מדי שנה בשנה מוגשות אלפי בקשות לניהול תביעות ייצוגיות בישראל, אותן תביעות המתנהלות על ידי אדם אחד בשם קבוצת נפגעים שלמה. בדרך כלל מוגשת התביעה ללא ידיעתם של הנפגעים, באמצעות לוחם צדק שהחליט למצות את הדין עם הפוגעים, או אדם המעוניין לנסות ולהרוויח כסף על סמך התביעות.
כך או כך, לאור התביעות הרבות מדינת ישראל החליטה לבצע רפורמה בתביעות הייצוגיות וקבעה שעל מגישי התביעות לשלם אגרה בשווי של כמה אלפי שקלים. אך גם זה לא עצר את מבול הבקשות לתביעה ייצוגית לטווח הארוך. בפנקס התובענות הייצוגית ניתן לראות נכון להיום את אותם אנשים המגישים תביעות שוב ושוב, לצד שחקנים חדשים הנכנסים לתמונה.
אמנם בעיקרון כל אחד יכול להגיש תביעה ייצוגית, אבל למרבה הצער, במקרים רבים שטיפלתי בהם אני יכול להעיד על כך שיש תביעות ייצוגיות שבכוחן לעשות שינוי משמעותי בחברה הישראלית ולעזור לאנשים רבים שבאמת זקוקים לכספי הפיצויים, אך הן לא מנוצלות עד תומן. כל זה קורה מכיוון שההתנהלות הניהולית של התביעות הייצוגיות האלה היא בלתי נכונה. לדוגמה, אני נזכר כעת בתיק אחד שהיה בטיפולי ובו הצגתי את הגנתו של הנתבע. השופטים בחרו שלא לאשר את התביעה בגלל הצורה הרשלנית שבה היא נוהלה. לאורך שנות העבודה שלי ראיתי עורכי דין שאינם מנהלים את התיקים של התובעים באופן נכון ומתרשלים בעבודתם, וכתוצאה מכך גורמים להפסדים של אלפי שקלים עבור לקוחותיהם.
דוגמה בולטת להתנהלות בלתי נכונה של תביעות ייצוגיות היא תביעה אשר הוגשה נגד חברת מזון גדולה אשר נטען כי מכרה מוצרים במשקל נמוך מזה שפורסם על האריזות. על חברה זו אף פורסם תחקיר באחד הערוצים הגדולים בארץ, תחקיר אשר הוכיח את מעשיה של החברה. העניין הוא שהתובע שהגיש תביעה ייצוגית לבית המשפט הסתמך רק על התחקיר, מבלי להציג ראיות נוספות. כתוצאה מכך בית המשפט קבע כי התביעה שלו אינה קבילה, שכן לא ניתן להגיש תביעה תוך הסתמכות על תכנית טלוויזיה בלבד, אלא יש צורך להציג מסמכים נוספים. אותו תובע היה מגדיל לעשות לו צירף חוות דעת של מעבדה מקצועית אשר שקלה את המוצרים ואישרה כי הם נמכרו במשקל נמוך מזה שהופיע על האריזה. בדרך זו, היה לו סיכוי רב יותר לזכות בתביעה ולגרום לחברה לשלם פיצויים לנפגעים.
כך, בגלל התנהלות רשלנית של התביעה הייצוגית והסתמכות על תחקיר טלוויזיוני בלבד, הן התובע והן עורך הדין הפסידו בבית המשפט לחברת המזון הגדולה. במצב זה לא רק שהם לא קיבלו את כספי הפיצויים, אלא בנוסף לכך הם גם נאלצו לשלם לחברת המזון הוצאות בית המשפט.
כתבתי לא פעם על כל הנושא של תביעות ייצוגיות. אנשים רבים לא מבינים שמדובר במכרה זהב שיכול להפוך אדם מהשורה למיליונר, אם הוא רק ידע להתנהל נכונה מול בתי המשפט. וזה לא משנה לצורך העניין אם מדובר בתביעה על רקע אידיאולוגי וניסיון להשיג פיצויים עבור נפגעים, או רצון להרוויח יותר כסף ולסגור כמה חובות בבנק.
הייחודיות של התביעות הייצוגיות היא בכך שכל אחד לכאורה יכול להגיש תביעה לבית המשפט נגד גוף שפעל בחוסר יושר, גם אם מדובר בפגיעה כלכלית מזערית יחסית, וכדי לעשות זאת לא צריך לבקש את אישורם של אזרחים אחרים שנפגעו מאותו גוף. לפי החוק, ניתן להגיש תביעה נגד בעלי עסקים, כמו גם נגד רשויות ציבוריות שגבו סכומים גבוהים מהדרוש במסגרת אגרה, מיסוי או כל צורת תשלום אחרת. במסגרת החוק, ניתן גם להגיש תביעות אם התקיימה התנהלות בלתי הוגנת מצד בנקים, חברות ביטוח ואפילו הודעות פרסומיות שהצרכנים אינם מעוניינים לקבל.
