רוב מאנשים שומרי המשקל מנסים לפענח מה משפיע באופן ישיר על הירידה במשקל, למה יש השפעה לטווח ארוך, ומה התפקיד של המערכת המטאבולית בכל הנושא.
ישנו הבדל משמעותי לשעת האכילה, בהשפעה על הירידה במשקל, כי במידה ואוכלים לפני השינה, המזון מתעכל במהלך הלילה, והגוף עובד 'שעות נוספות' וקמים עייפים יותר בבוקר ובתחושה כבדה, אך בניגוד לדעה הרווחת, אכילה לפני השינה לא משקפת בהכרח השמנה גדולה יותר. לעומת זאת בטווח הארוך תיתכן השפעה גם על ההשמנה היות שהאכילה המאוחרת עלולה לגרום לפגיעה באיכות השינה וזו קשורה להגברת הורמון הרעב גרלין. בנוסף, העדפות המזון בשעות הלילה הן לרוב נוטות להיות פחות בריאות.
גם הגיל הוא פקטור שחשוב, כאשר הוא קשור באופן ישיר למצב המטאבולי, וכידוע ככל שהאדם מתבגר קצב הירידה במשקל פוחת והולך ונהיה יותר איטי, מאחר והקצב המטבולי שלנו פוחת בכשני אחוזים בכל עשור, אך למרות הירידה האיטית בקצב ההשמנה שלנו גדולה מזה. צורת החיים שלנו, כמות התנועה והאכילה שלנו הם האחראים למרבית העלייה ולא השינויים ההורמנליים גם אם נדמה לנו שלא שינינו כלום.
בנוגע להשגת תחושת שובע ארוכה יותר, אם נתחיל ארוחה בירקות ונסיימה בפחמימות, התוצאה היא עלייה מתונה יותר ברמת הגלוקוז והאינסולין באותה ארוחה, דבר אשר יגרום לתחושת שובע ארוכה יותר מאשר כל רצף אחר של אבות המזון.
לשאלת השאלות, רבים משומרי המשקל נוטים לחשוב, כי אם יצומו הדבר יביא לירידה במשקל בצורה מהירה, אכן צום דווקא מאיץ קצב מטבולי וגם את ניצול השומן. הטעויות בתפיסה נובעות מכך שרעב מוגבר עלול להסתיים באכילת יתר כפיצוי לאחר הצום. מקור נוסף לטעות, הוא ממחקרים שהראו שהקצב המטבולי במנוחה של אנשים ירד לאחר הרזיה קיצונית, דבר טבעי מאוד משום שגוף קטן שורף פחות מגוף גדול, מכך הסיקו כי צומות יעשו אותו דבר.
את הנתונים סיפק ד"ר שון פורטל, פיזיולוג מאמץ ודיאטן ספורט קליני בראיון לווינט.