שיתוף
תגובות
חדשות » חדשות בארץ » כך הפכה ישראל למעצמת כיבוי אש בינלאומית
באוויר וביבשה
שריפות הענק ביוון ושליחת הסיוע הישראלי לכיבוי השריפות במדינה, הביאו את חיים פסל לבדוק כיצד הפכה ישראל למעצמת כיבוי נחשבת בזירה הבינלאומית • מעז יצא מתוק
לא משתלטים על השריפות. כבאי בסיום המשמרת ביוון | צילום: שאטרסטוק

רוב רובן של שריפות הענק ברחבי העולם, כך מסתבר, פורצות על ידי גורם אנושי. אמנם בטבע יש גם שריפות הנגרמות בגלל סופות ברקים בקיץ, אבל אלה אירועים נדירים למדי שבדרך כלל שורפים שטח קטן, לרוב משום שאחרי הברקים לעיתים קרובות יורד גשם.

למרות שמקורן של שריפות היער ברובן אנושי, תרומתן של שינויי האקלים לאסון המתרחש לא מבוטלת. זאת משום שכשהאקלים מתחמם, רמת הלחות באוויר יורדת וכך גם הלחלוחיות שיש בקרקע ובעצים. אזורים רטובים יותר הופכים יבשים ואזורים שהיו יבשים הופכים אפילו יבשים יותר. טמפרטורות גבוהות יותר במהלך האביב והקיץ, הפשרה מוקדמת יותר בשלגים וכמות נמוכה יותר של משקעים גורמים לכך שהאדמות יבשות יותר למשך זמן ארוך יותר – מה שבהחלט מהווה כר נוח להמשך התפשטות השריפות.

שריפות עולמיות

אי-שם במהלך שנת 2018 פרצה שריפה, או יותר נכון רצף הרסני של שריפות, מההרסניים ביותר בתולדות קליפורניה. רק במהלך אותה שנה נרשמו בקליפורניה לא פחות מ- 7,579 שרפות ששרפו שטח כולל של 6,749.57 קמ"ר.

היקף הנזק שגרמו השריפות מוערך במעל 2.975 מיליארד דולר, כולל 1.366 מיליארד דולר של עלויות תפעול רשויות כיבוי אש. זו אחת משרפות היער הגדולות בהיסטוריה של המדינה, כאשר שטח השרפה עולה על שרפות היער בתומאס אש ובקניון סנטיאגו משנת 1889 והיא שרפת היער הגדולה ביותר בתולדות קליפורניה.

מי שמתמודדת בימים אלו עם גל שריפות לא מבוטל היא יוון. כוחות הכיבוי ביוון הכריזו על מצב חירום בשל שריפת יער גדולה בפאתי הבירה אתונה, כאשר אחד הכפרים כבר החל בפינוי כאשר הלהבות מתקרבות לבתי מגורים.

השריפה פרצה באזור בית הקברות של סטמטה ובשל רוחות חזקות התפשטו הלהבות במהירות לאזור שבין סטמטה ורודופולי שבאזור אטיקה, בפאתיה הצפוניים של אתונה. זו השריפה החזקה ביותר מבין 81 שריפות שפרצו ביוון במהלך 24 השעות האחרונות, על רקע אחד מגלי החום החמורים בכל אזור המזרח התיכון, כאשר עשרות כבאים ומתנדבים, בסיוע של מטוסים ומסוקים מנסים להיאבק באש. מיוון ומדינות נוספות, ביניהן ישראל, נשלחו מטוסים וכבאים על מנת לסייע באסון הכבד.

