אגף המודיעין בצה"ל עוקב בחודשים האחרונים בדאגה רבה אחרי התקדמות תוכנית הגרעין של איראן. גופי המודיעין במערב תמימי דעים ביחס לעובדה שאיראן נמצאת כבר היום במצב שבו באפשרותה להעשיר אורניום ברמה צבאית של 90%, באופן מיידי ובתוך מספר שבועות לכמות מספקת של אורניום מועשר לייצור פצצה.
למרות שהתהליכים הנוספים הקשורים לייצור פצצה כזו יארכו עוד כשנתיים, יכולה איראן להיחשב גם כעת, כמדינה שברשותה יכולת ידע שלא ניתן לשלול ממנה. החשש מקצב צבירת האורניום המועשר ברמה גבוהה, היוותה את עיקר הסיבה שממשל ביידן רצה לחזור לעסקת הגרעין המקורית, זו שממשל טראמפ פרש ממנה ב-2018. תחילה התחייבו האמריקאים להשיג הסכם חדש ארוך וחזק יותר (longer and stronger), אך בהמשך חזרו בהם והסכימו לשוב להסכם הראשון.
עוד מבחזית החדשות
- חיסולו של מרוואן עיסא – מספר 3 בחמאס | גם בכיר חמאס ר'זי אבו טמע, חוסל באותה התקיפה
- היועמ"שית מיארה: "יש להיערך לגיוס חרדים כבר באפריל" | נתניהו ביקש ארכה לקראת הדיון בבג"ץ
- נתניהו: מספר האזרחים שנהרגו בעזה נמוך בהרבה מהדיווחים | "בדרך לפעולה ברפיח"
- מפגין שמאל נשך שוטרת כשעמד מול הכנסת בירושלים
- מהפך מטלטל בבית שמש | ספירת הקולות של שלב ב' בעיצומה
מי שהערימה קשיים, ומנעה את החזרה להסכם, הייתה דווקא איראן, שסירבה לשתף פעולה עם דרישת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית להשיב בסוגיית "התיקים הפתוחים", שעוסקים בפעילות גרעינית שהתקיימה בשלושה מתקנים באזור טהרן, שהאיראנים לא סיפוק עבורם הסברים מניחים את הדעת.
המוסד ואמ"ן היו חלוקים בדעתם באשר לחזרה להסכם המקורי. במוסד, שאחראי על התיק האיראני, התנגדו לכך בתוקף, בטענה כי הסכם יהיה אפשרי רק במידה שהוא אכן ירחיק את איראן מהגרעין לתקופה ממושכת, ויכלול גם מניעת התעצמות והפסקת פעילות הטרור. לעומת זאת, באמ"ן סברו כי ההסכם הקודם הוא בבחינת הרע במיעוטו, והאפשרות לפקח על איראן ללא הסכם היא מוגבלת מאוד, ובמצב כזה היא תוכל לפתח גרעין בכל עת שתחליט.
הדרג המדיני, תחילה בראשות נפתלי בנט ואחר כך בראשות יאיר לפיד, צידדו בעמדת המוסד, אולם הוויכוח הפנים ישראלי לא היה רלוונטי, שכן ארצות הברית ואיראן לא הגיעו להסכם, ובשבוע שעבר אף נחשפה הקלטה של הנשיא ביידן שבה הוא אומר כי ההסכם מת. וזאת למרות שהשותפות האחרות סין, רוסיה, בריטניה, צרפת וגרמניה לכאורה לא פרשו מההסכם, ולכן ההסכם עדיין קיים פורמלית.
