שיתוף
תגובות
צרכנות » תולדות שעון היד ויוקרת 'הטנק' של קרטייה
הרגש, המסורת וההיסטוריה
שעון היד הראשון בהיסטוריה שיוצר על ידי אברהם לואי בריגה • ההילה והיוקרה של בית 'קרטייה' והקשר לבתי המלוכה • וגם: סיפורו של שעון 'הטנק' הפופולרי
שעון הטנק של קרטייה | צילום: watchguru

תעשיית שעוני היוקרה מתפתחת ומתעדכנת בכל רגע נתון, מה שהתחיל בשעוני שמש בזמן הקדום, הפך לתעשייה ענפה של פיתוח פטנטים, יצרנים שונים ומגוונים, סיפורים היסטוריים ומסחר סביב ענף שהלך והתפתח.

השעון כפי שאנו מכירים, עבר דרך ארוכה רצופת מאורעות עד שהגיע למקומו הנוכחי – פרק היד. החל משעוני מטוטלת קיר ענקיים , שעוני שולחן שהפכו לנחלתם של כלל היצרנים, שעוני כיס בתקופה ישנה יותר, ולבסוף שעון היד שאותו אנו מכירים כיום.

שעון היד הראשון בהיסטוריה נוצר על ידי אברהם לואי בריגה, שנחשב לאחד מגדולי השענים בהיסטוריה. באמתחתו של בריגה, עשרות פטנטים שגרמו לכך ששמו שגור בפי כל איש מקצוע וחובב שעונים.

שעון היד הראשון

שעון היד הראשון יוצר על ידי בריגה לבקשתה של מלכת נאפולי קרוליין מוראט, שפנתה לבריגה בבקשה שיכין לה שעון שיתאפשר לענוד על היד כתכשיט. בקשה שנחשבה לא שגרתית ומסובכת באותם הימים, משום שנדרש להקטין משמעותית את התוצר הסופי, לרבות המנגנון וסך חלקיו. וזה כאמור, לא דבר קל.

בריגה לקח על עצמו את המשימה החשובה והמכובדת, ובשנת 1810 הציג לה את שעון היד המבוקש. 'שעון היד הראשון'.

הרעיון תפס והצליח מעבר לצפוי, השעון היה מדהים, בעל קומפליקציות שונות ומנגנון מורכב, עשוי זהב. ובעל שני פתחים שדרכם מושחלת רצועת משי יוקרתית למטרת ענידתו על היד.

(אגב הערה היסטורית מעניינת בנוגע לשעון: בניגוד למקובל, אין כל זכר רישומי לשעון הנ"ל, כל הסקיצות והתרשימים לא נמצאו, אלא מראהו ותכונותיו עברו מאחד לשני באמצעות תיאורים מילוליים בלבד. ולכן קיבל השעון את הכינוי 'שעון המילים').

מאותו הזמן, ציבור הנשים שיכלו להרשות לעצמן, מיהרו להזמין שעון יד, והדבר הפך גם לסמל סטטוס באותם ימים, (תג המחיר היה בהתאם, משום שהשעון נחשב למצרך כל כך יוקרתי, מכיוון שיוצר על ידי איש מקצוע יחיד בדורו). שעוני הכיס לנשים היו מסורבלים ומכבידים. לכן שעון היד היה לפתרון אולטימטיבי, ואילו הגברים לעומת זאת, נשארו עם שעוני הכיס.

נקודת המפנה החלה ממקום לא צפוי, מהחיילים בצבאות השונים. שעוני הכיס שנתלו והשתרכו היו למטרד גדול ולבעיה בפן המבצעי, כשהם מקשים על החיילים את ניידותם, לעטות ציוד כראוי וקריאת השעה גרמה לעיכובים רבים וגזלה מהם זמן יקר בשדה הקרב, ולכן הם מצאו פיתרון אולטימטיבי לבעיה בדמות שעוני היד, וכך אט אט החל שעון היד להפוך לנחלת הכלל ואילו שעוני הכיס נדחקו אט אט לפינה עד שהפכו להיסטוריה.

אברהם לואי ברגה | צילום: Morphart Creation, שאטרסטוק

המוסד של בתי המלוכה

עתה, משהכרנו את ההיסטוריה של שעוני היד, נצלול לעומק ונכיר את היצרניות השונות שחרטו את שמן בעולם השעונים.

החברה שעליה נדבר היא אחת מהמוכרות ומהמוערכות ביותר בתחום – חברת 'קרטייה'.

'קרטייה' הפכה במהלך שנות פעילותה הרבות למוקד הערצה בקרב חובבי ויצרני שעונים. האלמנטים העיצוביים של החברה מהווים השראה בקרב יצרניות שונות, כולל יצרניות עילית הממוקמות בחוד החנית של עולם השענות.

קרטייה רוחשת כבוד רב למורשתה ולכן בחברה מקפידים שלא יצא תחת ידם שעון או תכשיט שאין לו איזכור או זיקה עיצובית למוצרי העבר.

בנוסף, החברה גם היתה הראשונה לשבור את תקרת הזכוכית ועיצבה את שעון היד הראשון לגבר בעיצוב מרובע, זאת לבקשתו של הטייס המפורסם " אלברטו דומונט סנטוס" ומשם נגזר שמו של הדגם 'סנטוס' והוא נחשב עד היום לאהוב ומבוקש בקרב חובבי השעונים.

החברה נוסדה בשנת 1847 בפריז על ידי צורף ומעצב תכשיטים בשם " לואי פרנסוואה קרטייה". קרטייה היה צורף מוכשר והיה אחראי על כמה מן העבודות של בתי אצולה ברחבי העולם. שמו היה מוערך בצורה יוצאת דופן, עד שהמלך אדוארד השביעי נתן לו את הכינוי " מלך הצורפים".

למלך אדוארד, היתה חיבה יתרה למשפחת קרטייה וליצירותיהם. עד כדי כך, שלקראת הכתרתו הזמין לא פחות מ-27 נזרים (כתרי זהב משובצים באבני חן המצויים אצל הנשים בממלכות השונות).

בית המלוכה הבריטי היה כ”כ מרוצה מהתוצאה הסופית עד שבשנת 1904 נבחר קרטייה לספק הרשמי של בית המלוכה הבריטי, ובהמשך לעוד בתי מלוכה רבים כמו בלגיה,רומניה,מצרים וכמובן נסיכות מונאקו הענפה.

קרטייה אמנם החלה כחברת תכשיטים, אך בהמשך פנתה גם לייצר שעונים כאשר הבולט שבהם, שלא לומר הבולט והמוכר מכולם זהו דגם ה'טנק' שנחל הצלחה מסחררת בקרב תעשיית השעונים.

חנות של 'קרטייה' בסנט פטרסבורג | צילום: Konstantin Zadavin, שאטרסטוק

שעון ה'טנק'

הסיפור של שעון 'הטנק' החל בשנת 1917.

קרטיה 'טנק' היה שעון יוצא דופן ופורץ דרך באותה תקופה, כשהוא נוצר על ידי לואי קרטיה כאות הוקרה ומחווה לגנרל ג’ון פרשינג, מפקד האמריקאי שהיה אמון על החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה.

הגנרל היה אחראי גם על צי הטנקים חדישים שהיו פורצי דרך באותם השנים בעיקר בגלל הצריח העליון המסתובב. דבר שהקל על התמרון ועל הירי.

האבטיפוס הוצג לפרשינג בשנת 1917 ונכנס לייצור מלא בשנת 1919. השעון היה בעיצוב מלבני כאשר ממבט על ניתן להבחין בדיוק במבנה של טנק. כולל רגלי השרשרת החיצוניות והגוף הקופסתי. השעון ששאב השראה מהצורה של הטנקים, התאפיין בעוד אלמנטים עיצובים שהיו מזוהים עם העולם הצבאי.

המחוגים בשעון נקראים "מחוגי חרב" זאת בשל צורתם והייצור שלהם נעשה בדרך ייחודית ביותר. הפלדה שממנה יוצרו המחוגים נכנסה לחום גבוה במיוחד עד שצבע הפלדה השתנה לכחול . טכניקה שמזוהה במיוחד עם השען אברהם לואי בריגה.

הספרות המופיעות בשעון אלו ספרות רומיות. הומאז' (מחווה) לכך שהשעונים הראשונים בעולם היו בעלי ספרות רומיות, מפני ששיטה זו שמקורה ברומא נחשבת לעתיקה בעולם, שנעשה בה שימוש עד למאה ה- 14 עד להנחלת ספרות מערביות המוכרות לנו.

בלוח השעון מסביב לחוגה יש מעין קווים בצורת מרובע. אותו אלמט נקרא "מסילות" והוא נעשה כמחווה לפעולת הרכבות במלחמת העולם השניה שדרכן סופקו לחיילים ציוד ואספקה. כאשר האלמנט המעניין ביותר, זה הנחשב לחותמת של קרטיה הוא ללא ספק כתר השעון.

כתר השעון המשמש למתיחת המנגנון וכיוון השעה נעשה בשיטה מיוחדת הנקראת "קבושון". בקצה כתר השעון משובצת אבן חן כחולה שסותתה בצורה מיוחדת עד לקבלת צורת ראש /טיפה ומכאן נגזר שמה, כאשר קבוש בצרפתית עתיקה זה ראש. מקורה של השיטה הוא במאה ה- 16, עיצוב השעון קיים קצת יותר ממאה שנים. ועדיין נחשב לאחד העיצובים האהודים והמבוקשים בקרב חובבי השעונים.

ברבות השנים, קרטייה הספיק לבסס את מעמדו בקרב תעשיית שעוני היוקרה והתכשיטנות כמוביל ופורץ דרך בתחומו. כאשר שעון הטנק ביסס את מעמדו כאחד מהשעונים האייקונים ביותר.

שעון הטנק האייקוני | צילום: Distinctive Shots, שאטרסטוק

הכותב הוא כפיר חדד חובב שעונים וחבר צוות במגזין השעונים הישראלי watchguru. סייע בהכנת הכתבה: שימי שקרקה

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
לא משנה כמה המצב טוב או רע, תמיד הוא בסוף משתנה

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים