הסיפור המופלא מאחורי ייצור ה'קרטייה סנטוס'

אחד משעוני היד האייקונים ביותר של קרטייה- הסנטוס, יוצר לבקשת טייס בשם אלברטו דומין סנטוס ואף נקרא על שמו. מי היה אותו טייס ומה היה טיב הקשר שלו עם אחד מהצורפים הגדולים בעולם, בספק אם הרבה אנשים יודעים .

דגם הסנטוס יצא לראשונה בשנת 1904 לאחר שיחה חברית בין שני אושיות כל אחד בתחומו. על נושא השיחה אפרט בהמשך , אבל קודם בואו נכיר את מי שהיה לאדם המפורסם והמוערך ביותר במאה ה20 בזכות המצאותיו ותרומתו לענף התעופה אך באותה נשימה נחשב לאישיות מורכבת ושנויה במחלוקת.

אלברטו סנטוס דימון נולד ב 20 ביולי 1873 בברזיל.

אימו הלכה לעולמה כשהיה בגיל צעיר ואביו שנולד בצרפת היה המהנדס הראשי בעבודות בניית מסילת רכבת מרכזית. זו המקשרת בין ריו דה ז'ניירו לבין העיר מינאס ז'ראיס.

כשהושלמה עבודת הבניה של מסילת הרכבת, רכש אביו של סנטוס מטע קפה בסאו פאולו. ובזכות הידע ההנדסי הרב שהיה לו וסכום הכסף הגדול שקיבל עבור העבודה על בניית מסילת הרכבת, השקיע בציוד חדיש והפך את המטע לאחד המרשימים והמפותחים ביותר שהיו באותה התקופה ולכזה המניב רווחים גדולים מאוד.

אמידותה הכלכלית הגדולה של המשפחה אפשרה לאביו של סנטוס להשקיע במורים פרטיים לבנו שיגיעו במיוחד מצרפת לברזיל . ולאחר שגדל והתאפשר הדבר למד סנטוס בבתי-ספר באזורים גדולים יותר וגם בבתי-ספר יוקרתיים במינאס ז'ראיס.

בשנת 1890 קרתה תפנית בעלילה, כאשר מכר אביו את המטע אחרי תאונת דרכים שהותירה אותו משותק.

ולאחר שהבחין סנטוס כי אביו שרוי בדיכאון עצם העובדה שלא יכל יותר לעבוד הציע לו לעבור ולהשתקע בארץ מולדתו שבה יוכלו להתחיל חיים חדשים ויוכל הוא להשקיע ולהתקדם בלימודיו. ואכן , ב-1891 נסע לצרפת יחד עם אביו.

סנטוס החל להתקדם בלימודי הפיזיקה, ההנדסה והחשמל אך יותר מכל קרץ לו תחום התעופה. את התואר "מהנדס" אמנם סנטוס לא השיג זאת עקב פרישה מהלימודים לטובת פיתוח תחום התעופה. אז אולי סנטוס הפסיד תואר פורמלי חתום וכתוב על תעודה, אך לא בטוח שעולם התעופה היה מסתדר בלעדיו.

סנטוס תכנן בנה ואף הטיס את ספינת האוויר המעשית הראשונה שניתן היה לנווטה.

מהלך זה זיכה אותו בתואר האדם הראשון שהצליח לבצע טיסה שגרתית על ספינת אוויר באמצעות שליטה על כיוונה ו"כיבוש" של האוויר, כאשר באוקטובר 1901 חג סנטוס עם הספינה סביב מגדל אייפל והפך לאישיות נערצת ולחלוץ בתחומו.

בנוסף להישגיו החלוציים בספינות אוויר, הטיס סנטוס דימון את הטיסה הפומבית והמתועדת הראשונה במטוס באירופה, בפריז ב-23 באוקטובר 1906. בטיסה זו הוא טס למרחק של כ-60 מטרים בגובה של 2 – 3 מטרים. המטוס בו טס, 14 Bis, שכונה "ציפור טרף" נחשב לראשון שהמריא, טס ונחת בכוחות עצמו. כתוצאה מכך חלקים בקהילה המדעית והאווירונאוטית, בעיקר בברזיל ארץ מוצאו, מחשיבים את דימון ל"אבי התעופה".

ואף שמה של העיירה בברזיל שבה נולד שינתה את שמה לסנטוס עקב תרומתו האדירה וגאווה לברזיל.

לאחר שכבשו הגרמנים את צפון צרפת בשנת 1914 נכלא סנטוס באשמת ריגול אך שוחרר כשנה אחרי עקב אי הוכחות.
ב-23 ביולי 1932 מת סנטוס בעקבות דיכאון ממנו סבל מספר שנים. סנטוס לא התחתן מעולם ולא היו לו ילדים.

אז אחרי שהתעמקנו בהסטוריה של אחד מחלוצי התעופה הגדולים בהסטוריה, נסביר איפה בדיוק נכנס קרטייה לתמונה.

שעון הסנטוס

כשסנטוס ערך את טיסת הבכורה שלו סביב מגדל אייפל ב1901, הוא קיבל שלל מחמאות ותשורות מאנשי אצולה , אמנים והאליטה של פריז כרכרה סביבו ושיבחה אותו ללא הרף עקב ההישג הגדול.

לואי פרנסוואה קרטיה שהיה ידוע הצורף והתכשיטן הגדול של אותה התקופה התחבר לסנטוס ובין השניים נוצר קשר חברי עמוק. באחת מהשיחות אותן ניהלו השניים, פנה סנטוס לחברו בטענה ששעוני הכיס הם מכשול גדול ובעיה עבור טייס.
מאחר ובמקום להתעסק בטיסה ובדברים הנלווים לה, עליו להסיט מבט ולהתעסק בחפץ התלוי בדש החולצה .

באותה התקופה שעוני הכיס עדיין היו מועדפים בקרב גברים ושעוני היד יועדו בעיקר לציבור הנשים. אך גם אלו היו קטנים, ולא התאימו לטייס, שראות עינייו מוגבלת במעט, מאחר והוא חובש קסדה, ועליו להיות מרוכז. ועל כן אינו יכול להקדיש זמן רב יחסית לקריאת השעה.

מתוך כך עלה הצורך בשעון פרקטי, נוח קריא ואלגנטי שישרת את העונד גם מחוץ לתא הטייס.

לואי קרטייה שהבין את חברו הטוב ניגש למלאכה ובשנת 1904 יצא שעון היד שהיה למעשה "שעון היד הראשון לגבר" אלגנטי נקי , קריא ונוח. השעון כאמור נקרא על שמו של סנטוס ולמרות כל השינויים והשדרוגים שעבר במהלך השנים עדיין נחשב לאייקוני ומבוקש, כזה ששם את חותמו בעולם השעונים.

המסילות וספרות הרומיות ובהמשך מחוגי החרב שיצאו עם הטנק (הסנטוס המקורי יצא עם מחוגי ירח מחווה לבריגה), הפכו לחתומה הרשמית של קרטייה עד שבמהלך השנים יצא מעין חוק בבית המלאכה שאף שעון או תכשיט לא יאושר עיצובו, אלא עם כן יכיל לפחות אחד מהסממנים העיצובים של קרטייה ויהיה בעל זיקה לעיצובי העבר.