הממונה על השכר מפרסם את דו"ח השכר בגופים הציבוריים. הדו"ח מתייחס לשנה שקדמה לקורונה, 2019, כאשר 793 גופים ציבוריים דיווחו לממונה על השכר באוצר על שכרם של 410 אלף עובדים, ב-330 אלף משרות. עלות שכרם למעסיק הציבורי גבוה בשיעור רב מהשכר וכולל, בין השאר, בונוסים, הטבות לאין ספור והפרשות נאות לקופות גמל ולפנסיה.
השכר הממוצע למשרה מלאה בחברות הממשלתיות עומד על 23,930 שקל. השכר בחברות הממשלתיות, עבור עובדים בגילאי 25-42, גבוה בכ-74% מהשכר במגזר הפרטי. כ-36% מהעובדים בחברות הממשלתיות, בגילאי 23-58, הינם עובדים 'חדשים' בעלי 5 שנות ותק או פחות, זאת לעומת כ-67% מהעובדים במגזר הפרטי. כ-90% מהעובדים בחברות הממשלתיות מועסקים במשרה מלאה או יותר. בעשור האחרון חלה ירידה של כ- 4,500 עובדים בחברות הממשלתיות, זאת, בין היתר, בעקבות רפורמות ותכניות פרישה בחברת החשמל, התעשייה האווירית, דואר ישראל ותע"ש.
עובדי הרשויות המקומיות מהווים כ-40% מכלל עובדי הגופים הציבוריים וכרבע מכלל עובדי המגזר הציבורי. השכר הממוצע למשרה מלאה בשלטון המקומי עומד על 11,073 שקל. השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובדי דירוג בשלטון המקומי שולם לעובדי דירוג הרופאים הווטרינרים שהרוויחו כ-31,842 שקל. חלק מהרשויות המקומיות מתמודדות עם תופעות של היעדרות, אי החתמת שעון וקושי בגיוס סייעות חדשות. שיעור הנשים המועסקות כבעלות תפקיד או כמקבלות שכר גבוה בשלטון המקומי עלה בכ-10% בעשור האחרון ועומד על כ-38% זאת לעומת עלייה של 3% בכלל הגופים הציבוריים.
השכר הממוצע במערכת הבריאות עלה ריאלית ב-24% בעשור האחרון. זהו הסקטור בו השכר עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין כלל הגופים הציבוריים. השכר הממוצע של עובד/ת מערכת הבריאות הציבורית עומד על כ-24,400 שקל למשרה מלאה. בעשור האחרון חלה עליה של 29% במספר העובדים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות, זאת לצד גידול של 19% באוכלוסייה. שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בכ-45% נומינלי ובכ-37% ריאלי בעשור האחרון. שכרו הממוצע של רופא עומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה.
השכר הגבוה ביותר במערכת הבריאות נרשם בשירותי בריאות כללית. השכר הממוצע עמד על 24,828 שקל. בין העובדים רופאים בעלי שכר גבוה לצד עובדי מנהלה. לפי הדו"ח, קופת חולים כללית העסיקה 12 בעלי תפקיד – כנראה רופאים מומחים בחלקם – עם שכר חודשי של כ-82,600 שקל, ועלות העסקה של יותר מ-100,000 שקל למשרה.
סקטור הרוקחים במערכת הבריאות מאופיין בפערי שכר משמעותיים בין ותיקים לצעירים, בין גברים לנשים, בין בתי חולים לקהילה ובין אזורים שונים בארץ. בשנים האחרונות חלה ירידה בכמות רישיונות הרוקחות הניתנים מדי שנה ביחס לגידול באוכלוסייה, ועלול להיווצר מחסור חמור ברוקחים בישראל. על מנת למנוע ירידה באיכות שירותי הרוקחות ובזמינותם לאזרח ולהגדיל את מספר הרוקחים במדינה, מומלץ על מספר צעדים ביניהם הקלות רגולטוריות שיגבירו את היעילות ויפנו את הרוקחים לעסוק בניהול התרופתי ובייעוץ רוקחי.
השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה עומד על כ- 17,309 שקל. עובדי סגל אקדמי בכיר מהווים כ-23% מסך במשרות במערכת ההשכלה הגבוהה. שכר עובדים אלו עומד על כ-30,555 שקל. האוניברסיטאות מוציאות כ-145 מיליון שקל בשנה לכיסוי הוצאות נסיעה לכנסים בחו"ל, כשליש מהכספים נצברים לפדיון לטובת חבילת פרישה.
רוב האוניברסיטאות מעניקות 'סלי קליטה' במטרה לגייס חברי סגל חדשים. גובהו הממוצע של סל קליטה עומד על כ-240 אלף שקל ואף יכול להגיע לכדי 330 אלף שקל בחלק מהאוניברסיטאות. הסלים ניתנים באופן אחיד מבלי להתחשב בקשיי הגיוס במערכת. למרות ששכרם הממוצע של חברי הסגל מתחומי מדעי המחשב גבוה בכ-25% משכר חברי הסגל בתחומי מדעי הרוח, עדיין ישנו קושי לגייס חברי סגל במדעי המחשב בשל התחרות עם התעשייה.
הממונה על השכר, קובי בר נתן: "המגזר הציבורי, ככלל המשק, התמודד עם שנה קשה ומאתגרת שדרשה מעובדים רבים במגזר הציבורי שינויים וגמישויות רבות, ומכאן נדרש מאגף השכר מתן פתרונות מורכבים בתנאי אי וודאות. המשבר הבריאותי זימן לנו גם הזדמנויות חדשות כשתקופה זו אפשרה לבחון מודלים חדשים של הסדרי העסקה גמישים, דוגמת ניוד עובדים ושינוי הגדרת תפקיד לפי צרכי המערכת, האיצה שיפורים טכנולוגיים ודיגיטציה, ויצרה תרבות עבודה חדשה הכוללת עבודה מהבית. כעת עם דעיכת המגיפה, חובתנו ללמוד ככל הניתן מניסוי זה, להפיק את הלקחים, וליישם ביחד עם השותפים הטבעיים שלנו את התמורות הנדרשות במגזר הציבורי. שינויים אלו חיוניים לטובת התאמת המגזר הציבורי לשוק העבודה העתידי מתוך מחויבותנו לשיפור הפריון במגזר הציבורי ולמתן שירות מיטיבי לאזרחי ישראל".
