שיתוף
תגובות
חדשות » פלילים ומשטרה » מוטיבציית היתר של השוטרים לחלוקת דו"חות
חשיפת 'בחזית'
תחרותיות בין מפקדים, מכסות ויעדי אכיפה ונוהל משתנה בין תחנות השיטור מהווים המניע העיקרי לאכיפה הבררנית • ומדוע לא נרשמות הערות בתיק האישי בגין אכיפה בררנית?
מעצר חרדי שהפר את צו בריאות העם בבני ברק | צילום: פישל רוזנפלד

האם זו הסיבה לאכיפה המוגברת של השוטרים במשבר הקורונה? בצל הטענות לאכיפה בררנית במגזר החרדי, למרות חתימתם על מסמכי ההתחייבות שלא לאכוף בצורה בררנית, יצא 'בחזית' לבדוק כיצד פועל המנגנון המשטרתי. התשובות מסבירות את התמונה העגומה.

בתקופה בה עולות וצפות שוב ושוב הטענות על אכיפה בררנית בריכוזים החרדים, כשברקע מופצים במרשתת אינספור תיעודים מדאיגים המצביעים על מעצרים מנוגדים לחוק, לכאורה, עולות וצפות לא מעט סימני שאלה סביב פעילות ונוהלי המשטרה. בדיקת 'בחזית' מצאה נוהל אחד שהוא המדאיג מכולם.

אם חשבתם ש'ציונים' יש רק בבית הספר, כנראה שטעיתם, וזו לא תחילתה של בדיחה. מבדיקת 'בחזית' עולה, כי אחד הכלים בהם משתמשים מפקדי המשטרה להעלאת המוטיבציה של פקודיהם, הוא לא פחות מאשר עמידה ביעדי דו"חות.

הנוהל, שככל הנראה יועד על מנת להבטיח את אכיפת החוק באופן המקסימלי ביותר, הוא זה שככל הנראה האשם המרכזי בשבירת כל השיאים במספר דו"חות השווא שהגישה המשטרה לאזרחים. אמנם גם בימים כתיקונם לא מן הנמנע כי נוהל מהסוג הזה יעלה ביקורת חריפה נגד המשטרה, בעיקר לאור העובדה כי האמון במשטרה בקרב האזרחים נמצא בשפל של ממש.

בתקופות חריגות ולחוצות כמו זו הנוכחית, כאשר הפחד מנגיף הקורונה מרקיע שחקים, נראה כי גם מפקדי המשטרה הבינו את חשיבותה המשמעותית של אכיפת 'צו בריאות העם', כשחלק ניכר ממפקדיה התאימו את יעדי הדו"חות לתקופה זו. ומכאן הדרך להיתקלויות שווא עם אזרחים תמימים וחפים מפשע קצרה.

האם המפקדים אחראים לאכיפה הבררנית?

הנוהל עצמו, עד כמה שהוא מרתיח, אמנם לא מסביר את נסיבות האכיפה הבררנית במגזר החרדי. אך מבט על רשימת האחראים לקביעת היעדים לפי נוהל זה מספק את ההסבר.

מבדיקת 'בחזית' עולה, כי קביעת היעדים איננה חלק מסמכותו של הדרג הבכיר במשטרה, וגם לא נמנית בין הנחיות הדרג המשני לו. הסמכות לקביעת יעדי האכיפה נתונה בידי מפקדי התחנות השונות, כאשר בידי כל מפקד היכולת לקבוע יעד שונה.

מדי יום נקבעים "יעדים" שתכליתם מספר הדו"חות שיגישו השוטרים באותו יום לאזרחים מפרי חוק, כאשר בסיומה של המשמרת על השוטר לדווח למפקדו הישיר כמה דו"חות כתב באותו היום.

קביעת היעדים על ידי המפקדים בשטח באופן שאינו אחיד לכלל התחנות, מוסיפה גם היא שמן למדורה, שכן כל מפקד מעוניין 'להוכיח' למקביליו כי התחנה שבניהולו היא הטובה ביותר – ומכאן המניע לקביעת רף יעדים גבוה על ידי השוטרים. משכך, נאלצים השוטרים להגיע להספק גבוה במיוחד.

זו גם ככל הנראה הסיבה לאכיפה המוגברת בריכוזים חרדיים רבים בארץ, כאשר ככל הנראה המפקדים מבקשים להוכיח את הצלחתם באכיפת 'צו בריאות העם' למרות מורכבות המגזר ומציבים רף דו"חות גבוה מהשאר.

בשיחה עם 'בחזית', אומרים בכירים לשעבר המשטרה כי מעבר לבעייתיות הנוהל המובנת מאליו, יש לו השלכות חמורות נוספות. כך למשל טען אחד מהם, כי בעוד כל שוטר חותם על מסמך בו הוא מתחייב שלא לאכוף על סמך גזע ודת, נוהל קביעת היעדים הופך את הקערה על פיה. שכן יעדי האכיפה הגבוהים הופכים את תחרות הדו"חות למניע העיקרי, תוך שהשוטרים כלל לא מתכוונים להפר הבטחה זו.

בכיר אחר העלה בפני 'בחזית' סימני שאלה באשר להמשך העסקתם של אותם שוטרים שהוגשו נגדם תלונות על אכיפה בררנית, שכן על פי הנוהל הרשמי במשטרה, תלונה שכזו אמורה להירשם בתיק האישי של השוטר ולעבור לקת"צ (קצין תלונות ציבור. ז"א). "הערות רבות מדי עשויות להביא לפרישתו של השוטר", אומר הבכיר ל'בחזית', תוך שהוא רומז על השתקת המקרים, לכאורה. השתקה, שעשויה לשרת את הציון הגבוה של אותם מפקדים שקבעו את יעדי האכיפה הגבוהים על מנת להוכיח רף שיטור גבוה ויעיל.

כך למעשה, נוצר מצב שבו התחרותיות היא זו שגוברת על ההיגיון, והנוהל שאמור היה להביא לאכיפת החוק המקסימלית, היא דווקא זו שמניעה את השוטרים עצמם לעבור על החוק – בהוראתו הבלתי כתובה של מפקדם הישיר.

במשטרה אגב, טוענים בשיחה עם 'בחזית' כי כלל לא קיימת אכיפה בררנית. בכיר במשטרה אמר בשיחה עם 'בחזית', כי "מבדיקה שנערכה בשבוע שעבר על כ-8000 דוחות שניתנו עולה כי בערים החרדיות המובהקות מדובר היה על כחצי אחוז. בחלוקה לפי תושב ביחס התוצאה הייתה 0.01%, כך שהטענה על אכיפה בררנית משוללת יסוד". אלא שמדובר בנתונים חלקיים שייתכן וריכז 'במקרה' דו"חות מאזורים ספציפיים שאינם חרדיים.

"מי שיחזור ללא אכיפה – כתם בתיק"

עם כתיבת השורות, ורגע לפני סגירת המהדורה, חשפה העיתונאית הדס שטייף התכתבות פנימית בקבוצת עבודה של שוטרים, ממנה עולה לכאורה הפעלת לחץ כלכלי כלפי השוטרים, כאשר אלה עשויים לשלם מחיר אישי במידה ולא יגיעו להספק דו"חות. לדברי שטייף, גורם במשרד לביטחון פנים אמר לה כי "זו תוצאה מהלחץ שמפעיל השר אוחנה על הפיקוד".

בהודעה שחשפה שטייף, נכתב בין היתר, כי "מי מהשוטרים שהלך לעבוד במנהלת וחושב שהוא בשבוע חופש טועה. יש לבצע אכיפה ללא פשרות ולאתר את פורעי החוק בנושא קורונה. לא ייתכן שיש שוטרים מיחידות אחרות שמוצאים ויש שוטרים שלנו שלא מוצאים כלום".

בהמשך ההודעה, מעבירים המפקדים איום של ממש לפקודיהם: "העסק ברור", נכתב בהודעה, "מי שיחזור ללא אכיפה, יחזור לעבוד בימתא עם כתם בתיק וראיון על שנכשל במשימה אגפית, וזה ממש לא נעיף לאף אחד להיות במצב כזה", לשון ההודעה. "תעירו מיד את השוטרים שלנו, להיות מופת בעניין הזה", הובהר שוב.

מעצר בחור ישיבה | צילום: דוברות המשטרה

המשטרה בתגובה: "היעדים היחידים מתקבלים ממשרד הבריאות"

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל אוכפת את התקנות לשעת חירום בכל הארץ מצפון ועד דרום, ללא קשר לזהותו, מוצאו או שיוכו הקבוצתי של אדם.

"השוטרים נמצאים בחזית המאבק הלאומי נגד נגיף הקורונה ופועלים למען הבריאות של כולנו, חילונים, דתיים וחרדים.

"למען הסר ספק אין כל קביעת נתינת מספר דוחות בנושא המדובר, והיעדים היחידים הם אותם אלו המתקבלים ממשרד הבריאות של מקומות עתירי קהל ומוקדי תחלואה גדולים שמתורגמים לפעילות משטרתית.

"מטבע הדברים כאשר ישנה פעילות אכיפה ישנה אפשרות למתחים שונים בין אותם אלו שאינם מקפידים על החוק לבין אוכפי החוק.

"באשר לטענה לאכיפה בררנית מדובר בטענה שאינה אמת. מתן הדוחות בערים חרדיות עומד על פחות מאחוז אחד מסך כלל הדוחות הניתנים על עטיית מסכה.

"חשוב לציין כי תוכנית העבודה היומית של השוטרים זהה לחלוטין מבחינת מטרותיה ואופייה בכל הארץ כפי שפורט לעיל.

"למניעת הטעיית הציבור נבהיר כי האכיפה המשטרתית שוויונית ומתבצעת ללא משוא פנים. כל טענה אחרת שאינה נתמכת בעובדות ובנתונים שגויה, מטעה וחוטאת לאמת.

"אנחנו מדגישים כי בתקופה האחרונה מתנהל מסע הכפשה משולל כל רסן כלפי המשטרה והשוטרים, לעיתים תוך מצג שווא מנותק מהמציאות. מרבית המפגשים עם אזרחים בהקשר של אי עטיית מסיכה, מסתיימים ללא אכיפה כלל ומי שרואה בשוטר אויב צריך לעשות חשבון נפש ובוודאי בי"ז בתמוז".

יעקב מרגי בוועדת הכלכלה של הכנסת | צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת | צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

המערכת הפוליטית מגיבה

חשיפת 'בחזית' בעניין המכסות, לצד האירועים שנרשמו בשבוע האחרון בכל הנוגע להתנהלות השוטרים עם האוכלוסייה החרדית, הובילה לזעם רב בקרב הח"כים החרדים, שמיהרו להגיב לדיווח.

"אין ספק כי יעדי האכיפה אשר מוגדרים על ידי מפקדי התחנות השונים של המשטרה – מובילים פעמים רבות לאכיפה בררנית ואף לאזרחים אשר מקבלים דוחות בעת שלא ממש מגיע להם", אומר חה"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ל'בחזית'. "האפור הופך לשחור", הסביר.

לדבריו, "מדינה מתוקנת חייבת גופי אכיפה שיעשו עבודתם שהרי אם אין מוראה של מלכות – איש את רעהו חיים בלעוהו. יחד עם זאת, אין ספק שקיימת אכיפה בררנית כלפי מגזרים מסויימים בכלל והמגזר החרדי בפרט. חבריי ואני במפלגות החרדיות מקדישים לא מעט זמן במטרה לשנות מגמה הרסנית זו. מגמה שאסור לה להמשיך בשום מצב".

מלכיאלי הוסיף וציין, כי הוא "מודה למערכת 'בחזית' על הצפת הנושא ובעיקר על המחדל החמור על כך ששוטר שנמצא מקיים אכיפה בררנית אין בתיקו האישי איזכור לעניין. מוטב לה למשטרת ישראל לטפל באכיפה בררנית זו בכל דרך בכדי שנוכל להתקיים כאן במדינה כעם אחד שיש לו אמון בגופי האכיפה ובמקרה הזה במשטרת ישראל".

ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) קרא בתגובה לחשיפת 'בחזית' להקים ועדת חקירה שתבחן את התנהלות המשטרה כלפי המגזר החרדי, "נושא התנהגות משטרת ישראל כלפי החברה החרדית במשבר הקורונה טעונה בדיקה מעמיקה עד כדי הקמת ועדת חקירה שתגיע למי שהוריד את ההנחיות לשוטרים", כך מרגי.

מלשכת סגן השר מאיר פרוש (יהדות התורה) נמסר, כי "הדברים חמורים מאוד. נבדוק אותם מול השר לבטחון פנים, על מנת שהעניין יטופל".

ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) הגיב לחשיפת 'בחזית', ואמר כי "אם אכן הדברים נבדקו ונכונים, מדובר בדבר חמור במיוחד, היות שאסור לייצר תחרות כתיבת דוחו"ת ע"מ לקבל פרמיות או קידום בתפקיד, כי אז השוטר, ישר ככל שיהיה, יתפתה להקל ראש במתן דו"ח כדי להדביק את התחרות ולהציג כמות נכבדה של דוחו"ת על חשבון האמינות שבהם". אבוטבול הוסיף וציין כי הוא ישמח "לשמוע את תגובת השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שלדעתי גם יסתייג מכך. ככל שזה נכון ולאו דווקא בתקופת משבר הקורונה צריך לטפל בנושא במסגרות הכנסת והחקיקה", הבהיר.

ח"כ משה ארבל (ש"ס) מסר בתגובה, כי "מדיניות הגברת אכיפה היא מדיניות לגיטימית לחלוטין, בפרט שהדרג הנבחר מתווה מדיניות שכזו, שכן עסקינן במגפה עולמית וכל זלזול בהוראות החוק עלול להביא למותם או למחלתם של בני אדם. על כן, קביעת יעדים כשלעצמה איננה פסולה לטעמי מכיוון שללא אכיפה יעילה הרי שהוראות החוק יהפכו לאות מתה. וכאמור מקום בו מדובר בפיקוח נפש אין עוררין על חשיבות הנושא".

ארבל הוסיף וציין, כי "עניין האכיפה הבררנית חייב להיבדק לעומק ואף להיות מוכח בנתונים מספריים. טענות לאכיפה בררנית שאינן מגובות בנתונים מספריים שניתן לבדוק אותם בהתאם לחוק חופש המידע על פי פילוח כמותי אל מול אזורי מגורים (כללי, חרדי, ערבי וכדומה) לא יכולות לעמוד לטובת עתירה לפסילת מתן הדו"ח וביטולו".

שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן (יהדות התורה) הגיב, כי "אין מקום לאכיפה בררנית ומפלה בין המגזרים והאוכלוסיות. על המשטרה לנהוג ביושרה ובהוגנות כלפי כל אזרחי ישראל ללא הבדל דת גזע ומין ועל פי החוק. לצערי נוכחנו לראות מקרים בהם רבים במגזר החרדי הרגישו כי הם מסומנים ומופלים לרעה למול השוטרים. הבהרתי לשר הבט”פ כי אין לכך מקום במשטרת ישראל. אמשיך לעקוב אחר הדברים ולא נהסס מלנקוט צעדים כלפי התנהגויות מעין אלה".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
מי שלא מרוצה מהיחס שהוא מקבל, שיבדוק איזה יחס הוא נותן

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים