בכל מיני סיטואציות בחיים אנשים יבקרו אותנו. יש פעמים שנקבל ביקורת פעם אחר פעם, שוב ושוב מאותו בן אדם או מאנשים שונים. בכל מקרה של קבלת ביקורת עלינו להיזהר לא לתת לה לחלחל פנימה. אין הכוונה כמובן לא להקשיב לביקורת, אלא לא לתת לה לחלחל פנימה ואסביר:
יש לנו את העולם הפנימי שלנו ששם למעשה נמצא האני – האמת האישית, מה שאנחנו חושבים ומרגישים ויש עולם חיצוני שזה כל מה שקורה סביבנו. כאשר אדם מעביר עלינו ביקורת, אנחנו יכולים לשמוע אותה, לנסות אפילו ללמוד ממנה, אך לא ברמה שתחדור אלינו ותנסה לערער אותנו. כי הרבה פעמים אנשים יגרמו לנו לבדוק את עצמנו יותר מדי, יאשימו אותנו שוב ושוב וזה יגרום לנו לקלקול ביננו לבין עצמנו.
הרי אם יגידו לך כל שבוע שאת אמא לא טובה, ייתכן ופתאום תתחילי לאבד ביטחון עצמי ותתחילי לחשוב: אולי באמת אני אמא לא טובה? בביקורת שנשארת חיצונית, את שומעת את הדברים, אולי אפילו נעלבת, אך בתוכך את יודעת שאת אמא טובה. אם הצליחו לגרום לך לערעור, סימן שהביקורת חדרה את המעטה החיצוני ונכנסה פנימה ושם אנחנו בבעיה.
כשיש לנו חוסר ודאות, אנחנו עשויים להישבר. ככל שיאשימו אותך, בסוף זה יצור סדק ויפגע פנימה. לכן אף פעם אל תתעסקי בכך שאינך בסדר. אל תתני לאף אחד להשליך עלייך אשמה שתגרום לך לערבוב רגשי וקלקול עם העולם הפנימי שלך.
מעורבות רגשית יוצרת אפקט מראה במכפלות. כמו להיכנס לחדר מלא מראות ולראות את עצמך שוב ושוב ושוב. "אני לא טובה", "הנה, גם כאן אני נכשלת", "שוב עשיתי טעות". ברגע שמתחפרים בתוך הביקורת ומתחילים לחשוב שאולי אנחנו לא בסדר, זה יגרור מהר מאוד עוד מחשבות קשות ורעות.
כאשר מישהו תוקף אותך – תמיד תנסי להדוף את המתקפה כפי שהודפים איום. מותר לך לעצור את מי שמדבר אלייך לא יפה, מותר לך להגיד שאלייך לא מדברים בצורה כזו, מותר לך להגיד שנעלבת ואת מצפה להתנצלות. לא רק מותר אלא אולי אפילו חובה. מי ששותקת שוב ושוב אל מול מתקפות, רק כי אין לה כוח או כי היא לא רוצה לריב, משלמת באובדן חיים רוחניים פנימיים.
כמובן אין מדובר שאם מישהו מעליב אותנו, נעליב אותו בחזרה, כי זה רק יהיה כמו לגרום לאש להתפרץ עוד יותר. אך בהחלט עלייך לעמוד על שלך ולהבהיר שזו לא הדרך לדבר איתך. יש דרך לדבר ויש דרך לבקר. תזכירי לעצמך שמה שאמרו לך לא פוגם בשום צורה במי שאת, לא הופך אותך לפחות טובה או פחות מוצלחת. זכותו של כל אדם לחשוב מה שהוא רוצה – אך לא זכותו לערער אותך וזה כמובן תלוי בך.
אל תתביישו לדבר אל האני הפנימי שלכן ולהסביר לו כמה אתן טובות וגם אם העבירו עליכן ביקורת, היא נשארת במסלול החיצוני ולא חודרת אל הלב, לא מערערת אותו. תמיד קחו רגע שקט, שימו יד על הלב והאזינו לדופק שלו, נסו לשמוע מה הלב שלכן אומר. שם נמצאות התשובות האמיתיות.
