את ד"ר יקיר קאופמן קשה עד בלתי אפשרי להשיג בימים אלו, את הריאיון שאותו אנו מקיימים כעת ביקשנו לתאם כבר בשבוע שעבר. מסתבר שלעלייה החדה במספר הנדבקים יש השלכות גם על הלו"ז של הרופא החרדי הבכיר, שבמענה לשאלתי "מתי ניתן להשיג אותך", השיב "מצאת החמה עד צאת הנשמה, ברגע שאני יכול אני עונה".
בתחילת השיחה מבקש ד"ר קאופמן להקדים, "צריך להבין, אנחנו מתמודדים עם נגיף חדש יחסית שרב הנסתר בו על הגלוי, אנחנו כל הזמן לומדים עליו, תוך כדי תנועה. אנחנו לומדים כל הזמן על תופעות חדשות שביכולת הנגיף לגרום, שכן התסמינים והסימפטומים משתנים מאדם לאדם. יש כאלו שמתלוננים על עייפות רגילה באמצע היום, קשיי תזוזה, גם אם אין להם את התסמינים המוכרים. אנחנו מעת לעת מגלים גם תסמינים שלא חשבנו קודם שהם קשורים לנגיף. בקיצור, נצטרך לעשות עוד הרבה מאוד מחקר כדי להבין מה הטווח הגדול האפקטים של הנגיף".
ד"ר קאופמן מבקש להבהיר, כי "חשוב לדעת, שגם אדם במצב קל ללא תסמינים או עם תסמינים קלים, יכול בזמן קצר להפוך להיות אדם עם תסמינים, או חלילה לעבור למצב חמור יותר".
נכונה השמועה כי ישנם סימפטומים מאוחרים המתגלים אצל מאומתים שהחלימו, אשר להם השלכות לטווח ארוך?
"יש אנשים שעוברים בעצם מצב של ירידה בכושר גופני, בשפה הרפואית אנחנו מכנים את זה 'דה קונדישנינג', שמשמעותו ירידה ביכולות הבסיסיות, הפיזיות, ביכולות התפקודיות. שוחחתי עם אדם שיצא מ'בידוד' עם סימפטומים קלים, ועליו לעבור מעין תהליך שיקומי כדי שיוכל לחזור לעצמו. לכושר גופני וכושר תפקודי.
"בקרב אנשים מבוגרים זה ניכר יותר. התקופה הזאת גרמה לאנשים ירידה בכושר הגופני שלהם. גם בגלל הסגר שגרמה לאנשים להסתגר ולהחמיר על עצמם בזה יותר מהנדרש. אנשים עשו פחות פעילות פיזית, התחושה של הבדידות, הדברים הללו נתנו את האותות.
"לכן אני מאוד מעודד אנשים לקיים פעילות גופנית גם בימי הבידוד, תוך כדי שמירה מאוד קפדנית על הכללים. מצד אחד, לא להידבק כמובן או למנוע את ההדבקה ככל שניתן, מצד שני לא לסבול מהפגיעה של הבדידות יתר, סגירות יתר, הסתגרות יתר שאנשים נוטים לקחת על עצמם. יש פה איזון מאוד עדין בין שמירה קפדנית על הכללים מצד שני לא להסתגר יותר מדי כדי לא לפגוע בכשירות של האדם עצמו.
"יש פה סוג של 'נשיאת הפכים', מצד אחד שמירה אדוקה על הכללים, מצד שני לא לפגוע בשגרת החיים".
"עיקר הסיכון בהידבקות – בחללים סגורים"
אתה מציג תמונת מצב ניגודית. אנחנו מדברים על אנשים מבוגרים, שמצד אחד לא יכולים לצאת מהבית, אך מצד שני נדרש מהם לשמור על שגרה?
"אני נוירולוג ואני רואה אצל אנשים רבים השלכות נפשיות גם בגלל ההסתגרות יתר, יש לשמור גם על פעילות הגופנית".
אנו שומעים על אנשים רבים עם פגיעה בחוש הריח והטעם, כאשר ההרגשה הכללית מצוינת…
"זו תלונה ששווה לתלונה על שיעול או חום. היום אנו כבר יודעים שזה קשור להידבקות לקורונה".
אדם ללא תסמינים שנמצא חיובי בבדיקה, כיצד עליו לנהוג באופן אישי, מעבר לכך שכמובן עליו להיזהר שלא להדביק אחרים?
"אדם שאובחן כחולה קורונה, עליו לשהות בחדר סגור ללא מגע עם אנשים. אם זה בתוך הבית, עליו לצאת מהחדר לדברים נחוצים בלבד, עם מסיכה וכו' שכן אנו יודעים שהווירוס מדבק מאוד. אז כדי לשמור על המשפחה והסובבים אלו הדברים.
"לגבי עצמו: שמירה על סדר יום פעיל ומוקפד. אם יכול להמשיך לעבוד מרחוק דרך המחשב, סדר התעמלות מדי יום, לשוחח עם אנשים בטלפון, סדר יומי ללימוד, לכתוב יומן.
"אנשים בבידוד יוסיפו בשתייה מרובה.
"אחד האיברים שנפגע בקורונה זה הריאות. אם כבר יש לאדם נזקים של עישון, השילוב של הקורונה עלולה לגרום לסיכון משמעותי. כמו כן, על הנמצאים בבידוד להקפיד על לפחות 8 שעות שינה בלילה ולאכול מזון בריא ומאוזן, לא לאכול מאוחר מדי".
אדם שהרגשתו הכללית מחמירה, קשיי נשימה וכדו' עליו להרים טלפון למד"א? מי הגורם שמחליט על אשפוז?
"עליו להיות בקשר עם רופא המשפחה. בדרך כלל אחת האינדיקציות לאשפוז, הם קשיי נשימה, הרגשה כללית מאוד לא טובה, מחלות רקע או אדם בגיל מבוגר, כמובן בהוראת רופא משפחה המפנה לאשפוז, ואם במיון רואים שיכול להסתדר בבית ייתכן ויישלח הביתה".
"בתקופות של מגיפות הפוסקים ביטלו צומות"
בעקבות נתוני התחלואה המתפרסמים מדי יום ובהשוואה לגל הראשון, כיצד מחליטים את מי להרדים ולהנשים?
"בדיוק היום למדנו שאנחנו מנסים כמה שפחות לעשות הנשמה פולשנית עם הרדמה וצינור וכו'. היום כבר יש סוגי הרדמה שונים שאינם פולשניים שאותם אנו מיישמים לפני שאנחנו מחליטים על הרדמה. יש היום גם חמצן בנפח וזרימה גבוהה, או אוויר שמחממים זרם של חמצן ואוויר שהוא חם יותר ורואים שיש תגובה טובה יותר.
אנחנו משתדלים להימנע מהנשמה, אך לפעמים אין ברירה. בדרך כלל ננקוט בצעד המאוד משמעותי הזה, רק במקרי קיצון, כאשר כל האמצעים האחרים הלא פולשניים כמו ה'סיפאפ' (מחולל חמצן) והזרמת אוויר וחמצן בזרימה גבוהה, אינם מעלים שוב את זרם החמצן. יש לציין, מדובר במקרים ממש מעטים".
אדם שהיה בבידוד לאחר שהיה ליד מאומת, נדבק ויצא שלילי, המשיך למלא את ימי הבידוד וכעבור ימים אחדים לאחר בדיקה נוספת מתגלה כחיובי, זה אומר שהייתה טעות באחת הדגימות?
"בשאלתך גופא, אתה מדגיש את הצורך והנחיצות להמשיך לשהות בבידוד, גם אם התשובה שמתקבלת היא שלילית. לפעמים לוקח זמן עד שהנגיף מתרבה בגוף בכמות כזו שנוכל לזהות אותו בבדיקות. אם הבדיקה נעשתה מוקדם מדי כמובן שהתשובה תצא שלילית".
כמה זמן?
"חמישה ימים. יכול לקחת אבל גם שבוע, שם הסיכון גבוה ביותר להידבק.
"זה בדיוק הפרדוקס כאן. בן אדם מרגיש טוב והוא לא מבין בכלל מה הרעש, אפילו שנדבק הוא מרגיש מצוין. זה בדיוק הדבר שלאנשים קשה להבין ולהפנים. גם מי שחיובי מרגיש טוב. אבל אנחנו רואים בתוך משרד הבריאות ואלו שבתוך המערכת רואה שיש גם לצערנו חולים מאושפזים במצב קל. לצערנו זה בעליה, אמנם לא כמו בגל הראשון, אבל אני מקווה שזה לא יהיה כך. לפעמים זה ענין של זמן כי כל שלב לוקח זמן. אנשים יותר מוגנים עכשיו מבגל הראשון, אז אולי יש פחות אבל זה יכול להיות ענין של זמן וכבר רואים שישנה עליה, על כן הזהירות צריכה להיות גדולה יותר".
מה האפקטיביות של כיסוי האף באמצעות מסיכה?
"האפקטיביות היא גם בפליטה וגם בקליטה. מדובר בפיקוח נפש. בעטיית המסכה אנחנו מגנים גם על עצמנו וגם על הזולת. ככל שיותר אנשים יילכו עם מסכות זה יסייע להורדת מספר הנדבקים ויסייע גם למשק. אי אפשר לאחוז בשני קצוות החבל מבלי מצד אחד להקפיד מאוד על הכללים, מצד שני להמשיך את הפעילות הכללית כבשגרה".
י"ז בתמוז. צום, אנשים שאובחנו כחולי קורונה והם ללא תסמינים ומרגישים טוב, מותר להם לצום?
"אני אמנם לא רב, אך כרופא אסביר כיצד הדברים עובדים. אדם שאובחן כחיובי, עליו לדאוג שמערכת החיסון שלו תמשיך להיות חזקה. עליו להשגיח שלא להפוך להיות סימפטומטי ויותר מזה. לכן כל דבר שיכול להוריד את המערכת החיסוניות עלינו להיזהר בכך. לכן דווקא השילוב של קיץ, צום וללא אכילה ושתיה יכול בהחלט לפגוע במערכת החיסונית.
"אנחנו יודעים שבהיסטוריה של העם היהודי, בתקופות של מגיפות וכו' הפוסקים ביטלו צומות. פה אני לא חושב שיש ביטול גורף. אך מי שחלש, בוודאי מי שהוא חיובי ונושא את הנגיף, לא חושב שכדאי להחליש את המערכת החיסונית. פיקוח נפש וספק פיקוח נפש הרי דוחה את כל המצוות שבתורה, ולכן פה לדעתי יש להחמיר בפיקוח נפש".
כרופא חרדי, האם פונים אליך דמויות תורניות בימים אלה כדי ללמוד על הנגיף ולהתייעץ בענין יישום ההגבלות?
"פונים אלי הרבה רבנים ובתי דין כדי לקבל ייעוץ רפואי בדברים שקשורים בהמשך לפסקי הלכה. אני חייב לומר שהציבור החרדי בדרך כלל שומר על קלה כבחמורה. אנחנו רואים בריכוזים החרדים ששומרים על הכללים. אף כי שוליים יש בכל מקום. ועדיין יש מקומות שלא שומרים מספיק ובמקומות הללו חייבים לחזק את הענין, ולכן על ישיבות לעבוד בדיוק על פי כללי הקפסולה שהוכיחו את עצמם".
לסיום, מבקש ד"ר קאופמן להדגיש, כי "עיקר הסיכון בהידבקות גבוהה יותר בחללים סגורים במיוחד שאנשים סועדים יחד. אני רוצה להדגיש את זה, שאנשים יושבים יחד באירועים ומורידים את המסכות כדי לאכול ויושבים במקומות סגורים, הסיכון בהזדמנויות הללו גדולה פי כמה, ודווקא במקומות הללו צריך הכי הרבה להימנע ולהיזהר".
