קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי, מתייחס למסחר במט"ח: "השקל ממשיך להיסחר גם הבוקר סביב רמות ה-3.30 דולר. להערכת לאומי, בהנחה של היחלשות הדולר בעולם, עד סוף שנת 2021 שער החליפין הממוצע של השקל צפוי להיסחר בטווח של 3.25-3.35 שקל לדולר בממוצע. תחזית זו לוקחת בחשבון המשך התערבות מאסיבית של בנק ישראל במסחר, בהיקפים החורגים ממסגרת שנתית של 30 מיליארד דולר. השקל יכול לחרוג מטווח זה לפרקי זמן קצרים כתוצאה מהתממשות אירועי סיכון או אירועים לא צפויים".
"להערכתנו, שער 3.30 שקל לדולר הפך להיות 'הנורמלי החדש', בניגוד למצב בשנים האחרונות, בהן התרגלנו לראות את השקל בשער ממוצע של 3.60 שקל, וכמעט בכל שנה נסחר גם שער 3.80 שקל".
לדברי לוי, "קיימים מספר כוחות מנוגדים, שצפויים להשפיע על חוזקו של השקל בשנה הקרובה. הכוחות הבסיסיים, העודף בחשבון השוטף והעודף בתנועות הון תומכים בהתחזקות השקל. מנגד פעולותיו של בנק ישראל, היקף הרכישות האדיר, ומדיניות הריבית המרחיבה, מאזנות אותם ותומכות בהיחלשות השקל. התשובה לערכו של השקל בהמשך השנה תהיה תוצאה של המאזן בין כוחות אלה. כרגע נראה שהעודף בחשבון השוטף יהיה נמוך יותר מהיקפו ב-2020, וקרוב יותר לרמתו הממוצעת בחמש השנים שקדמו לכך – סביב 3.5%. עודף זה ימשיך לתמוך בהתחזקות השקל, אך פחות מבשנה שעברה. הסיבה לירידה בעודף בחשבון השוטף היא פתיחת המשק והחזרה לשגרה. הגדלת הצריכה הפרטית, עליה בהיקף השקעות בחומרי גלם וציוד והעלייה במחירי הסחורות בעולם, יתמכו בהגדלת היבוא. היצוא כנראה ימשיך לצמוח בהובלת סקטור ההיי-טק, תעשיית המוליכים למחצה וסקטור הגז המקומי. בחשבון תנועות ההון, הכניסה של השקעות זרות צפויות להימשך. כבר מתחילת השנה ראינו היקפי שיא של גיוסים בחברות ההיטק המקומיות".
לדבריו, "גורם נוסף חריג שמסתמן השנה, ואשר תומך בשקל, הוא שחלקם של הזרים בשוק האג"ח המקומי ממשיך לעלות בחדות. אם ב-2020 כולה, משקיעים זרים רכשו אגרות חוב ממשלתיות בסכום שווה ערך לכ-5 מיליארד דולר. מתחילת 2021 סכום זה הוכפל. על כל אלה צריך להוסיף את העובדה ששיעור החשיפה למט"ח ביחס להיקף הנכסים של המוסדיים עומד ברמות שיא, וכנראה יוביל להיצע מט"ח שילך ויגדל במקרה של היחלשות השקל".
"מנגד, מול שטף היצע המט"ח הזה, עומד בנק ישראל ומנסה להזרים ביקושים בקצב זהה. בתחילת השנה בנק ישראל התחייב לרכוש 30 מיליארד דולר. לאחר מכן הובהר כי מדובר על לפחות 30 מיליארד דולר. בפועל הקצב מהיר יותר, ואם הקצב הנוכחי ימשך, השנה צפויה להסתכם בהיקף רכישות חסר תקדים של 40-50 מיליארד דולר. הרכישות האדירות משמרות את ערכו של השקל. להערכתנו, בהעדר טריגרים שליליים, מעורבותו של בנק ישראל תשיג מטרה זו, אך לא תספיק כדי להחליש את השקל לבדה. גורם נוסף ואקטואלי שיכול להשפיע על עוצמתו של השקל היא האינפלציה. ישראל היתה חריגה בעולם בשנה האחרונה בהקשר זה. הריבית הריאלית בישראל (שיעור האינפלציה פחות תשואה נומינלית) היתה חיובית. בגלל שהאינפלציה היתה שלילית והריבית אפסית. בניגוד לכך, השנה הקרובה צפויה להסתכם בשיעור אינפלציה גבוה יותר. סביבת הריבית הריאלית צפויה להפוך לשלילית ולהפחית את אחד הכוחות שתמכו בעוצמת השקל בשנה החולפת".
לוי מציין גם את גורמי הסיכון לתחזית לאומי, ובהם "חוסר יציבות פוליטית וגיאופוליטית מקומית, שונות גבוהה בקצב הפצת החיסון והתחלואה הגלובלית והעדר תקציב ואי ודאות לגבי דירוג האשראי בישראל. ישראל מתנהלת ללא תקציב ב-2020, וסוכניות הדירוג מאוד לא אוהבות זאת. פגיעה בדירוג של ישראל, אם תתרחש, יכולה להביא לפיחות בשקל לתקופה קצרה כי יש מי שמחפש לקנות את השקל ברמה זו. זו אולי הנקודה המשמעותית ביותר שצריכה להיפתר בעת הנוכחית. כמו כן, במידה שיהיה מימוש בשוקי המניות הגלובליים, השקל כנראה ייחלש. כפי שקרה שוב ושוב ב-10 שנים האחרונות".
