היום (חמישי) התקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירות שהוגשו נגד אישור ההסכם הימי עם לבנון. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה בפתח הדיון כי "יש מצבים שהממשלה אפילו מוסמכת לא להניח כי ההסכם דחוף או סודי. ויש לה שיקול דעת האם להניח או להביא לאישור זה עניין שבשיקול דעת. השאלה שעומדת פה היא שאלה נכבדה". הדיון התקיים בפני הרכב השופטים -הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג.
הדיון ששודר בשידור חי, עסק בשלוש נושאים, האם יש לקיים משאל עם, האם ממשלת מעבר רשאית לחתום על ההסכם, והאם הממשלה פעלה כדין כשהחליטה לא להביא אותו לאישור הכנסת.
אחד ממגישי העתירה הוא חה"כ איתמר בן גביר, שטען כי הממשלה חידשה את המשא ומתן לאחר ההחלטה לצאת לבחירות וכי מדובר בשיקולים פוליטיים. חיות לא אהבה את הטיעון ואמרה "אדוני ידייק, אדוני אומר שעד יוני 2022 לא היה משא ומתן? אדוני טוען דבר ושואל אם זה נכון. יש לאדוני אסמכתא? גם זה שאדוני כתב זה עוד לא אסמכתא. זה עובדות וצריך לבסס אותן". על כך ענה בן גביר "אני עומד מאחורי העובדות שהמשא ומתן התפוצץ. אני לא יודע מתי. אני כן יודע שכאשר יש בחירות ופתאום מתניעים מחדש משא ומתן, זה לא סביר, לא מידתי ולא יכול לעבור בשום מהלך חוקתי. לטעמנו אלו מהלכים פוליטיים".
גם השופט פוגלמן שאל את חבר הכנסת בן גביר "למה אדוני לא פעל בכנסת והזדרז לבוא לכאן לפני שמיצה את כל האפשרויות?", ובן גביר ענה "הכנסת לא מתפקדת".
חיות פנתה לעו"ד רן רוזנברג נציג מחלקת הבג"צים שטען מטעם הממשלה, וביקשה לברר האם טענתו של ח"כ בן גביר נכונה. האם אכן הופסק המשא ומתן והתחדש רק לאחר שהוחלט לצאת לבחירות. רוזנברג השיב "לא נכון עובדתית", משורות הקהל התערבו נציגי הצבא הבכירים שהגיעו לדיון, ואמרו כי המשא ומתן היה רציף, וכי בנובמבר 2021 היה מפגש עם המתווך.
עו"ד זהבה גור, שייצגה עותרים פרטיים, טענה בדיון כי "יש פה ריח של תעמולת בחירות, זה נועד לעשות הון פוליטי. יש פה שיקולים זרים". והשופט פוגלמן השיב "גבירתי מאשימה גם את מערכת הביטחון? הרי הבנו שיש הסכמה לגבי השיקולים הביטחוניים".
עו"ד יצחק בם מארגון לביא דרש שבג"ץ יחייב את הממשלה להביא את ההסכם להצבעה בכנסת, וטען "אנחנו כבר במצב שיש מנהג מחייב להביא הסכמים בעלי חשיבות מדינית לאישור הכנסת ובממשלת מעבר קל וחומר שחייבים להביא. כשאני מסתכל על נימוקי הממשלה למה לא להביא, הם נובעים משיקולים זרים ומערערים את יסודות הדמוקרטיה הפרלמנטרית. יש חובה להביא הסכמים בעלי חשיבות מדינית לאישור הכנסת".
עו"ד ענת גולדשטיין שייצגה את הכנסת אמרה כי אין חובה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, אך למרות זאת טענה כי "ראוי בימים של שגרה שהממשלה תביא הסכמים לאישור הכנסת. יש מקרים רבים בהם ממשלות ישראל השונות הביאו לאישורה של הכנסת הסכמים".
השופטת חיות שאלה את גולדשטיין "איך גברתי מסבירה שמאז שנות ה-80 לא מצליחים להעביר חוק שיחייב אם זה כל כך חשוב? וגולדשטיין השיבה "אין לי יכולת להשיב". השופט פוגלמן הוסיף כי "היו ניסיונות חקיקה שלא צלחו".
אתמול הגישה הממשלה את תגובתה לעתירות לבג"ץ נגד ההחלטה שלא לאשר את ההסכם בכנסת. לטענת הממשלה אי חתימה על ההסכם בעיתוי הזה יגרום להשלכות ביטחוניות שיש לקחת בחשבון. גם היועמ"שית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הגישה אתמול את עמדתה לפיה ראוי להביא את ההסכם בפני הכנסת.
בשבוע שעבר דחה שופט בג"ץ דוד מינץ את בקשת פורום קהלת וארגון לביא למתן צו ביניים נגד אישור הסכם הגבול הימי עם לבנון ואמר "נחה דעתי כי נוכח סדר היום המעודכן, נכון ליום 11.10.22 של ישיבת הממשלה, אין מקום לשנות מהחלטתי".
בעתירות שהגישו פורום קהלת וארגון לביא הם טענון כי בית המשפט העליון קבע בעבר כי על הכנסת לפקח על עניינים מדיניים בעת ממשלת מעבר. בנוסף הם טענו כי על הממשלה להימנע מאישור הסכם שיש בו גריעה של שטח שחל בו המשפט והשיפוט של מדינת ישראל. לטענתם הסכם זה דורש רוב של 80 חברי כנסת או עריכת משאל עם.
בחוות-הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בעניין ההסכם צוין כי היא ממליצה להביאו לאישור הכנסת. למרות שלדעתה אין מניעה משפטית להסתפק באישור הממשלה והנחת ההסכם בכנסת. העמדה הוגשה במסגרת עתירה נגד אישור ההסכם על ידי הממשלה. לדבריה "אין חובה בדין להביא הסכם מסוג זה לאישור הכנסת. לצד זאת, לאור האופי המיוחד של ההסכם והקרבה המשמעותית לבחירות, הבאתו לכנסת היא האפשרות העדיפה והראויה, אם כי אין מניעה משפטית לנקוט חלופה של הנחת ההסכם לידיעת הכנסת למשך תקופה בת שבועיים"
יש לציין כי הממשלה החליטה להסתפק באישור ההסכם על ידה לאחר הנחת ההסכם לשבועיים על שולחן הכנסת, וזאת, ללא הצבעה של מליאת הכנסת על אשור ההסכם.
