סגרי הקורונה והפסקת הטיפולים בשנה האחרונה לא היטיבו עם מיכל שושני. "חלה החמרה במצבי", מספרת שושני (71), שמתמודדת מגיל 52 עם פרקינסון, "ההחמרה מתבטאת אצלי בהפרעות קשות בשינה, סיוטי לילה, קושי בהליכה, קיבעון ונוקשות תנועתית וגם השמנה. כיום אני צריכה להיעזר במקל הליכה או בהליכון, ואני מרגישה ממש נסיגה במחלה".
שושני מספרת שהיא נזקקת לטיפולים משלימים כמו הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ופיזיותרפיה. "הטיפולים הופסקו לגמרי בגלל הקורונה ומצבי הבריאותי החמיר מאוד, במיוחד לאור העובדה שאני גרה בפריפריה הצפונית, במושב ליד טבריה, ושם אין מספיק נגישות לטיפולים ולשירותי שיקום".
שושני לגמרי לא לבד. סקר שנערך על ידי אוניברסיטת חיפה גילה כי תקופות הסגר החמירו את מצבם של חולי פרקינסון בארץ והרעו את מצבם הפיזי והנפשי כאחד. המחקר נערך בקרב 150 חולים – כך דיווח מיטל יסעור בית-אור בישראל היום.
על פי המחקר, שנערך בידי ד"ר גלית יוגב-זליגמן וד"ר מיכל כפרי, כ-43% מהמשיבים דיווחו על החמרה בתסמיני המחלה: נוקשות בשרירים, רעד, חוסר שיווי משקל ועייפות. כ-37% דיווחו על הידרדרות ביכולת ההליכה, 42% על עלייה בדיכאון, חרדה ותחושת בדידות, ו-34% – על עלייה במשקל. כ-25% מהמשיבים דיווחו על עלייה בצורך בעזרה בביצוע מטלות שגרה ותפקוד בחיי היומיום.
עוד נמצא כי כ-68% מתוך המדווחים על החמרה בתסמינים העידו כי לדעתם הסיבה לכך היא ההפסקה בטיפולי השיקום ובפעילות גופנית. מקרב החולים שנסקרו, אלו שהיו בעלי יכולת טובה ומיומנויות גבוהות לניהול עצמי של המחלה, דיווחו פחות על השפעות שליליות של הסגר על מצב המחלה.
"קיבלנו דיווחים על עלייה בנפילות של חולים, שברים ואשפוזים בתום הסגר, וזה ביטוי להידרדרות במצב התפקודי שנגרם במהלך ימי הסגר", ציינו ד"ר יוגב-זליגמן וד"ר כפרי, "ממצאי הסקר מצביעים על הצורך בפיתוח מענים לאוכלוסיית מתמודדי פרקינסון, הנזקקת לטיפול שיקומי כרוני, שיאפשרו לשמור על שגרת הטיפול גם בתקופות של מגבלת יציאה מהבית או של ריחוק חברתי".
