שיתוף
תגובות
דעות » האם אמרת כבר "תודה רבה" היום?
מסר מהפרשה
פרשת השבוע מזכירה לנו לומר תודה ולהבין כיצד זה גם עוזר לנפש שלנו • הרב אבי אברהם, יועץ ומטפל רגשי, מנהל מרכז קומ"ה לקידום והעצמה במסר מיוחד לפרשה
תודה רבה | צילום: Nelosa, שאטרסטוק

"וכי תזבחו זבח תודה לה' לרצונכם תזבחו, ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בוקר אני ה'…"

פסוק זה מבטא באופן ברור כי משמעותה של ההודאה אינה עוד עניין צדדי אלא חלק מהותי, המטרה עצמה, ומצריך להיות בתוך זה 'לרצונכם תזבחו', להקריב במצב ההודאה גם את היצר הפנימי שלך.

זו הסיבה שלמרות שהאיסור הוא "כל שאור וכל דבש לא תקריבו" קרבן התורה הוא אחד משלושת החריגים שמוקרבים עם חמץ על המזבח, לסמל את הקרבת האני שבאה לידי ביטוי בהכרת התודה הנדרשת לזולת, עם כל הכוונה והרצון האישי.

קרבן תודה שונה גם משאר הקרבנות בשני דברים:

 א. רובו נאכל לבעלים, בשונה משאר הקורבנות. 

ב. הוא מחויב באכילה עד הבוקר בלבד.

מה ההיגיון בשני השינויים הללו? 

הלא אם התורה נותנת לבעלים לאכול יותר מהקרבן ההיגיון נותן שגם הזמן יתארך ולא יתקצר משאר הקרבנות שיש פחות לאכול מהם וביותר זמן?

אלא החידוש הוא שהתורה מנחה את האדם כיצד יש "להודות".

בהודאה, כך מנחה אותנו התורה, עליך להיות מוקף עם הסובבים אותך, משפחה וחברים. לחלוק איתם את הטוב שגמלך ה', לחלוק איתם בבשר ובאוכל. 

זו הסיבה שהתורה מקצרת דווקא את השהות לאכול, עד הבוקר. כדי שלא תחשוב להשתמש בבשר הרב לעצמך בלבד ולאגור אותו לעתיד האינטרסנטי שלך, אלא שתבין שבקרבן תודה האלמנט הנחשב והמהותי הוא השיתוף של האחרים בטובה ובתודה, זו הסיבה שיש יותר בשר לבעלים אך מאידך רק לאותו יום בלבד ולא לעצמו לזמן ארוך.

משמעות התודה היא ה'רבה' שבה, בהרחבת ה'אני' שלי לאנשים נוספים, בהבנה וההכרה שאני חלק מהכלל ותודה מושלמת מביאה אותי להבנה כי אני זקוק לאינטראקציה הבין-אישית עם אחרים.

תקופת הסגר וההגבלות כמעט ומסתיימת, השגרה נראית באופק תחת מציאות חדשה ותנאי זהירות נדרשים. 

זה קורה לא רק כי משרד האוצר לוחץ, לא רק כי התרגלנו למצב הכי נורא ומסוכן ועיכלנו אותו כבר, אמנם כח ההרגל הוא הכח החזק ביותר, יותר ממנגנון ההישרדות שלנו אולי, מתרגלים בסוף לכל דבר. אך גם הצורך המבעבע שלנו בחיי חברה, במפגש אנושי, גורם לנו לצאת בזהירות ולחפש הזדמנות להרחבת האני שלנו למעגלים נוספים.

זה גם הזמן לזכור את התקופה המבודדת ולהפיק ממנה מסקנות, להכיר ולהוקיר את אלו שהיו כה חסרים לנו, להודות עליהם ברבים ולקוות שנוכל בע"ה לחזור בקרוב לבתי המדרש ובתי הכנסת ולמעגלים רחבים יותר של הודאה להקב"ה על הניסים והחסדים שהרעיף עלינו.

הכותב הוא יועץ ומטפל רגשי, מנהל מרכז קומ"ה לקידום והעצמה וממנהלי איגוד ענ"ף לנוער מתמודד.

ליצירת קשר: [email protected]

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
רק אלה שיסתכנו ללכת רחוק מדי יכולים אולי לגלות עד כמה רחוק אפשר ללכת

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים