יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, אמר היום (ראשון) בישיבת הוועדה הראשונה שכינס, כי הוא מתכנן להשתמש במשפט העברי כמקור בוועדה אף שהמשפט בישראל מבוסס על יסודות חילוניים.
בפתח הדיון על החוק הנורבגי אמר רוטמן כי "הצעת חוק הלאום לפיה המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק לא הבשילה בנוסח זה, אלא בנוסח רזה יותר. אבל זו חובתי כיו"ר ועדה שהוא ישמש כמקור לפחות בוועדה הזו".
לטענת רוטמן המשפט בישראל עושה שימוש מועט מאוד במשפט העברי מהתורה. חוק יסודות המשפט, שנחקק ב-1980, קבע את החובה לפנות במקרה של חסר ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל", אולם במשך השנים נעשה בו שימוש מועט בלבד. בשנת 2018 תוקן החוק, כך שבמקרה של "לקונה" יש לפנות לא רק לעקרונות שב"מורשת ישראל" אלא גם לאלו של "המשפט העברי".
עוד מבחזית החדשות
- מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
- "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
השר בצלאל סמוטריץ, יו"ר מפלגתו של רוטמן, אמר בשנת 2019 כי אם יתמנה לשר המשפטים, ירצה שישראל תתנהל על פי משפט התורה. לדבריו אז "רצונותיי בטווח הארוך זה שמדינת ישראל תתנהל על פי התורה. כך צריך להיות, זאת מדינה יהודית. מדינתו של העם היהודי תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה".
עוד אמר סמוטריץ' אז כי "חוקי התורה עדיפים בהרבה על מדינת ההלכה שיצר כאן אהרן ברק. מדינתו של העם היהודי תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה. למשפט העברי יש מקום של כבוד, וצריך שיהיה לו מקום עוד יותר מכובד במשפט שלנו".