למרות מערך הכיבוי האווירי שהוקם, נאלץ ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לבקש סיוע ממדינות ומטוסים ומסוקי כיבוי הגיעו מאיטליה טורקיה, יוון, קפריסין, קרואטיה, הממלכה המאוחדת ורוסיה.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, שוחח אמש, עם ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיטסוטאקיס ועדכן את ראש ממשלת יוון כי אישר את יציאתם של שני מטוסי כיבוי לסייע בכיבוי השריפות ביוון. בנוסף, ייצא מטוס תובלה מטעם חיל האוויר עם ציוד למשלחת ולצוות. סיוע זה מתווסף למשלחת הסיוע שיצאה למוקדי השריפות ביוון ביום שישי האחרון, המונה 15 לוחמי אש ישראלים. עוד סוכם, כי יינתן סיוע כלכלי בהיקף של כ-3.5 מיליון ש"ח, שגובש בשיתוף פעולה בין משרד רה"מ ומשרדי האוצר, הביטחון, החוץ וביטחון הפנים.

מאסון לבשורה

א' בחנוכה תשע"א החל כעוד יום שגרתי למדי, אך עד מהרה התרחשו רצף של כישלונות שהפכו את היום הזה ליום הזכור ביותר בתולדות מדינת ישראל. בערך בשעה 11 לפני הצהריים, הוצתה שריפה ממערב לעספיא עקב גחל נרגילה שלא נכבה כראוי (גורם אנושי, כבר אמרנו?). דיווח ראשוני על השרפה הועבר כעבור כמה דקות על ידי מדריך טיסה שראה את השרפה מהאוויר ועל ידי תושב עספיא וצוותי כיבוי ראשוניים מתחנת המשנה פארק הכרמל הגיעו למקום ב־11:26. כבר בראשית האירוע הוברר כי דרוש סיוע אווירי לכיבוי השרפה, ועל כן הועברה הוראה לחברות הפרטיות להכין להפעלה מטוסי כיבוי. בשל אי העברת ההוראה מהבוקר להציב בכוננות מטוסי כיבוי, הגיע המטוס הראשון לאזור השרפה רק ב-12:45, כמעט שעתיים לאחר פרוץ השרפה. עד 14:10 הצטרפו לפעולות הכיבוי 7 מטוסים נוספים.

ההמשך כבר ידוע וקשה, אוטובוס שהוביל צוערים לסיוע בפינוי כלא דמון נקלע ללהבות ונספו בו 37 מבין 40 הנוסעים. שלושה כבאים, ביניהם הנער אלעד ריבן, מתנדב צופי האש, וכן שלושה קציני משטרה שניסו להציל את האוטובוס הבוער נספו באסון.

אולם דווקא משום אותו אסון התרחשה נקודת מפנה חשובה מאוד בתולדות מערך הכיבוי במדינת ישראל. עד לשרפה זו, היה מערך הכבאות בנוי באופן מבוזר תחת רשויות מקומיות ובאיגודי ערים תחת אחריות משרד הפנים. על אף תלונות רבות בדבר מחסור מתמשך בציוד ובכוח אדם ועל אף לקחים שהצביעו על כך שיש להפוך את מערך הכיבוי ללאומי, הלקחים לא יושמו וגוף כיבוי האש וההצלה העיקרי בישראל המשיך להתיישן ולצבור פערים.

בתחום הכבאות האווירית התבססו שירותי הכיבוי עד שנת 2000 על חיל האוויר, אשר הפעיל מסוקי יסעור לצורכי כיבוי באמצעות מיכלי מים נישאים. אולם לאחר שנמצא כי צורת עבודה זו יוצרת נזקים לרוטור ולשלדת המסוק, הופסקה פעילות חיל האוויר ועברה לידי חברות פרטיות המספקות שירותי ריסוס חקלאיים שסיפקו שירות זה בקבלנות תחת פיקוד שירותי הכיבוי.

האסון שהביא בשורה. האוטובוס החרוך בכרמל | צילום: יואב איתיאל

לאחר השרפה בכרמל, כחלק מלקחי האסון ולאחר דו"ח קשה של מבקר המדינה, התקבלה החלטה להקים טייסת כיבוי בישראל.

בינואר 2011 החליטה ממשלת ישראל על הקמת מערך כיבוי אווירי למדינת ישראל, אולם מכיוון שרק לחיל האוויר של צה"ל היה את הידע והניסיון להקמת טייסת יש מאין, הוטלה המשימה לפתחו, וחיל האוויר שהיה הגוף המקצועי המנחה הקים את טייסת 249 – ציפורי האש, שהייתה אמונה על בניית תורת הלחימה לכיבוי אש מהאוויר ועל הכוונת טייסי הכיבוי מהקרקע.

לאחר מכן עבר תחום האחריות למערך הכיבוי האווירי של מדינת ישראל, אולם מכיוון שלרשות הארצית לכבאות והצלה לא היה כל ניסיון בהפעלה אווירית, הוחלט לשייך את היחידה למערך האווירי של משטרת ישראל ולהציב בה בנוסף אנשי כיבוי שיתנו את המענה המקצועי בתחום, כאשר תחת אחריותה של היחידה עומדים 14 מטוסי כיבוי, 4 מסוקים חד מנועיים ו-2 מסוקים דו מנועיים המשמשים למגוון משימות.

לסופרטנקר הייתה קיבולת של 94,850 ליטר, והיה מהיחידים המצוידים במערכת לראיית לילה, שאפשרה לו לפעול גם בשעות החשכה, למטוס היו עוד מספר יכולות שהבדילו אותו משאר מטוסי הכיבוי, בהן: יכולת ניווט באמצעות מכשיר GPS, מהירות טיסה של 970 קמ"ש, ויכולת טיסה בגבהים נמוכים במיוחד של כ-60 מטר.

היום שאחרי השריפה

כבר בשנת 2016 החלה טייסת הכיבוי לתת את התשובה הראויה לשמה הוקמה, לאחר שפרצו גל של שריפות ברחבי הארץ, בין היתר בזכרון יעקב ולטרון, וכן ביישובים בצפון ובמקומות נוספים בארץ. שריפות שפרצו בסמוך ליישובים נטף, טלמון ודולב, הביאו לפינוי תושבים מבתיהם.

למרות מערך הכיבוי האווירי שהוקם, נאלץ ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לבקש סיוע ממדינות ומטוסים ומסוקי כיבוי הגיעו תחילה מאיטליה (שפנתה מיוזמתה להציע עזרה) טורקיה, יוון, קפריסין, קרואטיה, הממלכה המאוחדת ורוסיה ששלחה מטוסי כיבוי גדולים.

אולם נראה היה כי גל ההצתות לא נעצר, ובחיפה, כתוצאה מהצתות ב-4 מוקדים פונו 13 שכונות, מבנים רבים עלו באש. שריפות פרצו גם בהרי ירושלים, באזור המרכז ובדרום.

כך התייצב לו ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים בה הודיע כי ביקש 20 מטוסי כיבוי נוספים, ובסיומו של אותו היום הכרנו כולנו לראשונה את מטוס הסופרטנקר, שכבר למחרת פעל בהרי יהודה.

שרפות יער קיימות מאז התפתחות החיים על היבשה. על כן, באזורים המועדים יותר לשרפות, ברוב רחמיו עשה בורא העולם כך שהצמחייה והחי מותאמים להתמודד עם שרפות. חלק מההתאמה היא ברמת הסוג, למשל רקמות קשות יחסית להצתה בגזע העץ, יכולת שיקום הצמח משורש עמוק או התנהגות בריחה בעת חישת עשן בדבורים. חלק אחר מן ההתאמות הוא ברמת האוכלוסייה, למשל ייצור זרעים שחלק מהם יכול לשהות באדמה במשך עשרות שנים ולנבוט רק לאחר שרפה.

בעשורים שאחרי השרפה, הצמחייה משתקמת ובעקבותיה מגיעים אל שטח היער, בחזרה, בעלי החיים. אולם, הן הרכב הצמחייה והן הרכב חברת החי לא בהכרח יהיו זהים לאלה שלפני השרפה.

בישראל, מי שאמון על פעולות השיקום הוא קק"ל. כאשר בשלב הראשוני נערכים סקרים לביצוע הערכות של היקף השטחים שנשרפו והנזקים שנגרמו ליער, לדרכים, לאתרים קולטי קהל וכדומה. כאשר נטיעות חדשות יבוצעו במקרים שבהם ההתחדשות הטבעית אינה נותנת את המענה הנדרש על-פי ייעוד השטח. כיום ההמלצה היא להמתין כשנתיים לפני ביצוע נטיעות. ביצוע נטיעות מייד לאחר השריפה נעשה אך ורק על פי צרכים נקודתיים בלבד.

הסופרטנקר

אוורגרין סופר-טנקר (Evergreen Supertanker) היה מטוס הכיבוי הגדול בעולם עד 2013. המטוס מדגם בואינג 747 הוסב למטרות כיבוי אש, והיה בבעלות פרטית של חברת אוורגרין אינטרנשיונל האמריקאית.

פיתוח המטוס החל לאחר שתי תאונות בהן התרסקו שני מטוסי כיבוי כבדים, מטוס C-130 הרקולס ומטוס PB4Y-2 Privateer בשנת 2002, שאחת מסיבותיהם הייתה גילם המתקדם של המטוסים. מחלקת הפנים של ארצות הברית ביקשה ממספר חברות לפתח מטוס כיבוי כבד חדש, שיחליף את המטוסים הישנים שהיו בשירות.

חברת התעופה אוורגרין אינטרנשיונל איירליינס (Evergreen International Airlines), הציעה להסב עד ארבעה מטוסי בואינג 747 שברשותה למטוסי כיבוי. טיסת הבכורה של מטוס הסופרטנקר הראשון, מדגם בואינג 200–747, הייתה ב-19 בפברואר 2004. החליף אותו מטוס אחר, מדגם 100–747, שהיה מוצב בדרך קבע בנמל התעופה של סקרמנטו בקליפורניה.

למטוס הייתה קיבולת של 94,850 ליטר, והיה מהיחידים המצוידים במערכת לראיית לילה, שאפשרה לו לפעול גם בשעות החשכה, למטוס היו עוד מספר יכולות שהבדילו אותו משאר מטוסי הכיבוי, בהן: יכולת ניווט באמצעות מכשיר GPS, מהירות טיסה של 970 קמ"ש, ויכולת טיסה בגבהים נמוכים במיוחד של כ-60 מטר.

המטוס הופעל לראשונה בשריפה גדולה שפרצה בשנת 2009 במחוז קואנקה בספרד. בדצמבר 2010 שכרה ישראל מטוס זה כדי להילחם בשרפה בכרמל.

בשל קשיים כלכליים של חברת אוורגרין, המטוס מאוחסן מאז מאי 2013 בבית הקברות למטוסים Pinal Airpark מחוץ ל-Marana, אריזונה, ממתין לגריטה. לוח הבקרה של הפלת המים הוצע במכירה פומבית ב-eBay באפריל 2015.

מטוסי כיבוי | צילום: אריאל קדם, רשות הטבע והגנים

האבקה האדומה

מכירים את התמונות האלה של מטוסי הכיבוי שמטילים חומר אדמדם לתוך שריפות? החומר שנקרא בשפה המקצועית – FR CROS 134P הוא חומר מעכב בעירה המוטל ממטוסי הכיבוי האווירי, החומר אינו מסוכן, אינו רעיל ואינו מסרטן.

החומר מכיל תמיסת אמוניום פוספט שהוא בעצם סוג של מלח המהווה את מעכב הבעירה העיקרי, גורם לצריבות בעיניים ובמגע עם העור. תחמוצת ברזל המשמש כצבע אדום לצורך סימון עבור הכבאים והטייסים ולא מהווה כל סיכון וחומר מונע קורוזיה Orthophosphate בריכוז של עד 1% שאינו רעיל לאדם, אך בהחלט מסוכן לבעלי חיים מימיים.

נתקלתם בחומר והתלכלכתם? אל תתנו לאמא לנקות את הבגד, הצבע האדום לא יורד בקלות (אם בכלל), אך הימצאותו לא מעידה על סיכון.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
צחוק משכח כאבים

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים