המדינה כמרקחה. עד לפני מספר שבועות לא שמענו על פגסוס, ופתאום היא במוקד הסערה. תחקיר עיתונאי שנעשה חשף כי המשטרה השתמשה בתוכנת הריגול הזו כדי לפרוץ ולנטר תוכן ומידע ממכשירי טלפון של פוליטיקאים, עיתונאים, אנשי עסקים, יועציהם וקרוביהם. וזאת, ללא אישור מבית משפט ואפילו בלי בסיס משמעותי לחשד.
מקומם, כן. מרגיז, מאוד. לא דמוקרטי בעליל, נכון, נדרשת חקירת עומק, ומי שנתן את ההוראה הזו צריך לתת את הדין.
אבל לא חדש. משטרת ישראל היא לגמרי לא היחידה שעשויה לנתר את המידע בטלפון או במחשב שלכם. יש יותר מגוף אחד שכבר עושה את זה, ובאישור המלא שלכם.
את המיילים הפרטיים שלכם, לדוגמא, אתם כותבים על האכסון של חברת גוגל, אחד הגופים המסחריים החזקים בעולם. נראה לכם שהיא מתאפקת לא לקרוא אותם? אולי. או שאולי לא.
משתמשי פייסבוק נותנים לאפליקציה אישור לשימוש במיקום של המכשיר, וגם במיקרופון שלו. כלומר, פייסבוק יכולה להאזין לשיחות שלכם. היא עושה את זה? אולי לא. ואולי כן.
המרחב הדיגיטלי הוא מרחב לא בטוח. וטוב שעלתה פגסוס לכותרות כדי שנזכור זאת. גם אם אנחנו אנשים תמימים, פוליטיקה היא לא בין תחומי העניין שלנו, וכמה מצער, אף אחד מעולם לא חשב להציע לנו שוחד הגון – עדיין, במרחב הדיגיטלי יש לנהוג במשנה זהירות.
לא לוחצים על קישורים לא בטוחים, גם אם הם נשלחו ממייל של חברה. לא מורידים קבצים מצורפים. מתייחסים בחשד להודעות שרשרת, ולא מעבירים אותן הלאה בלי למחוק את המיילים והטקסטים הקודמים. ובכלל, לא מעבירים הודעות אזהרה על וירוסים מסתוריים או הודעות בסגנון 'אם לא תעביר את זה יקרא לך משהו נורא'.
זה הזמן להכיר את האתר 'לא רלוונטי' שעושה עבודה נהדרת של בדיקה פשוטה של נכונות הודעות התפוצה האלה. מרבית ההודעות מתבררות כספאם במקרה הטוב או, במקרה הפחות טוב, נקמה מעצבנת באנשים ששמם או מספרי הטלפון שלהם מופיעים בהודעה.
ומעבר לזה, מה שאתם לא רוצים שעוד אנשים יקראו, אל תכתבו במייל, תמונה שאת לא רוצה שתעבור הלאה, אל תשלחי גם לא לחברה אחת.
פותחים את המייל במחשב ציבורי? הקפידו לעשות זאת מדפדפן במצב אורח או גלישה בסתר. וכן, תתקינו תוכנת אבטחה טובה. עולה כסף, נכון, אבל שווה את הביטחון.
ועוד המלצה אחת אחרונה – תעדכנו. באגים ובעיות אבטחה מתגלים כל הזמן, אבל גם מתוקנים כל הזמן. קיבלתם עדכון לתוכנת ההפעלה או לאנטי וירוס? אל תתעצלו, תעדכנו.
