אחרי שבוע של דיווחים סביב משפחת רוזנברג החרדית שמתכוונת לרכוש את השליטה ב'אל על', בין היתר גם הפרופיל שנחשף ב'בחזית', נחשפו השבוע פרטי ההצעה המלאים. אלי רוזנברג מציע לרכוש את השליטה בחברה ב-75 מיליון דולר, כאשר 15 מיליון מתוכם כבר הופקדו לחשבון נאמנות.
הצעתו של רוזנברג, לפי שווי נמוך משמעותית משוויה האמיתי של 'אל על', זכתה בימים האחרונים לשלל כתבות פרשנות שלא נותנות לעסקה סיכויים רבים מדי. גורם בשוק ההון אף התבטא בכך שמדובר ב"מחיר מבצע שאין בו שום היגיון כלכלי נכון מצד החברה".
אלא שהטענות נגד העסקה לא בהכרח ענייניות, שכן החלופה היא השארת המניות בידי חברת 'כנפיים' של תמי מוזס בורוביץ', שכבר הצהירה כי לא תוכל לעמוד בהזרמת סכומים נוספים לחברה – מה שצפוי להוביל להלאמת החברה על ידי המדינה, בתנאים שעשויים להיות גרועים בהרבה.
למעשה, מדובר בטיעון שהוא סלע המחלוקת בעולם העסקים כאשר חברה כלשהי נמצאת במגעים לרכישתה על ידי חברה אחרת או משקיע חיצוני.
משקיע חכם יודע לנצל הזדמנויות ולהגיש הצעת רכישה בעת משבר, במחיר נמוך משמעותית משווי החברה בפועל. מה שמציב את בעל העסק בדילמה, האם לוותר על כל מה שבנה, ועוד בהפסד, אך לא להפסיד יותר מהמשבר אליו נקלע העסק, ועל הדרך להבטיח כי המותג שהשקיע בו את כולו ימשיך לפעול ולא יקרוס חלילה – או להמשיך להחזיק בעסק המפסיד.
לפני כשנה הייתי עד באופן אישי לסיפור דומה, כאשר הייתי חלק מצוות מו"מ לרכישת מניות באחד מכלי התקשורת במגזר. בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל מהסיבה הזאת. בעלי המניות שהשקיעו דמים מרובים (תרתי משמע) במדיה שבבעלותם, לא היו מסוגלים להסכים להצעה המשקפת לחברה שווי נמוך ממה שהושקע בה והעדיפו להמשיך ולהחזיק במניות, למרות שכתוצאה מכך סיימו את השנה בהפסד.
זוהי דרכם של משקיעים, לנצל הזדמנויות, להשקיע כמה שפחות ולהרוויח כמה שיותר. הצעתו של רוזנברג לרכישת השליטה ב'אל על' היא הדוגמה הטובה לכך. אם יסרב דירקטוריון 'אל על' להצעתו של אלי רוזנברג, תהא זו אמירה ברורה מצידם, כי הם מעדיפים את ההפסד על פני שיקומה של החברה.
