לאחר עשור של עשייה במשרד הבריאות, החליט השר ליצמן בהוראת האדמו"ר מגור לעזוב את התפקיד. האם הביקורת הציבורית הנוקבת היא שהכריעה את הכף, או שמא דווקא הטענות כי הגיע הזמן 'לעשות סדר' במחירי הדיור המאמירים ואשר אין ספק כי הדבר מהווה פגיעה קשה בין היתר באוכלוסייה החרדית.
אין חולק שתפקודו של ליצמן במשרד הבריאות היה מעבר למצופה. הוא הראשון שהזהיר מפני סכנת הנגיף, כשכולם עדיין זלזלו, ונכון שההסברה בתוך המגזר החרדי הייתה פחותה, אבל זה לא באשמתם, הם עשו ככל שביכולתם להסביר לציבור, ומה לעשות שיש אנשים שלא יבינו עד שלא ידפקו להם פטיש בראש.
אלא שהעובדה שהשר ליצמן הפך מ'המאמי' הלאומי ל'נטל הלאומי' כאשר בתכל'ס, התקשורת היא שמחפשת אותו, הרי שהדבר אמור להדליק נורה אדומה ולהוות נקודת אזהרה לשר דרעי, שהפופולריות שלו החל שוב לנסוק בימים אלו כלפי מעלה. שכן ככל שיעפיל יותר גבוה, התקשורת תתחיל לרדוף אותו כמו שעשו לליצמן.
בסביבת ליצמן אמרו לי השבוע במענה לשאלה כיצד ינהג ליצמן במידה ועם כינון הממשלה יבקש לעצמו גפני את התפקיד הבכיר (לכהן כשר השיכון י.ב.), כי "אין כל בעיה לקבל את תפקיד יו"ר וועדת הכספים, ולכבד את החלטת גפני". הגורם בסביבת השר הוסיף והבהיר: "התיאום ביננו עם גפני, הוא תיאום מלא, ומה שגפני יחליט אנחנו נקבל".
אגב, בשיעור מיוחד שמסר אתמול לרגל יום העצמאות התבטא ח"כ גפני בענין ואמר: "לא ביקשתי תפקיד שר. ליצמן לקח תפקיד שר בשל הוראה מהאדמו"ר מגור. אני יכול לתרום לעולם התורה ולציבור הרחב בתפקידי כיו"ר וועדת הכספים". והאמת והשלום אהבו.
אופוזיציה לוחמנית
מיד כשנחתם הסכם האחדות היה ברור שיו"ר האופוזיציה המיועד יהיה ח"כ לפיד. ברור שהישיבה באופוזיציה חישלה את מי שמתיימר לעמוד בראש ממשלת ישראל והפכה אותו מאדם נמהר שמגיב על התרחשויות במינימום שיקול דעת (ע"ע האמירה לח"כ גפני "הפסקנו לקבל ממכם הוראות", או ה"אני אשקם אותך" הידוע של השר דרעי) לאחד שבכל תגובה שלשכתו מנפיקה מסתתרת אסטרטגיה.
התגובות מטעמו של לפיד הן פשוט יותר שקולות וענייניות, כנ"ל גם הפך יותר לאיש שיחה עם פודקאסטים מלאי תוכן, ולא סתם שליפות מהבטן. כנראה שהבין שרק בצורה יותר ממלכתית יוכל לתפקד כרה"מ. אלא שלמרות זאת, מסתבר כי בזמני לחץ ארשת הממלכתיות בכל זאת מתפוגגת ומפנה את מקומה ללפיד הישן שהכרנו לא מכבר.
המחשה ברורה מאין כמוה נוכחנו לראות במהלך נאומיו חוצבי הלהבות נגד הקואליציה המסתמנת בהובלת חבריו עד לא מכבר. זה מה שקרה ללפיד גם השבוע, שמרוב זעמו על גנץ, הודיע בוועדת הכנסת שאם ירצה נתניהו להמשיך בתפקיד רה"מ, הוא יתמוך בו – או שנלך לבחירות והעיקר שגנץ לא יכהן בתפקיד רה"מ.
לפיד תפס מיד את השגיאה, שכן לאורך קמפיין הבחירות שלו התבטא נגד הקמתה של ממשלת נתניהו, אז למה שיעזור עכשיו לנתניהו, אבל גם זה מראה על השבר האופוזיציוני. נכון שזו תהיה אופוזיציה דומיננטית, אבל בלי תוכן, מלבד במקרה שבליכוד יחליטו להשפיל את כחול לבן, כמו שהשבוע נתנו לכחול לבן לנהל את הוועדה כשזו עברה כל גבול של זמן הפיליבסטר, בעוד הליכוד לא טרחה לשלוח את החכי"ם הטובים שבהם כדי שילחמו נגד חכ"י יש עתיד.
