היום (חמישי) חמישה ימים בלבד לפני הבחירות, הממשלה אישרה קיצוץ משמעותי וחריג בתקציב משרדי הממשלה, כדי לממן את ההסכם עם המורים, שנחתם בשבוע שעבר. ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס מתח ביקורת על ההסכם וכתב כי הוא "לא סביר מקצועית וייפגע בפעילויות הליבה".
לעומת זאת, שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס לקיצוץ ואמר שהיא לא כצעקתה, לטענתו "זה לא קיצוץ. הבעיה שאין לנו תקציב ולכן זה מה שאפשר לקרוא הלוואה עד לאישור התקציב, הוא לא קיים, אז אנו נאלצים מבחינה חשבונאית מתמטית לעשות קיצוץ רוחבי. עם אישור התקציב, כל הקיצוץ הרוחבי יחזור לאותם משרדים. צריך להבין שמראשון לינואר יש תקציב המשכי שזה באמת אתגר לא פשוט, כי אין לך תקציב מאושר, אתה חי על התקציב הקודם חלקי שתיים עשרה, אתה לא יכול לאשר פרויקטים חדשים וגם חלקי שתיים עשרה זה רק על בסיס התקציב .כלומר, בכל מקרה גם אם לא היינו מקצצים המשרדים יהיו צריכים להתכווץ עד לאישור התקציב עצמו".
עוד אמר ליברמן "מי שאומר את זה כמובן לא מבין כלום, לא בכלכלה ולא בתקציבים. תקציב מדינת ישראל מתנהל על בסיס חוק התקציב, זה לא ששר האוצר שם מחבר איזה שהוא נייר ומפזר אותו בין המשרדים, יש את חוק התקציב הוא עובר בשלוש קריאות כולל חוק ההסדרים, בחוק התקציב אחד הדברים החשובים שמופיע זה מגבלת ההוצאה. זה לא משנה מה ההכנסות, אתה רשאי להוציא עד סכום מסוים מה שמופיע בתקציב. כל היתרות והגבייה העודפת הולכת לכיסוי של החובות של מדינת ישראל וצריך להבין שזה סעיף הכי גדול בתקציב המדינה, אנחנו משלמים בשנה כ-160 מיליארד שקל על החזר חובות. רק הריבית זה פחות או יותר כמעט שליש מהסכום הזה. לכן, אנחנו פה מתנהלים גם בצורה אחראית".
לדבריו" הכול היה מתכונן ומאושר מראש. אנחנו התחלנו לעבוד על הסכם עם המורים שנה לפני שהכנסת התפזרה, הכול שם מאושר. אז לקראת הבחירות הכול מתחדד ויש ניסיונות להטיל ביקורת. אי אפשר לבקר את ההסכם עצמו אז מתחילים לבקר האם זה כן היה, לא היה".
גורמים באוצר שוללים מכל וכול את טענותיו של ליברמן וטוענים כי מדובר בקיצוץ אמיתי שיבוא לידי ביטוי גם בתקציבי השנים הבאות, שכן כדי להגדיל את ההוצאה התקציבית יש לשנות את החוק ולא רק לאשר תקציב חדש, ודבר זה לא נעשה שנים רבות. גורם באוצר הסביר כי "מדובר בקיצוץ משמעותי וכואב כאשר אין כלל תקציב מדינה לשנת 2023 ולא יהיה כזה לפני סוף הרבע הראשון של השנה. היה צריך לחשוב על הנזק מהקיצוץ לפני מתן תוספות במיליארדים למורים".
ליברמן הגיב לביקורת ואמר "כשאני נכנסתי לתפקידי אני אמרתי, אני מאוד מעריך ומכבד את הדרך המקצועית במשרד האוצר ובמיוחד אגף התקציבים, אני מתכוון לעבוד איתם, אני לא מתכוון לעבוד אצלם ויש הרבה חילוקי דעות".
בניגוד לדיוני תקציב אורכים, הדיון בקיצוץ בתקציב צפי להימשך דקות בודדות בלבד, על מנת להימנע מדיונים ארוכים בהתנגדויות השרים לקיצוץ במשרדיהם. הדיון יתקיים מייד לאחר הדיון על אישור הסכם הגז עם לבנון.
כדי לממן את הסכם המורים כבר בשנה הקרובה, יבוצע קיצוץ של 6.6% מתקציב הקניות של כל משרדי הממשלה. תקציב השנה הנוכחית יישאר ללא שינוי והתוספות של אלף שקל לכל המורים בנובמבר ודצמבר תמומן מהרזרבה בתקציב משרד החינוך. עד לשנת 2026 יתווסף לקיצוץ 0.2% מדי שנה. יש לציין כי בשל השלכות האינפלציה הקיצוץ צפוי לגדול עוד בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה.
הקיצוץ יכלול בין היתר מיליארד ורבע שקלים בתקציב הביטחון, רבע מיליארד שקל בתקציב החינוך, רבע מיליארד שקל במשרד לביטחון פנים, 200 מיליון שקל בהשכלה הגבוהה, 180 מיליון שקל ברווחה ו-230 מיליון שקל בזרועות הביטחון.
עיתוי הקיצוץ לא יכול להיות גרוע יותר. חמישה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת וסיום תפקודה של ממשלת המעבר הזמנית, כמו גם טלטלות כלכליות בארץ ובעולם שלא חווינו בשנים האחרונות. בנוסף, הריבית מזנקת ושוקי ההון מצויים בתקופה של זעזועים.
יש לציין כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, אישרה בשבוע שעבר את ההסכם עם המורים, אך לא התייחסה למקורות המימון של ההסכם. רק לאחר החתימה הסופית הודיע אסי מסינג היועץ המשפטי של משרד האוצר כי יש לבטל את ההסכם, שכן ללא מקורות מימון ההסכם אינו חוקי.
