועלולות לפגוע במאמצי השיקום התעסוקתי של האוכלוסייה הצעירה בפרט.
