שיתוף
תגובות
בריאות » בריאות המגזר » בערים החרדיות חוששים ממרד והתקוממות
רמזור אדום
בבוקר בו החל עם ישראל לחזור אט אט לשגרה, בעוד בערים החרדיות מתמודדים עם סגר דיפרנציאלי, יצא זאב אלפרוביץ' לשמוע את הקולות בשטח • פרויקט מיוחד
חרדי עוטה מסכה בדרך לעבודה | צילום: Alex Eidelman, שאטרסטוק

מי חושש מזעם התושבים, איזו שכונה הוחרגה ומי המנצחת הירושלמית? כמויות הזעם שהופנו על ראשי מערכת הבריאות נוכח התיוג הסלקטיבי של ערים חרדיות כאדומות, לא זכורות מאז פרוץ הקורונה והביקורת החרדית נגד מקבלי ההחלטות. "אבדה הבושה" הכריזה הכותרת הראשית של יומון שלומי אמונים 'המבשר' בבוקר יום שישי, "הקריטוריונים שונו לקראת הטלת סגר מלא רק על הריכוזים החרדיים", המשיך העיתון לבטא את תחושת התסכול כלפי מקבלי ההחלטות.

בהמשך אף בא לידי ביטוי איום לא מרומז על "התקוממות בכמה ערים חרדיות שבא לידי ביטוי בהפגנות ספונטניות נגד הכוונה לכלוא את הציבור החרדי בגטאות".

שורת הגינויים והמתקפה מקיר לקיר על ידי נציגי היהדות החרדית בכנסת, בתגובה להחלטה שהתקבלה בחדרים הסגורים בלילה שבין יום חמישי לשישי לא זכורה מזה זמן רב.

ההבנה כי אין הרבה מה לעשות למניעת הצעדים המקוממים, הביאה את 'בחזית' לצאת לשטח ולבדוק את מידת ההיערכות לסגר שהוחל היום בבוקר וצפוי להימשך לפחות עד ליום רביעי בחצות.

מודיעין עילית

רחובותיה של העיר החרדית מודיעין עילית אמנם לא ריקים מאדם, אך אם נשווה זאת לימים שלפני הסגר, נראה כי למרות הכל יש הקשבה מצד התושבים להנחיות. אם כי, גם בעיר התורה השלווה חוששים מהאפשרות שזעמם של התושבים יפרוץ לרחובותיה.

"אנחנו עיר רגועה, עיר של בני תורה, ממושמעים לגדולי ישראל ונראה מה יוחלט", אומר ל'בחזית' חבר מועצת העיר נחמן ניימן. עם זאת, הוא מסכים כי "ברור שאם לא יתנו לפתוח תלמודי תורה וישיבות הציבור יתקומם. הוא לא יסכים גם להיות בסגר וגם לא ללמוד. אלו דברים שמזכירים תקופות מאוד אפלות".

ניימן מציין, כי "הכללים בעיר מאוד נשמרים, מאוד מקפידים כאן על מסכות, עדיין התחלואה לא נמצאת במקום שבו היינו רוצים שהיא תהיה אבל בימים האחרונים נרשמה ירידה דרמטית במספר החולים החדשים". לשאלת 'בחזית' הוא מוסיף, כי בימים אלה הם מתחילים להפעיל מערך חקירות עצמאי. "משרד הבריאות הכשיר קבוצה גדולה של נשים מהעיר לצורך ביצוע החקירות האפידמיולוגיות על מנת לעצור את שרשרת ההדבקה, ואנחנו מלאי תקווה שעד ליום שלישי כבר לא נהיה אדומים", מסביר ניימן ל'בחזית'.

בני ברק

בבני ברק לעומת זאת, פחות מתרגשים מהסגר. היותה של העיר למודת סגרים, הפכה אותה זה מכבר לכזו שהתרגלה לשגרת סגרים. אם כי, גם כאן ניכרת תחושת הזעם. בסוף בסוף, אין מי שאוהב את טייטל "מפיץ המגפות" בעיני הישראלי הממוצע.

דוגמה לזעם יכולנו לראות הבוקר, כאשר מאות מתושבי העיר הודיעו על תמיכתם במאבק ארגוני הדגלים השחורים נגד רה"מ נתניהו. שינוי העמדה של אוהדי בלפור עד כדי תמיכה בהפגנות נגד תושבי הבית אמרו הכל.

אם כי, מבחן השטח הוכיח כי לפי שעה הזעם נשלט עדיין. רכב של מובילי המחאה שעצר בפאתי העיר הופתע לגלות כי הציבור עדיין לא מוכן להניף את הדגלים השחורים. זועמים, אך תחת שליטה.

"בני ברק כבר חוותה את כל סוגי הסגרים", אומר ל'בחזית' חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הבריאות עו"ד משה מורגנשטרן. "אנחנו מורגלים ועומדים לסגרים, שלושת החמ"לים שלנו עובדים במלא הקצב, יודעים איך לנהל ואיך לתפעל את העיר בזמן סגר, לכן אין התארגנות מיוחדת דווקא לסגרים", אומר מורגנשטרן.

תפילת חול המועד סוכות בשכונה החרדית ברחובות | צילום: גיל כהן מגן, שאטרסטוק

לשאלת 'בחזית' האם בעירייה חוששים ממרד תושבים משיב מורגנשטרן: "אנחנו חוששים מאוד ממרד, המצב בעיר מאוד נפיץ, בני ברק כמו שאמרתי חוותה הרבה מאוד סגרים, המצב הכלכלי מאוד קשה, גם ככה מראש אנחנו במצב סוציו אקונומי נמוך אז עוד להוסיף את הסגרים, עסקים בעיר קורסים אחד אחרי השני, הילדים מאוד קשה להם בבתים, הקטע החינוכי מאוד לא פשוט בכלל, המצב מורכב ואנחנו בהחלט חוששים מהשלכות, מה ילד יום בקשר לסגר".

גם אם הוא נזהר שלא לומר זאת בפיו, נראה כי גם מורגנשטרן מודע למספר הנבדקים בעיר, שחווה בחודש האחרון צניחה דרמטית. "בסופו של דבר מדובר באחריות אישית של כל בן אדם שברגע שהוא מרגיש לא טוב שילך להיבדק ויעדכן את הקרובים אליו שיש לו תסמינים ויזהרו שלא לשהות בקרבתו, מה שבהחלט יכול לסייע לקטיעת שרשרת ההדבקה", אומר מורגנשטרן.

לדבריו, "על פניו נראה כי בני ברק עומדת לצאת מההגדרה של עיר אדומה ביום רביעי, בגלל שהקריטריונים הם 7 ימים. אנחנו אדומים עכשיו לא בגלל המצב כרגע, אלא בגלל מה שהיה לפני כן, תיאורטית אנחנו בארבעה ימים האחרונים עיר כתומה, וזו מגמה די ברורה שתמשיך כי אנחנו שולטים במצב".

אלעד

גם העיר אלעד מוכת סגרים וקברניטיה מוכנים מבעוד מועד לכל תרחיש, כפי שהתבטא ראש העיר באחד מהראיונות שהעניק לאחרונה. "אין מנהיג ואין אחראי אחד שמוביל את המערכה – החלטות מתקבלות במחטף וללא בקרב יסודית כאשר הדבר מורגש שבעתיים כשמדובר בערים חרדיות", תקף ראש העיר ישראל פרוש.

בשיחה עם 'בחזית', מתריע מנהל המשל"ט העירוני, אמנון הלוי, כי למרות שאלעד יורדת בשיעור הנבדקים החיוביים בהשואה לשבוע קודם, "יתכן שהגברת הסגר, מעבר למצב הקיים ויצירת לחץ מוגבר חזרה למדגרות בשכונות, עלולה לגרום לתוצאה הפוכה".

העובדה כי רבים מתושבי העיר עובדים מחו לעיר ונאלצים לסבול מכתף קרה של מעסיקים שלא מעוניינים בעובדים הבאים מהעיר אדומה, רק הופכת את המצב לנפיץ עוד יותר. "ראש העיר פועל לחוק הגנת פיטורין ארצי, בדיוק כמו הגנה מפיטורין במקרים רפואיים המאלצים אותם להיעדר מהעבודה מסיבות שאינן תלויות בהם", אומר הלוי ל'בחזית'.

לדבריו, "כל תושבי הערים האדומות, נכון להיום ונכון לעתיד, עלולים למצוא את עצמם מפוטרים מעבודתם, עקב איסור היציאה והכניסה לערים ירוקות, וברוב המקרים מדובר בעובדים ששומרים על כל הנחיות הריחוק החברתי או כאלה שכבר החלימו".

אמש דווח על שיחה שהתקיימה בין ראש העיר ומחזיק תיק הבריאות בעירייה אבי שטרן עם הפרויקטור לענייני חרדים במשרד הבריאות, האלוף רוני נומה, שלאחריה הוחלט להחריג את שכונת C מאדומה לירוקה. בשיחה עם 'בחזית' חושף גורם בעיריה, כי "הנתונים די הפתיעו את נומה שהחזיק בנתונים שגויים, למרות שאנחנו יודעים שאנחנו בירידה כבר שבוע הופתענו כמו יתר הערים החרדיות משינוי הקריטריונים והסגר הכפוי. נומה ראה את הנתונים שהצגנו בפניו ואמר שהוא מחריג את השכונה –  אנחנו מקווים שתוך יום יומיים כל העיר כבר לא תהיה אדומה".

לדברי הגורם, "באשר לרובע A המסומן ב'כתום', צפויה להתקבל החלטה במהלך היום האם לשחרר גם אותה מהסגר".

ירושלים

העיר ירושלים מתאפיינת בעשרות שכונות שחלקן גדולות במספר התושבים כמו עיר קטנה. מטבע הדברים, בכל הקשור לפעולות לקטיעת שרשרת ההדבקה, העיר מחולקת על פי אזורים, כאשר לכל שכונה משל"ט משלה, בה יושבים תושבים שהוכשרו לכך על ידי משרד הבריאות ומבצעים חקירות אפידמיולוגיות לתושבים שאובחנו כחיוביים.

"שיתוף הפעולה שלנו כנציגים חרדים בעיר הגדולה בישראל עם כלל הגורמים, בין אם מדובר בפיקוד העורף ובין אם משרד הבריאות מצוין וכך בכל השכונות", אומר ל'בחזית' חבר מועצת העיר אלחנן גרוסבוים שעושה לילות כימים בכל הקשור לקטיעת מערך ההדבקה.

לשאלת 'בחזית' כיצד עובד התיאום במשל"ט מול השכונות החרדיות? הוא משיב: "ברמה העירונית גם ראש העיר וגם אני וחבריי בקשר עם המפקדים והמנהלים מספר פעמים בשבוע. אבל הסוד הוא לעשות חיבור נכון ברמת השכונה, שכן בירושלים כל שכונה היא כמו עיר. אחד הנושאים בהם אני עוסק רבות הוא חיבור המינהל הקהילתי, המנהיגות השכונתית, עם המשל"ט של פיקוד העורף, גורמי הבריאות והעירייה".

עד כמה אתם זוכים לשיתוף פעולה עם השכונות החרדיותגם כאלה המתאפיינים ב'מכחישי קורונה' רבים? אנחנו שואלים, וגרוסבוים מפתיע: "שיתוף הפעולה שלנו עם קהלים אלה הוא מצוין, ואסביר: באופן כללי אנחנו מייצרים את שיתוף הפעולה באמצעות המינהל הקהילתי ובחורים העובדים בשטח, עובדים מסורים ואמיתיים שאמונים על הטיפול באוכלוסייה. אלה אנשים שמגיעים מתוך הקהילה, מכירים אותה, ובאים לעזור ולסייע. ולשאלתך, החיכוך השלילי של גורמי הרווחה והקהילה בעירייה עם התושבים הוא מינימלי. להיפך, אני כמחזיק התיק עוסק בזה יומם וליל ואני יכול לומר לך שבהידברות נכונה ולעיתים שקטה מצליחים לפעול רבות".

קפסולות בכותל | צילום: גיל כהן מגן, שאטרסטוק

שכונת נווה יעקב

אחת השכונות בירושלים שהפתיעו והיו עבור שכונות אחרות מודל לחיקוי בקטיעת ההדבקה היא שכונת נווה יעקב. מדובר בשכונה המונה כ-29,000 תושבים, כאשר ראש המנהל הקהילתי אלי יעקובי הופקד על המלאכה המורכבת שהפכה את השכונה בתוך ימים בודדים מאדומה לירוקה.

בשיחה עם 'בחזית' אומר יעקובי כי הסוד הגדול נעוץ בסייעתא דשמיא מיוחדת שעמדה להם במערך ההסברה לתושבים, שעבד בשיתוף פעולה עם הרבנים והעירייה. "לקראת תפילות החגים הבאנו מעל 60 ציליות שיאפשרו תפילה סבירה בחוץ וכאן גם התושבים הפתיעו אותנו בהירתמות שלהם, אנשים השקיעו מכספם לצורך בניית 'בתי כנסת מאולתרים' בחצרות הבניינים. אפשר לומר שזה נכנס לתודעה של אנשים שבאמת יש בעיה להתפלל בבתי כנסת ורובם ככולם עמדו נכונים להוראות שיצאו מהמנהל", אומר יעקובי ל'בחזית'.

"יש לנו מערך הודעות קוליות לתושבים שפעם ביום יומיים קיבלו הודעת עדכון על הקורונה בשכונה ובכלל, התושבים 'נכנסו לענין'. רתמנו את החנויות שיעשו משלוחים ויוכלו לקבל הזמנה גם דרך הטלפון. המינהל היה בתיאום עם אגד על תגבור אוטובוסים", הוא מפרט.

לדבריו, "בסך הכל מדובר בשכונה מעורבת והשתדלנו לעשות את המקסימום לרווחת כולם". לשאלת 'בחזית' האם לעובדה זו היו השלכות בדומה להאשמות באחריות למצב שהופנו כלפי חרדים על ידי תושבים מקומיים בערים אחריות משיב יעקובי, כי "למרבה ההפתעה ובסייעתא דשמיא כלל התושבים חיים בסדר ובהרמוניה, לא שומעים על קונפליקטים בין התושבים. הערבות ההדדית בין התושבים מהווה סמל למקומות אחרים".

האם תופעת האוכלוסייה החרדית שפחות משתפת פעולה עם הקורונה קיימת גם אצלכם בשכונה? "היא קיימת" משיב יעקובי, ומוסיף כי "ברוך השם גם אנשים שיש להם השקפה אחרת לגבי הקורונה מבינים שיש כאן בעיה וצריך לעשות עם זה משהו. אתה לא חי לבד. אחד הדברים שמאוד חששתי היה שברגע שיש מי שמקרר זה עלול לחלחל גם למי שמקפיד. בסופו של דבר אנחנו חיים בהבנה מלאה, בשיתוף פעולה ובערבות הדדית".

יעקובי הוסיף וציין, כי גם אירועים משטרתיים לא נרשמו כמעט בשכונה. "בסוף אנשים אצלנו ממושמעים וגם אותה קבוצה מבינה שבמרחב הציבורי יש להיות ממושמעים. אני חייב לציין ולשבח את עיריית ירושלים ואת ראש העיר משה ליאון שעשה עבודה יוצאת דופן. אנחנו כמינהל קיבלנו גיבוי שאין שני לו מההיררכיה בעירייה, אתה מרגיש שאתה לא עובד לבד, שיש לך גב שעומד מאחוריך זכינו לשיתוף פעולה יוצא דופן", כך יעקובי.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים