נשים חרדיות מעלות את הרף בחיל האוויר

התקשורת הכללית חיבקה השבוע חזק עשרות נשים חרדיות. הסיבה? "שירותן ביחידה מודיעינית של חיל האוויר". אני רוצה להציע זווית ראיה מעט שונה לסיקור הנושא, דווקא במבט פנים חרדי.

במהלך השנים התקיימו קרבות עזים בין אנשי החברה הכללית שמכנים את החרדים 'פרזיטים', 'אוכלי חינם', 'משתמטים' ועוד. פעמים רבות ניסיתי להסביר שלא משנה מה, שוויון בנטל לא יהיה פה. בתוך צה"ל עצמו אין שוויון בנטל. הרי בחור שהתגייס ועובד במזכירות 'הקריה', אינו מסכן את חייו כמו חייל לוחם, נכון? הוא יושב במשרדו, יש חיילים שחוזרים לביתם מדי יום. האם הם שווי ערך לחיילים שחוזרים פעם בחודש הביתה? לחיילים שמחרפים נפשם באימונים קרביים ואוכלים לחם יבש במשך שבוע? ובכן, שווין אין כאן, נקודה.

כל הסיפור של חרדים ושוויון, יושב על נקודה מאוד ברורה של חוסר יכולת הכלה. האם נספרו אי פעם המשתמטים החילונים? קבוצות של אידיאליסטים שאינם מוכנים להתגייס? מדוע עליהם אין עליהום? כי הכי קל לתקוף חרדים והכי מציק בעין לראות אנשים נאמנים לאמונתם ומגנים עליה בחירוף נפש.

ידוע הדבר שכאשר יאיר לפיד נכנס לפוליטיקה וערך קמפיין אנטי חרדי, הגיוס החרדי לצה"ל ירד באחוזים ניכרים. וזה מה שאני אומרת: צריכים למצוא את הדרך שתאפשר למי שרוצה לתרום, לעשות זאת בצורה הוגנת. לא סתם הצבא המקצועי בארה"ב עובד מצוין.

מדוע אני מקדימה זאת? משום שזו ההצדעה שלי לנשים החרדיות שהלכו לעבוד באחד הפרויקטים המרכזיים של היחידה הטכנולוגית של חיל האוויר, "אופק". ידוע שנשים חרדיות מאוד מוערכות בהייטק, וגם כאן, היתה יזמית, אסתי סלומון שמה, שזיהתה את הפוטנציאל וגרמה לחיבור המדהים הזה. לפרויקט נבחרו מפתחות תוכנה והנדסאיות מוכשרות, כולן חרדיות, שפשוט טובות מאוד בעבודה שלהן.

בשקט בשקט, בלי לכתור כתרים לראשן, בלי להתגאות ואף מבלי לספר מחוץ לבית היכן הן עובדות, הן פשוט יצאו למקום עבודתן, שהוא במקרה גוף של צה"ל. סידרו להן תנאים מתאימים לנשים חרדיות, הן שמרו שם על כבודן, על מנהגיהן, על הפרדה מלאה, וסייעו בצורה מדהימה לחיל האוויר ולהשתדלות שלנו כבני אדם, בהגנה על המדינה.

המעשה הזה מוכיח מה שאמרתי בתחילת דבריי: אם רוצים – יכולים והיכן שלא צריכים – אין סיבה להתעקש או לריב לשווא. בחור חרדי שיושב ולומד בישיבה, לא יתגייס לצה"ל. בחור שאינו יושב ולומד והחליט להתגייס, יעשה זאת ממילא. הנשים החרדיות שגויסו למשימה, עשו מה שאנשים אחרים היו פחות מוכשרים לעשות, לכן לקחו אותן והן הוכיחו שהן יעילות מעל ומעבר.

אז יש מי שישמח על האידיאל המשותף, אך הנשים המוכשרות הללו, מבחינתן לא ראו בכך דווקא ערך של שוויון בנטל, אלא של הרצון לפרנס בית של תורה. אם זה מסתדר בחיל האוויר – למה לא?

אין ספק שמבחינתי, כאישה חרדית, הנשים הללו עושות היסטוריה כאשר הן מוכיחות שהמגזר החרדי אינו צריך להתגונן.

מובן שאי אפשר להתעלם מכך שהיו מעורבים כאן אנשים עם רצון טוב והבנה של טובת המציאות, הרבה מעבר לפוליטיקה נמוכה. מפקד חיל האוויר שהאמין בהן ויוזמת החיבור, אסתי סלומון, שקיבלה מדליה על פועלה.