בעוד בכל הנוגע ל'מחיר למשתכן' הדעות חלוקות, האם היא היתה תוכנית מוצלחת או שמא רק היוותה בור תקציבי למדינה, על דבר אחד מסכימים כולם – היא לא הועילה וגררה הצלחה מפוקפקת בניגוד למה שחשבו.
כעת, לאחר שבמשרד הבינוי והשיכון הבינו היטב כי תם עידן הקופה המלאה והגדושה לטובת מחוסרי הדיור, ונוכח הגירעון העצום וההאטה הכלכלית אליה נכנסת המדינה, במשרד האוצר ובאגף תקציבים ישקלו פעמיים כל שקל וכל סובסידיה, ודאי כשהיא קשורה לקודמיהם בתפקיד. לכן, כשנכנס שר חדש למשרד השיכון, מוזזת תוכניתו של השר הקודם משה כחלון, לטובת תוכנית אחרת אותו יזם השר הטרי יעקב ליצמן.
התוכנית החדשה כוללת שני שינויים דרמטיים לעומת מחיר למשתכן: ראשית, את מחיר הדירה תקבע המדינה – ולא חברות הבנייה המתחרות במכרז, ושנית, תהיה אבחנה בין ישובים. מצד אחד, התוכנית לא תפעל בשכונות יוקרה, אך מנגד, בפריפריה יינקטו צעדים שישפרו את גובה ההנחה. ההתאמות החדשות נועדו לשים סוף לחוסר השוויון בין הביקוש לגובה ההנחות באזורי הביקוש, להגדיל את הכנסות המדינה משיווק קרקעות – ולהסיט את המשאבים החדשים לפריפריה.
עד עתה, מאז השקת תוכנית מחיר למשתכן ב-2015, המדינה היא זו שקבעה את מחיר הקרקע והמתמודדים במכרז התחרו בכמה ימכרו את הדירות לצרכן, ולאחר שחברה הציעה את ההצעה הזולה ביותר היא הייתה זוכה במכרז.
בתוכנית החדש מבקש הבינוי לשדרג את המודל באמצעות חלוקת הארץ לשלושה אזורים, בהתאם לשווי הקרקעות, כאשר באזורי יוקרה התוכנית תישאר כפי שהייתה וכל המרבה במחיר הוא הזוכה. בשיטה הזו חברות הבנייה משקללות את עלויות הפיתוח ואת מספר הדירות שאפשר לבנות על קרקע זו, וע"פ זה הן מגישות הצעה המתחרה על הקרקע, והן יכולות למכור דירות במחירי שוק ללא כל הגבלה.
ההחלטה לגבי כל קרקע באיזו קטגוריה היא תשויך עוד לא נקבעה באופן סופי, אך מסתמן כי הקריטריון יקבע על כ- 2.5 מיליון ליחידת דיור, וכל מגרש ששוויו גבוה יותר, יוגדר כ'יוקרתי' וישווק בשיטת מכרז זו.
סקטור המחיר השני מתייחס לדירות באזור המרכז, בערים שלא הוגדרו פריפריה אך ערכי הקרקע בהם נמוכים מכ-2.5 מיליון שקל, שם תופעל שיטת מכרז שנועדה להקנות הנחה בהשוואה למחיר דירה בשוק החופשי. כאשר המדינה תקבע מראש מה יהיה מחיר הדירות, על פי שומה של השמאי הממשלתי והנחה מסוימת. חברות הבנייה שידעו מה מחיר המכירה, וכמה הן נדרשות לשלם עבור פיתוח הקרקע, יתחרו על מחיר הקרקע. גם במקרה הזה ההצעה הגבוהה ביותר מנצחת.
מחיר הדירות, כפי שנקבע על ידי השמאי הממשלתי, יהיה מפתח בסיסי, וחברות הבנייה יוכלו למכור דירות במחיר גבוה יותר אם הן נחשבות ליוקרתיות (למשל דירות גן או פנטהאוז) באישור משרד הבינוי. בכל מקרה, ההפרש בין מחיר הדירות הזולות ליקרות יוגבל.
הסקטור השלישי פונה לדירות בפריפריה ששם שיטת המכרזים תהיה דומה, בשינוי אחד – המדינה לא תקבע מראש את עלות פיתוח המגרש. חברות הבנייה ידעו מה מחיר הדירה ויתבקשו להתחרות על מחיר הקרקע, מחיר שכולל גם את עלויות הפיתוח.
המהלך נועד לצמצם את הוצאות המדינה בסבסוד פיתוח מגרשים, לאחר שכיום המדינה מסבסדת פיתוח בכל עיר בפריפריה על פי מפתח של 40 אלף שקל ליחידת דיור באופן אוטומטי, מבלי להבחין בין שכונות שבהן מחירי הדירות נמוכים והסבסוד מוצדק, לבין שכונות שבהן אין צורך בסבסוד עמוק של הפיתוח.
בנוסף, במשרד השיכון שוקלים להציע מענק שינוע בין 70 אלף שקל ל-110 אלף שקל לרוכשי דירה יד שניה בפריפריה. זאת, במטרה לעורר את שוק הדירות בפריפריה. בנוסף, שוקלת המדינה לאשר משכנתאות בערבות מדינה לרוכשי הדירות בפריפריה, שתחסוך את הריביות המוצעות היום בשוק.
