פערי השכר במגזר החרדי ידועים זה מכבר כמפלים, אם כי לא ברמה כמו זה של ענף ההייטק. בדיון שהתקיים אמש (ג') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסק בנושא עידוד הגידול בהעסקת חרדים בענף ההייטק המהווה אבן יסוד בכלכלה הישראלית, נחשפו מספרים שאמורים להטריד כל מי שטובת הכלכלה הישראלית בעינו. "הכנסת החרדים להייטק זו לא משימה חרדית – היא משימה לאומית", הטיב להגדיר זאת השר יזהר שי.
במהלך הדיון, אותו יזמו חברי הכנסת משה ארבל (ש"ס) ואריאל קלנר (הליכוד), הוצג דו"ח של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) וקמא-טק, ממנו עולה כי בשנים האחרונות חל זינוק של 50% בשיעור החרדים העובדים בהייטק ומספרם עומד על כ-10,000 איש (שיעור ניכר מהם נשים חרדיות), רובם צעירים בני פחות מ-28 – שרובם סובלים מאפליה ברמת השכר.
מהדו"ח עולה כי עדיין קיימים פערי שכר משמעותיים המפלים לרעה את העובדים החרדים שמשתכרים בממוצע פחות ממחצית השכר הממוצע בענף, כאשר שכר המועסקים החרדיים בהייטק עומד על 10,830 בממוצע, סכום שעדיין נמוך משמעותית מעובדים בתחום שאינם חרדים, ששכרם הממוצע עומד על 22,479 שקלים. "אי אפשר להתעלם מפערי השכר כפי שעלו בדו״ח", קבעה בפתח הדיון יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קבלה. "הדבר נובע, בין היתר, מתופעת העסקה דרך חברות כוח-אדם. אני סבורה כי שילוב חרדיות וחרדים בעולם ההייטק הוא מהלך חשוב לצמצום הפערים בחברה הישראלית", הוסיפה.
"הכנסת החרדים להייטק זו לא משימה חרדית היא משימה לאומית ואף משימה אישית שלי", אמר בדיון שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי. "למדתי להכיר מחברי נפש שהכרתי מעיסוקי בהייטק בקהילה החרדית על מוטיבציה ויכולת גבוהה ביותר. ההשתלבות של החרדים, משנה תפיסת עולם למעסיקים החילוניים וגם לחרדים שבאו להיכנס בחדשנות".
שי ציין עוד, כי הדו"ח שפורסם מלמד על התקדמות של חרדים וחרדיות בקורסים, "יש מגמות יפות של מספרים בלימודים אך בתעסוקה זה לא מספיק -יש רק 5% של חרדים וערבים בכל אוכלוסיית ההייטק. זה נתון לא טוב כאשר ביחד הם שליש מכל האוכלוסייה".
לטענת ח"כ משה ארבל, משרדי המדע והאוצר צריכים לתת בהקדם תקצוב לנושא הזה. עוד המליץ ח"כ ארבל בדיון, לבטל את ההכפפה במגזר הממשלתי לכל המקצועות לתואר אקדמי, שאינו נפוץ במגזר החרדי. "אין כל סיבה לכך", קבע. לדבריו, "גורמים במשרד העבודה ניסו לחסל תכנית פיילוט של עיריית בני ברק ומפעל הפיס לתמיכה ומלגות במסלולי הנדסאים בסמינרים מכיוון שהם לא רצו שזה ייצא לפועל כי זה לימוד תכנות שהוא לא אקדמיה".
לטענות נגד הדרישה לתואר אקדמי במקצועות הממשלתיים הצטרף גם חבר הכנסת אריאל קלנר, שהוסיף לטעון כי מאחורי הדרישות עומדים ארגונים המבקשים לפגוע בערכי הבית היהודי והוראות הרבנים. "האיום הוא בדמות ארגונים שרוממות ליברליזם בפיהם, אך מחפשים את ההיפך, לפגוע במגזר החרדי דרך עתירה לבג"צ לאסור לאקדמיה עליהם לימוד כדרכם".
מנגד, הכחישה שירה ברלינר, אחראית תעסוקת חרדים במשרד העבודה, את המקרה שתיאר ח"כ ארבל, כאשר לדבריה המשרד נמצא בשיח אינטנסיבי עם האוצר ורשות החדשנות כדי לייצר שכבה נוספת של שדרוג לימודי הנדסאות. "אנו פועלים תחת יעדי הממשלה לתעסוקת גברים ונשים חרדים. הוצבו יעדי תעסוקה שאנו יודעים לעשות לגבי התעסוקה בכלל, ועכשיו יש יעדי תעסוקה איכות ולכן נעשה מאמץ לשדרג את האיכות והלימודים. אנחנו מעדיפים לתת מדף כלים לכל משתתף ומשתתפת ולא כופים או מנסים לעצור תוכניות שביקשו מסגרות לעשות שאינן אקדמאיות".
מי שכנראה מעדיף להשקיע בתחומים אחרים זה משרד האוצר. כך לפחות עולה מדבריו של איציק דניאל, רכז תעסוקה באג"ת במשרד האוצר, שמיהר להסתייג בוועדה, תוך שהוא מזכיר לכולנו את הידוע מראש – אין תקציב. "הכלים הממשלתיים כרגע לנושא יינתנו באמצעות קול קורא וכדו'. בהינתן שאין כרגע תקציב מדינה, צריך פתרונות יצירתיים שנקווה שיבואו ממשרד העבודה ורשות החדשנות".
הדיון התקיים יממה בלבד להארכת המועד לאישור התקציב, חקיקה שמנעה בחירות ונתנה דה-פקטו חמצן נוסף לממשלה ששר המדע והטכנולוגיה המכהן בה נחשב לאחד מתומכי ההייטק החרדי המובהקים. השר יזהר שי נחשב לאורח של קבע בכנסי ובאירועי קמא-טק וחתום על לא מעט מהצלחות הענף במגזר, בהובלה משותפת עם היזם משה פרידמן.
אם יש ממי לצפות שיפעל לשיפור תנאי העסקת החרדים בענף ההייטק, סבורים בכירי הענף, הוא השר יזהר שי. האם אכן יעמוד בציפיות ויוביל לשינוי המיוחל? ימים יגידו.
