שיתוף
תגובות
לאישה » נולדתי גויה – בחרתי להיות יהודיה!
זווית אישית
לקראת חג השבועות אנחנו מביאים את סיפורה המרגש של הזמרת והיוצרת לאה דרור • עד גיל 16 היא היתה ולדה, ילדה שגדלה ברוסיה ועלתה לישראל • כיום היא מגדלת בית מבורך
פסנתר | צילום: Nomad_Soul, שאטרסטוק

לאורך ההיסטוריה אנחנו פוגשים אנשים במסעות חייהם, שיכולים להזכיר לנו ללא ספק את סיפורה של רות המואבייה. הם חיים בקרבנו גם היום. מרתק לעקוב אחר הלך הרוח, אחר התהליך שלהם ולהבין מה משך אותם או מה גרם להם לעזוב חיים שלמים מאחוריהם, להותיר לעתים משפחה ביולוגית ופשוט להצטרף לעם היהודי, בתור גרי צדק. הזמרת והיוצרת לאה דרור, מוכרת ומוערכת מעל כל במה נשית חרדית בעשור האחרון. בסיפורה האישי היא מספרת כיצד לפני 34 שנה נולדה בקזחסטן וגדלה עד גיל 11 בכפר רוסי קטן, בתור ילדה גויה בשם ולדה. הצניעות הפנימית והחיצונית, היו מנת חלקה מתוך עיקרון חינוכי והיא נראתה תמיד כמו ילדה מבני ברק.

אבא יהודי ואמא גויה: ברוסיה קראו לי יהודיה, בישראל קראו לי גויה

מסך הברזל שנפל, איפשר לאמה של ולדה, להתחיל לקרוא ספרים. המידע התחיל לחדור לתוך ברית המועצות. "אמנם אבי היה יהודי ואמי לא, אך היא היתה הדמות הרוחנית", מספרת לאה בשיחה עם 'בחזית לאישה'. "אמא שלי חיפשה תשובות. היא כמובן לא ידעה לקרוא לכך בשם ובוודאי שלא חשבה כי תמצא תשובות ביהדות. מגוון פעולות בלתי נגמרות ובלתי מובנות. מדוע שיהיה לה שם אושר"?

כאשר ולדה היתה בת 11, עלתה המשפחה לארץ ישראל, אליה הגיעה קודם משפחתו של אביה. הוריה התיישבו בעיר רחובות ולאה נשלחה לבית ספר חילוני. היא נראתה שונה מחברותיה הישראליות, מכיוון שנראתה ילדה חרדית. היא גם לא הסתובבה עם החברים הרוסים, אלא נטמעה מהר מאוד, למדה עברית וחברותיה החרדיות לקחו אותה איתן לתהלים בשבת, בבית הרבנית, שם ניסתה ללמד אותה לברך ורק לימים התברר לה שמדובר היה בברכה לבטלה. ולדה לא הבינה מדוע ברוסיה קראו לה יהודיה ובישראל היא נחשבת גויה, אך הדבר לא גרם לה להפסיק להימשך ללמוד. היא רק לא הבינה מדוע יום הולדת של גיל 12 עבור חברותיה הוא יום משמעותי. לימים הבינה שעבורה הוא לא היה – כי גויה אינה נכנסת לעול תורה ומצוות…

ולדה המשיכה לטפח גם בארץ את האהבה שלה למוזיקה. מגיל 5 למדה פסנתר אצל אמה, שהיתה גם מורה למוזיקה וגם אמנית, ובגיל 10 כבר הוציאה קלטת שירים. גם בישראל היא הפליאה את כל שומעיה והתקבלה ללהקה מאוד נחשבת, אותה עזבה לאחר שכבר היתה בתהליך גיור והבינה שאסור לה לשיר עם גברים. כשהגיעה לגיל 16, חל מהפך. "יום אחד אבי חזר הביתה וסיפר שהחליט לחזור בתשובה. הוא לא ציפה לכלום, רק ביקש שגם אם לא נבוא אתו, שלא נפריע. אמא, שכאמור חיפשה עוד ברוסיה, לא חשבה שתמצא את התשובות ביהדות, אך המעשה של אבי הוביל אותה לסוג של פרשת דרכים. או שהיא הולכת עם בעלה, שהולך עם אלוקים, או שהיא נגדו, אך הדבר הצטייר לה כהליכה נגד אלוקים. בתור אישה מאמינה, היה לה ברור כי נגד אלוקים היא לא יכולה ללכת. אמא שלי לא רצתה להתגרש מתוך עיקרון. מבחינתה היא נישאה מאוחר מדי, בגיל 25 – על אף שקיוותה להינשא צעירה יותר. היה לה חשוב לאחוז בעשר אצבעות במשפחה. היא רק רצתה שלום בבית. לא היתה מוכנה להפר את האיזון ולהפוך את הקערה על פיה. וכך, בעוד אבי עובר שינוי מהיר וקיצוני והופך לחסיד חב"ד נלהב, אנחנו מתחילים תהליך של היכרות עם היהדות".

