שר הביטחון, בני גנץ, נאם בטקס האזכרה לחללי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה: "בין שתי מלחמות, אנו עומדים כאן היום. האחת, נמשכה שישה ימים בלבד – הקצרה, המהירה, החותכת ועטורת התהילה. השנייה – שלוש שנים, מהמערכות הארוכות בהיסטוריה שלנו. לכאורה, הבדל של שמים וארץ. בפועל – שני פרקים מאותה מערכה ממושכת על הגנת הארץ שנמשכת גם בימינו אנו. מערכה שיש בה מלחמות ומבצעים והפוגות, ויש בה הסכמי שלום הבאים לעולם, בין היתר מתוך העוצמה והחוסן".
"לפני חמישים וארבע שנים, ממש בשבוע של יום הולדתי השמיני, נשטפה הארץ בחגיגות ניצחון- אבל הלחימה לא הסתיימה. בשתי המלחמות הללו היו גילויי גבורה עילאיים – מעטים שגברו על הרבים, לוחמים שבגופם הצילו את חיי חבריהם, ואת חיי האזרחים בעורף: כך טוראי משה דרימר ז"ל מחטיבת גולני שחיפה על חבריו מזחל"ם בוער, עד שנשרף למוות. סרן דניאל ורדון ז"ל מחטיבת הנגב, שהתנדב שוב ושוב לחלץ פצועים עד שנהרג. איתן נאוה מחטיבה 55, שנותר חשוף בקרב על גבעת התחמושת כדי לחפות על חבריו, ושילם בחייו".
"את זיכרם אנו מציינים כעת, מוקירים את דרכם. הם ועוד רבים אחרים ששמותיהם חקוקים כאן בקירות ההיכל, אחראיים לכך שבתוך זמן קצר – מדינה בקושי בת עשרים, הפכה לכוח אזורי מוביל וקיומה כבר לא הוטל בספק. הם, הם שנפלו, יחד איתם פצועי צה"ל, אנו מלווים את הפצועים ומכבדים את הנופלים".
"כאשר אני מהרהר לעתים בימים ההם, אני זוכר בעיקר את הלכידות ואת ההתגייסות הקולקטיבית. כמובן, היו אז ויכוחים – מהם סוערים מאוד – אבל היה אמון של העם במנהיגיו, ואמון בין המנהיגים לבין עצמם, והבנה שאחדות וחוסן חברתי הם הדרך שתאפשר בסופו של דבר גם לנצח מלחמות. המערכות שלנו לא הסתיימו- הן משנות צורה, משנות מיקום ועוצמה, אבל הן כאן. ישנם גלי לחימה, וישנן תקופות שגרה, אך המשמרת להגנת ביטחון המדינה ממשיכה. וכמו אז, גם היום נדרשים לנו אמון בינינו, ואחדות וחוסן חברתי, כדי לעמוד במשימות ובאתגרים".
"כצנחן, גדלתי על סיפור שחרור ירושלים, המורשת הזו היא חלק בלתי נפרד ממני. ירושלים היא העיר הרגישה, הקדושה והנפיצה מכולן. מחד, מקום המפגש של בני כל הדתות, המקום שבו העולם כולו רואה איך אפשר לחיות ביחד. הירושלמים כמו אדוני הנשיא, יודעים זאת היטב. מצד שני, יש מי שמבקש ללבות בה את האש ולהפוך אותה למוקד של מלחמת דת- לא נכון שנאפשר זאת, לא נכון שניתן לאף קיצוני לנצח. לנו, כהנהגה, יש אחריות. מדינת ישראל היא הריבון בירושלים, וכריבון – אנחנו אחראיים למצוא את הדרך לשמור על קדושתה ועל שגרת החיים המשותפים".
"לדאוג שהעיר תישאר מחוברת, לפעול ביחד עם שותפינו בעולם, בעלות בריתנו באזור וכמובן ביחד עם ארצות הברית על מנת להביא את השקט ולהבטיח את קיומו, ולסמוך בעיקר על עצמנו. כי רק כשנהיה חזקים ובטוחים- נוכל לזכות לשקט ולגיבוי הנדרש לנו מסביב. ארגוני הטרור מנסים לאתגר אותנו בימים אלו- גם בדרום הארץ, ולהבעיר את יהודה ושומרון- אנחנו לא נאפשר זאת. צה"ל ערוך לכל איום. בחמאס ובארגוני הטרור יודעים שהמערכה מולם מתרחשת כל העת. ישראל מעוניינת בשקט, אך תפעל בזמן ובמקום ובאמצעים שיממשו את מטרותינו המבצעיות והמדיניות. מי שיבחר לנסות אותנו- ידע בדיוק מה תהיה התוצאה".
"אסיים, ברוח הימים הללו, עם מילותיו של יהודה עמיחי: 'הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים שם את הקשת מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פירות וירקות לביתו'. נפעל יחדיו בכדי ש'איש, ישב תחת גפנו ותחת תאנתו'- בירושלים ובכל מקום. נזכור את אלו שהגנו על ירושלים, על מדינת ישראל כולה, ושילמו על כך בנפשם. יהי זכרם של הנופלים ברוך".
