אחת לחודש מתכנסת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לדיון על המדיניות המוניטרית של הבנק. מדובר בוועדה שקיימת כמעט בכל בנק מרכזי בעולם ותפקידה לקבוע את המדיניות להשגת מטרות הבנק, ובכלל זה את המדיניות המוניטרית, לעקוב אחר ביצועה של המדיניות שנקבעה ולהחליט על הפעולות שעל הבנק לנקוט כדי להשיג את מטרות הבנק.
מדיניות מוניטרית היא מונח במקרו-כלכלה. מונח זה מתייחס, לרוב, לכמות הכסף ואמצעי התשלום במשק (וליחס בינם לבין התוצר). מטרת המדיניות היא השגת יעדי הממשלה שנקבעו, כגון קצב הצמיחה של הכלכלה (בטווח הקצר בלבד), מניעת אבטלה, ריסון האינפלציה, יציבות שער החליפין, הקטנת החוב הלאומי וכדומה. עם זאת מידת ההשפעה של פעולות הבנק המרכזי איננה נתונה לחיזוי מדויק אלא בקווים כלליים בלבד.
זמן קצר לאחר התכנסות הוועדה "נצבעים" אתרי החדשות והעיתונים בכותרות וכתבות הכוללות לעיתים רבות מילות מפתח מוזרות מדי עבור הגולש הממוצע שאינו חי את העולם הפיננסי. "זה מתחיל ב"הנגיד מתנהג ברוח נצי", ממשיך ל"חברי הוועדה היו יוניים" וחוזר חלילה אל "ההחלטה מעבירה מסר ניצי במיוחד".
אז ניחשתם נכון, השור והדוב הן אולי החיות היחידות בגן החיות הפיננסי (ע"ע הטור הפופולרי "שוק שורי ושוק דובי"), אך ישנם גם שני עופות בגזרה – הנץ והיונה. על מנת להסביר את הקשר הניצים והיונים למילון הפיננסי, נסביר קודם את מהותן ואופיין של דיוני הוועדה המוניטרית.
ריבית מונעת אינפלציה
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שתפקידה כאמור (בין היתר) לרסן אינפלציה, מחזיקה בכלי מרכזי שבאמצעותה היא מיישמת את מדיניותה במשק – ההחלטה על גובה הריבית.
השפעת הריבית על מצב האינפלציה במשק נובעת מכמה סיבות, כאשר המרכזית שבהן היא העובדה שככל והריבית גבוהה יותר שווה לאזרחים לחסוך יותר כסף, גם כשמדובר בתקופת מיתון – שכן הכסף "משחק" עבור החוסכים ומייצר עבורם תשואות נאות.
לעומת זאת, החלטה על ריבית בשיעור נמוך תוביל לתשואה נמוכה על החיסכון ולאי-כדאיות בהשקעה שכזו. לכן, כל עוד הריבית נמוכה, יעדיפו רוב האזרחים להיות צרכניים יותר ולהשתמש בכסף תוך זמן קצר.
זה גם מה שמסביר את העובדה שריביות הבנקים המרכזיים בעולם נקבעו בשנים האחרונות בשיעור אפסי, שכן השנים האחרונות מתאפיינות באינפלציה נמוכה מאוד בכל העולם. לעומת זאת, בשנות ה-70 ועד לסוף שנות ה-90 נקטו הבנקים המרכזיים בעולם במדיניות מוניטרית שכללה ריבית גבוהה במיוחד, עליה הם נאלצו להחליט בעקבות שיעור האינפלציה הגבוה שהיה אז.
אז הנגיד "ניצי" או "יוני"?
החלטת הוועדה המוניטרית לגבי שיעור ריבית בנק ישראל לחודש הקרוב משקפת תמיד הלך רוח במסדרונות הנהלת בנק ישראל והנגיד העומד בראשו.
החלטה על העלאת הריבית, שמטרתה תהיה בדרך כלל להעלות את מספר החוסכים ואת היקף חסכונותיהם, משדר הלך רוח מלחמתי הכולל צעדים ממשלתיים למניעת מלחמה. מנגד, אם יבחר הנגיד שלא לנקוט בצעד חריג כזה, תשדר החלטתו הלך רוח רגוע ושקט – הפוך ממלחמה.
ה"נץ" ידוע כעוף תוקפני וטורף, ועל כן הוא משמש רבות להגדרת מסר ואווירה לוחמנית בזירה הכלכלית. לעומתו, היונה היא עוף שליו ורגוע שזכתה אף לכינויים דוגמת "יונת השלם", ומכאן הבחירה להשתמש ביונה להגדרת החלטה או אווירה רגועה בזירה המאקרו-כלכלית.
מדיניות "ניצית", או "יונית" בדרך כלל לא משתנה אצל אותו גוף או נגיד וברוב המקרים הכיוון יהיה צפוי, שכן מדובר במוטיב מרכזי באופי מקבל ההחלטה. דוגמה לכך ניתן לראות אם נשווה את מדיניותה הכלכלית של גרמניה לזו של מרבית מדינות אירופה. בעוד גרמניה נוקטת בדרך כלל בצעדים אחראיים שכוללים שמירה הדוקה על התקציב הממשלתי למניעת גירעונות וחובות שייצאו משליטה, ומדיניות של ריבית גבוהה יחסית (מדיניות "ניצית"), בשאר המדינות האווירה הפוכה (מדיניות "יונית"). הסיבה למדיניות הניצית של גרמניה נובעת מהמשבר הכלכלי הבלתי נשכח של היפר-אינפלציה לאחר מלחמת העולם השנייה.
—
דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