כידוע, רוסים הם אנשים מאוד משכילים. זה בתרבות. מלבד העובדה שהם ראו כיצד אביהם מזדכך במידותיו ומשתנה לטובה, הם חיפשו את העומק. "אמא שלי לא רצתה לפסול משהו שלא חקרה עד הסוף. אז הלכנו לשיעור תורה שהתברר לימים שהוא אולפן גיור. כולנו מאוד התחברנו לחכמת התורה. יש בה דברים שלא פוגשים בספר רגיל. רואים את הדיוק של הדברים. בתורה ובחסידות, ראינו שהכל מחושב בחכמה על טבעית. משם באופן ישיר המשכנו לתהליך גיור".

בגיל 34 חוגגת 18 – ולדה שהפכה להיות לאה

בתאריך כ"ג אייר, קיבלה נשמה יהודית באפה ואת שמה, לאה. "אני בת 34 אבל חוגגת 18", היא צוחקת. "זה היה רגע מרגש מאוד שעד היום אני מתארת בהופעות שלי. מזמינים אותי לאירועי בת מצווה, שם אני חושפת את הבנות המקסימות לסיפור חיי, מכניסה אותן דרך תמונות וסרטונים לכל רגע, כולל לרגע קבלת עול מלכות שמים בבית הדין. זה מעצים".

בגיל 20 הכירו לה את השידוך והם הקימו בית מבורך בשמונה ילדים מתוקים. היה זה גם הזמן בו חזרה לעשות את מה שהיא אוהבת ובמסירות נפש הפסיקה בתהליך הגיור וחשבה שלא תחזור עוד לשיר בחייה. לאחר שצלחה את הניסיונות בחייה ועמדה בהם בגבורה, כמו לעזוב את הלהקה שכה אהבה וסירבה להצעה מרתק של הקלטה עם זמר מפורסם, זה קרה. "בסיום התיכון החילוני, אחרי שכבר התגיירתי, עברתי ללמוד במכון 'אור חיה'. לאחר סיום הלימודים, פשוט נכנסתי לחדר הרצאות, סגרתי את הדלת לאחר שווידאתי שאין איש באזור ומצאתי את עצמי שרה. פתאום נפתחה הדלת, אם הבית נכנסה, הביטה בי, התיישבה ליד הפסנתר, תפסה את הסולם שאני שרה והחלה לנגן. לא הפסקתי. אני שרה – היא מנגנת. עבר זמן, נהנינו מאוד. כשסיימנו היא פנתה אלי ואמרה, 'נו, תעשי עם זה משהו'. כל כך שמחתי לגלות שכנראה יש לי מה לעשות עם האהבה והכישרון. מדי שנה מקיימים ב'אור חיה' אירוע נוצץ ויוקרתי שמשנה לשנה רק גדל, עד שהגיע לבנייני האומה. עד היום אני חשה הכרת הטוב לאם הבית, ולמנהלת מכון אור חיה, דניאלה גולן, שהזמינה אותי לשיר באירוע שלהם. בזכותם כל הקריירה שלי. מאז ועד היום אני אורחת קבועה כל שנה ושנה באירוע. משם ראו אותי נשים והחלו להזמין אותי לאירועים".

כיום, לאה דרור, בעלת אולפן, מורה לפיתוח קול ובעיקר אמנית, יוצרת וזמרת. בשנת הקורונה, נאלצה כמו רבים אחרים, לחשב מסלול מחדש. הופעות לא היו, אז היא החליטה להעניק מניסיונה רב השנים, גם במקומות שאינם שירה דווקא, אך קשורים בהחלט לקול. "החלטתי להעלות את הטכנולוגיה לשימוש בקדושה. יצרתי קורס דיגיטלי, 'הקול בקונטרול', ובו אני עוזרת לנשים שמצטרדות, לדעת לדבר נכון ואיך לא להצטרד. מורות, גננות, מרצות, אמניות, נשות מכירות. כל אישה שהקול שלה למעשה משרת אותה".

נכון, לא כל זמרת יודעת ללמד, אבל מהמקום שלאה מגיעה, מהניסיון שצברה ולמדה, היא יודעת להיות מורה מצוינת וזה מה שהיא עושה. עד שחזרו ההופעות ומאז היא כמובן מנסה לג'נגל בין בית של 8 ילדים לבין הופעות בלתי נגמרות וקידוש ה' ברבים.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
היה אסיר תודה על כל האנשים הקשים בחייך, ותלמד מהם. הם מראים לך בדיוק מי אתה לא רוצה להיות

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים