כלכלני בנק הפועלים פרסמו הבוקר את סקירתם השבועית, במסגרתו סוקר הבנק למשקיעיו את השינויים בשוק ההון ואת תחזיותיו בכל הנוגע להתפתחויות במשק. בסקירתם התייחסו היום כלכלני 'הפועלים', בין היתר לתחזיות הצמיחה שפרסם נגיד בנק ישראל בסוף השבוע, השלכות הסגר והשינויים בכלכלה העולמית.
"השפעות הסגר האחרון היו מתונות יותר מאלו של הסגר הראשון. גם בשוק העבודה ניתן לראות ששיעור האבטלה הרחב לא הגיע בסגר הנוכחי לרמות של הסגר הראשון", כותבים הכלכלנים בפתח הסקירה. "אנו רואים שתקופות הסגר מביאות עימם ירידה באינפלציה, בעיקר בסעיפי שירותים שונים. מנגד דווקא מחירי הדיור (שכ"ד) שהיינו מצפים שיושפעו מאיבוד הכנסות משקי הבית, רושמים יציבות מפתיעה".
עוד כותבים הכלכלנים, כי "בנק ישראל מעדיף למקד את המדיניות בשמירה על עקום תשואות שטוח ומרווחי סיכון נמוכים. ברמות הגירעון הנוכחיות הלחץ לעליית תשואות ארוכות צפוי להימשך, ולא מן הנמנע שנראה את בנק ישראל גם רוכש יותר מ- 35 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות". את הדברים כותבים כלכלני הפועלים בהתייחס לפעולות שנקט השבוע בנק ישראל להתמודדות עם המשבר הכלכלי.
בסקירה השבועית מציינים הכלכלנים, כי למרות שהיקף ההדבקות ירד בחדות והוא נמוך עתה (ביחס לאוכלוסייה) מזה שבאירופה ובארה"ב, הממשלה לא ממהרת להתיר את פתיחת המסחר. "אם נשפוט לפי התנועה בכבישים, ונתוני כרטיסי האשראי לגבי צריכת הדלק, אז כנראה שהשפעות הסגר האחרון היו מתונות יותר מאלו של הסגר הראשון", נכתב בסקירה. "גם בשוק העבודה ניתן לראות ששיעור האבטלה הרחב לא הגיע בסגר הנוכחי לרמות של הסגר הראשון".
בשבועיים האחרונים של ספטמבר עלה שיעור האבטלה לרמה של כ- 19%, לעומת כ- 35% בסגר הראשון. העלייה המתונה יחסית במספר המובטלים יכולה להיות מוסברת בשיפור ביכולות העבודה מרחוק, מסחר מקוון נרחב יותר ואולי גם בגלל שמדובר בתקופת חגים.
ב'הפועלים' צופים כי שיעור האבטלה הרחב צפוי לשוב לרדת לכשיוסרו המגבלות לרמה של טרם הסגר השני – כ- 11%.
בנוסף, התייחסו הכלכלנים לעדכון תחזיות הצמיחה של בנק ישראל, לפיהן בתרחיש של שליטה במגיפה התוצר מתכווץ השנה ב- 5.0%, וגדל בשנה הבאה ב- 6.5%. בהיעדר שליטה על המגיפה התוצר קטן השנה ב- 6.5% וגדל בשנה הבאה רק ב- 1.0%. "הספקטרום בין התרחישים השונים לשנת 2021 הוא גבוה ומשקף את אי-הוודאות באשר להתפשטות המגיפה", מציינים כותבי הסקירה.
עד כמה אפשר להסתמך על נתוני האינפלציה בתקופת הקורונה? "אנו רואים שתקופות הסגר מביאות עמן ירידה באינפלציה, בעיקר בסעיפי שירותים שונים. מנגד דווקא מחירי הדיור (שכ"ד) שהיינו מצפים שיושפעו מאיבוד הכנסות משקי הבית, רושמים יציבות מפתיעה. מדידת האינפלציה נצמדת למתודולוגיה סדורה של מדידת מחירים, ובדרך כלל הציבור לא חש את הקשר בין שיעור האינפלציה לשינוי ביוקר המחייה, תופעה שהיא אגב עולמית", נכתב בדו"ח.
בתקופת הקורונה התחושה הזו מקבלת משנה תוקף – חלק מהשירותים לא נמדד כלל, וגם באלו שנמדדים יש לעיתים פער בין המוצר או השירות בעת הקורונה לזמנים רגילים. האם ניתן להשוות לדוגמה מחיר של ארוחה בטייק אווי לישיבה במסעדה, מה עם עלויות המשלוחים שמייקרות כל רכישה, האם שהייה במלון ללא מתקני ספורט ובידור צריכה להימדד, ויש עוד הרבה דוגמאות כאלו.
עוד צויין בסקירה השבועית, כי מדד המחירים לצרכן ירד בשנה האחרונה בשיעור של 0.7%. "שוק ההון צופה שגם קדימה האינפלציה תהיה שלילית ברמה של מינוס 0.1% לשנה הקרובה. אי-הוודאות הזו באה לידי ביטוי גם בתחזית האינפלציה של חטיבת המחקר בבנק ישראל ל- 12 החודשים הקרובים שנעה בין מינוס 0.2% לפלוס 0.3%", כותבים כלכלני הפועלים.
ריבית בנק ישראל נותרה ברמה של 0.1%, ולא נראה שהוועדה המוניטרית תמהר להפחית אותה. "בנק ישראל מעדיף למקד את המדיניות בשמירה על עקום תשואות שטוח ומרווחי סיכון נמוכים. בהתאם לכך גם הצעדים שננקטו: הגדלת מכסת רכישות האג"ח הממשלתיות ב- 35 מיליארד שקל, ומתן הלוואות לבנקים המסחריים בריבית שלילית של 0.1%, כנגד הלוואות לעסקים קטנים בריבית מקסימום של פריים פלוס 1.3%".
לפי הדו"ח, התרחיש הבסיסי של בנק ישראל מניח שהיציאה מהמשבר תהיה רק במחצית השנייה של 2021 (הנחה שימצא חיסון או תרופה), ורכישות ממשלתיות של 35 מיליארד שקל אמורות לתמוך בשוק האג"ח הממשלתיות עד אז, זאת בהנחה של קצב רכישות של 5-6 מיליארד שקל בחודש. האוצר הצליח לשמור על תשואות נמוכות גם בעזרת הנפקות בחו"ל, שהקלו את העומס על השוק המקומי.
"ההנפקות בחו"ל רגישות יותר לדירוג הסיכון של מדינת ישראל, ובתרחיש של הפחתת דירוג יתכן שהאוצר יגדיל את היקף הרכישות בשוק המקומי. ברמות הגירעון הנוכחיות הלחץ לעליית תשואות ארוכות צפוי להימשך, ולא מן הנמנע שנראה את בנק ישראל גם רוכש יותר מ- 35 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות", טוענים הכלכלנים.
נערכים לברקזיט לא מוסדר
במבט גלובלי, מתייחסים היום כלכלני 'הפועלים' לזינוק בשיעור התחלואה באירופה ובארה"ב, נפילת שוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב וההיערכות לברקזיט לא מוסדר בבריטניה בצל נגיף הקורונה.
בהתייחס לזינוק הדרמטי בתחלואה בנגיף הקורונה במדינות אירופה, מביעים כלכלני הפועלים תקווה כי לא יהיו השלכות קשות מדי למשבר, מאחר ולמרות שממשלות רבות כבר החריפו את הגבלות התנועה והמסחר בערים אירופאיות רבות, כולל סגר לילי במחוזות רבים באיטליה, הן נמנעות בשלב זה מלהטיל סגר מחודש.
גם בארה"ב ישנה עלייה במספר הנדבקים אך עיקר תשומת הלב כרגע היא לבחירות לנשיאות שיערכו בעוד קצת יותר משבוע. הסקרים מראים כי המועמד הדמוקרטי ביידן שומר על פער גדול מול הנשיא טראמפ, אולם עשויות להיות עוד הפתעות והשווקים בעיקר מקווים להכרעה ברורה.
מדדי המניות המובילים בארה"ב, באירופה, ובסין רשמו ירידות קלות בשבוע האחרון. זאת, על רקע העלייה החדה במספר הנדבקים בקורונה כמו גם אכזבת המשקיעים מדחייה נוספת של גיבוש תכנית חילוץ נוספת בארה"ב. בשוק איגרות החוב נמשכה העלייה בתשואות לפדיון על אג"ח ארוכות בארה"ב, והתשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עלתה ל- 0.84%, הרמה הגבוהה ביותר מאז חודש יוני האחרון.
הפעילות הכלכלית בארה"ב מוסיפה להתרחב. לפי ספר "הבז", הדו"ח התקופתי של הבנק הפדרלי על מצב הכלכלה האמריקנית, הפעילות הכלכלית בכל המחוזות בארה"ב המשיכה להתרחב, אם כי בקצב מתון, ושיפור נרשם גם במצב התעסוקה.
השינויים ברמת הפעילות היו שונים מאוד בין הענפים השונים. בעוד פעילות הייצור רשמה שיפור מתון והביקוש בשוקי הדיור נותר יציב, בנדל"ן המסחרי נמשכה הירידה בפעילות ובביקושים. בשוק העבודה, הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ירדו ל- 767 אלף, והדרישות המתמשכות ירדו ל- 8.37 מיליון. האומדן הראשון של מדד מנהלי הרכש לסך התפוקה בחודש אוקטובר, של חברת IHS Markit, עלה מ- 54.3 נקודות בחודש הקודם ל- 55.5 נקודות באוקטובר, רמה שהיא הגבוהה בשנה וחצי האחרונות.
מגמת ההתרחבות נרשמה גם במדד למגזר התעשייה וגם במדד למגזר השירותים. גם מדד האינדיקטורים המובילים עלה בספטמבר לרמה של 107.2 נקודות, עליה חדה מאז השפל באפריל, אז הגיע המדד לרמה של 96.9 נקודות, אך רמתו עדיין נמוכה יחסית לזו שטרם המשבר.
כמו כן, נמשך המומנטום החיובי בשוק הדיור האמריקני. בספטמבר חלה עלייה חדה בשיעור של 9.4% במכירות של בתים קיימים, ורמת המכירות היא הגבוהה מאז מאי 2006. גם בהתחלות הבניה נרשמה עלייה בספטמבר, אך רמתן עדיין נמוכה מזו שבינואר השנה. היתרי הבניה עלו ב-5.2% בספטמבר ורמתם גבוהה משמעותית מזו שטרם המשבר. המחיר החציוני לבתים מכל הסוגים עלה בחודש האחרון ל- 312 אלף דולר, המהווים עלייה של 14.8% בהשוואה לספטמבר אשתקד.
בגוש האירו לעומת זאת, נרשמה היחלשות בפעילות. האומדן הראשון למדד מנהלי הרכש לחודש אוקטובר של סך התפוקה במגזר העסקי ירד מ- 50.4 נקודות בספטמבר ל- 49.4 נקודות באוקטובר, והמדד עבר להצביע על התכווצות בפעילות. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה נותר גבוה ברמה של 54.4 נקודות ואילו המדד למגזר השירותים, שמושפע מאוד מהתפשטות וירוס הקורונה וההגבלות שהוטלו במטרה לעצור את התפשטות הנגיף, ירד החודש לרמה של 46.2 נקודות, ומצביע זה החודש השני ברציפות על התכווצות.
מבחינת המדינות החברות בגוש האירו, גרמניה ממשיכה להיות המדינה המובילה, עם מדד מנהלי רכש לסך התפוקה באוקטובר ברמה של 54.5 נקודות.
"בבריטניה נמשכים המגעים להסכם אך שני הצדדים כבר נערכים לברקזיט לא מוסדר", מציינים הכלכלנים בסקירתם. "האירופים מצהירים כי הם מוכנים להמשיך בדיונים על כל הנושאים הפתוחים, אך בבריטניה טוענים שלשם כך האיחוד הבריטי צריך לשנות לחלוטין את גישתו. תוך כמה שבועות נדע אם בריטניה תצא מהאיחוד האירופי עם הסכם משופר, או שהיא בדרך לברקזיט קשה הכולל מכסים ומסים חדשים. בו בזמן, נמשכת העלייה החדה במספר הנדבקים בקורונה בבריטניה והממשלה נוקטת בצעדים נוספים המגבילים את התנועה והמסחר על מנת לצמצם את ממדי ההדבקה".
ואם יש נקודה אדומה בכדור הארץ שלא מבשרת רעות, היא ללא ספק סין. התאוששות הצמיחה במדינה נמשכה גם ברבעון השלישי: 4.9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. רמת הייצור התעשייתי עלתה בספטמבר ועברה את הרמה ששררה בינואר האחרון, טרם משבר הקורונה.
