בשבוע שעבר פרסמה ארנסט אנד יאנג – אחת מפירמות הרו"ח הגדולות בעולם והכי גדולה בארץ – נתונים עדכניים על עולם קרנות ההון סיכון. מהדו"ח עולה, כי ברבעון הראשון של שנת 2021 גייסו חברות במימון קרנות הון סיכון 64 מיליארד דולר, סכום המתקרב למחצית ממה שגויס במהלך כל שנת 2020, שגם היא הייתה שנת שיא.
אז מה הן בכלל קרנות הון סיכון ולמי מתאימה ההשקעה בהן? קרן הון סיכון (Venture capital fund, או בראשי תיבות VC) היא קרן השקעות פרטיות כמו קרנות הנדל"ן שכבר כתבנו עליהן או קרנות נוספות, אבל השוני הוא שהיא מתמקדת במיזמים שהסיכון בהשקעה בהם גבוה, וזאת מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה כאשר החברות הללו תצלחנה. לרוב, הקרנות הללו מגייסות כספים לחברות בתחום הטכנולוגיה בתחילת דרכם.
קרן הון סיכון מנוהלת ע"י מועצת המנהלים או ע"י נאמן הפועל לגיוס כספים לקרן. המנהלים פונים למשקיעים מוסדיים, פרטיים, בנקים ועוד.
תפקיד נוסף של המנהלים הוא בחינת אפשרויות ההשקעה. מועצת המנהלים מחפשת חברות שלפי הערכותיה הן בעלות סיכוי גדול להצליח וממילא לספק תשואה יפה למשקיעים.
חשוב להדגיש כי קרנות ההון סיכון משתדלות להשקיע במגוון חברות הזנק (סטארטאפים) ואכן הקרנות יותר פעמים מפספסות ונכשלות מאשר מצליחות. עם זאת, כאשר הן מצליחות ומשקיעות בחברות שפורצות קדימה, הן מצליחות בגדול ומפצות על כל האכזבות.
ישנם מספר שלבים בחברה שבהם ניתן להיכנס להשקעה. השלב הראשון הוא הרעיוני בלבד (Pre-seed), בו עדיין אין מוצר וכמובן גם אין כסף. השלב השני הוא שלב הזריעה (Seed), השלב בו היזמים פועלים להוכחת היתכנות כלכלית, פיתוח המוצר וגיבוש מודל עסקי. רק לאחר מכן מגיע שלב פריצת הדרך הראשונית (Early Stage), אז ישנו מוצר והכיוון העסקי ברור.
מאחר וקרנות ההון סיכון נכנסות להשקיע בחברות במצב של חוסר ודאות ובשלב די מוקדם, בנוסף לעובדה שסכומי ההשקעה שלהן גבוהים (על פי רוב הן יכנסו בשלב ה- Early Stage), הן דורשות אחוזים ניכרים ממניות החברה/היזמים כתנאי להשקעה.
הקרנות לא נכנסות לכל חברה הזקוקה לכספים אלא רק לאחת כזו שמנהלי הקרן חושבים שהיא כדאית, וזאת באמצעות בדיקת נאותות (Due Diligence) וניתוח השוק של המוצר, המתחרים ושאר הפרמטרים שישפיעו על הצלחת החברה. חברה שעברה את הבדיקות הללו זוכה להשקעה.
כתבות נוספות בסדרת ההשקעות האלטרנטיביות:
מנהלי הקרנות בדרך כלל מגיעים מתחומי ההייטק ולכן מייעצים לחברות כדבר שבשגרה. מסיבה זו מנהלי הקרן מקבלים בנוסף מחלקם ברווחי הקרן, גם דמי ניהול שנתיים.
כדי להמשיך ולהגן על המשקיעים בקרן במידה ונחתם הסכם השקעה הקרן נכנסת תחת ההגדרה שותפות מוגבלת. המשמעות היא שהקרן מסכנת רק את ההשקעה ולא מעבר לכך, ובמידה והחברה נכנסת לחובות אין לקרן כל אחריות על הדבר.
אחת מההגנות הגדולות ביותר והאהובה על המשקיעים היא זכות ראשונים – המשמעות של ההגנה היא שלא משנה מה תהיה גובה עסקת המכירה של החברה בעתיד קודם כל המשקיעים יקבלו את חלקם.
כמו בעולם, גם בישראל צומח תחום קרנות ההון סיכון. בישראל פועלות כיום עשרות רבות של קרנות הון סיכון, כשהבולטות שבהן פיטנגו, JVP, כרמל ועוד.
הגיוסים שוברים שיאים וישנן קרנות שנכנסות לנישות ספציפיות שלא היו בעבר בארץ. כך לדוגמה, לראשונה בישראל הוקמה קרן המוקדשת להשקעות בתחום הגיימינג – קרן VGames.
הסיבה המרכזית לקצב הגיוסים הגדל הוא שהקורונה לימדה אותנו שאנחנו נמצאים בתהליך של מהפכה טכנולוגית בתחומים רבים ואנשים מעוניינים להשקיע את כספם בדבר הבא ולא בתחומים שאולי לא יהיו קיימים יותר בצורה שאנו מכירים אותם.
—
דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