עם זאת, חשוב לזכור שחברות רבות מודעות לתביעות הייצוגיות שעלולים להגיש נגדן, ולכן הן דואגות לבטח את עצמן מבעוד מועד כדי שלא ייגרם להן נזק תדמיתי. כמו כן, קיימים מצבים שבהם בית המשפט בוחר לדחות את התביעה הייצוגית. לדוגמה, כאשר החברה שנגדה הוגשה התביעה מודיעה כי היא מפסיקה לגבות את התשלום שצוין בכתב התביעה ואף מצליחה להוכיח זאת בבית המשפט.
כאמור, כשמגישים את התביעה הייצוגית בדרך נכונה ובלתי מרושלת, אפשר להגיע לתוצאות טובות, ואני מכיר לא מעט מקרים שבאים להמחיש זאת. כך, ב-2016 הוחזרו לציבור 433 מיליון שקלים בתוספת לגמול ממוצע לתובעים שהגיע לסך של 7,238 אלף שקלים, וזאת לאחר הגשת 10 תביעות ייצוגיות מבין הגדולות ביותר שידעה ישראל.
ב-2017 התביעות הייצוגיות הניבו פירות של כ-200 מיליון שקלים שהגיעו לכיסיהם של הנפגעים במסגרת הסדרי פשרה גדולים, ושכר הטרחה של עורכי הדין הגיע ל-3.1 מיליון שקלים, בעוד הגמול הממוצע של התובעים הייצוגיים הגיע ל-1.4 מיליון שקל.
גם שנת 2018 הייתה שנה טובה שהניבה פירות במסגרת התביעות הייצוגיות, וסכום הכסף שהשתחרר לאזרחים הגיע ל-425 מיליון שקלים. כתוצאה מתביעות בתחומי הצרכנות הושגו פיצויים בגובה 272 מיליו שקלים, הרשויות נאלצו לשלם 35.5 מיליון שקלים ואחריהן חברות הביטוח והבנקים ששילמו כ-55 מיליון שקלים.
ויש גם דוגמאות לתביעות בולטות. חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה" אולצו לשלם פיצויים בגובה של כ-25.3 מיליון שקלים בעקבות תביעה ייצוגית שהגישה קבוצת אזרחים. במקרה זה, לתובעים עצמם שולמו תגמולים של 1.7 מיליון שקלים, ונחשבו מבין התגמולים הגבוהים יותר ששולמו אי פעם בישראל.
תביעה ייצוגית הוגשה נגד רשת יינות ביתן אשר נהגה לשקול את האריזה עם המוצר וגבתה יותר כסך מלקוחות. במקרה זה הגיעו בבית המשפט לפשרה. במסגרת הפשרה יינות ביתן הסכימה להפחית 25 גרם ממחירי העוף והבקר הארוזים, כך שהפיצויים בתמורה להפחתה זו הגיעו לסכום של כ-2.5 מיליון שקלים וחולקו לצרכנים. כמו כן, התובעים שהגישו את התביעה הייצוגית קיבלו פיצויים בסום של 87,750 שקלים ועורכי הדין שייצגו את התובעים קיבלו 225 אלף שקלים בתוספת מע"מ.
תביעה שמתנהלת נכונה יכולה בהחלט לזכות הן את התובע והן את הנפגעים בסכומי כסף נכבדים. התובע מגיש תביעה אישית לצד בקשה לנהל אותה כתביעה ייצוגית עבור קבוצת הנפגעים שאותם הוא מייצג. במקרים בהם בתי המשפט מאשרים את התקיימותם של התנאים המקדימים ומחליטים בפועל לאשר את התביעה הייצוגית, מתקיים השלב השני של המשפט ובו בעצם מתנהלת על ידי התובע הייצוגי תביעת ענק בשם כל חברי קבוצת הנפגעים.
—
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.
תגובה אחת
כתבה מעניינת
קצת מאכזב אותי שלא הוספת חוות דעת על אנשים שמנסים למצוא טעויות של רשתות וחנויות
ומנסים להתעשר (כמו שכתבת מכרה זהב)על גבם של אנשים שהשקיעו
ועבדו קשה לפרנסתם ,הטעויות של הרשתות לרוב לא במכוון ,וניתן לומר להם והם יתקנו
מהכתבה שלך היה קצת נראה לדעתי שאתה מעודד לעשות תביעה יצוגית בצורה נכונה ולהרוויח המון כסף ,ולא נשמע שתתנגד גם לייצג אנשים כאלה שמחפשים לעשות כסף על גביהם של רשתות כמו שכתבת שייצגת לקוחות
ואני שואל למה (כמובן שאני מנהל חנות ברשת ולכן אני רואה כמה טעויות קורות שלא באשמתם טעיות אנוש קורות לכולם ורואה על הקבלות תביעות יצוגיות חבל חבל חבל .
(אני רק שואל ולא קובע שום עובדה
שלא ימצאו פה הוצאת דיבה(: