השבוע תם הסגר השלישי שהחל, כאשר מרבית המגבלות על המשק טרם הוסרו. למרות זאת, נראה כי מגמת ההתאוששות של המשק, שניצניה נראו כבר בשבוע החמישי לסגר, רק הלכה והתגברה בשבוע השישי לסגר, שהוא גם השבוע האחרון. מניתוח עומק של ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, על נתוני התעסוקה של השבוע האחרון לסגר (31.1.2021-6.2.2021) המתפרסם הבוקר (חמישי) עולה כי יחס החוזרים- נרשמים כמעט והכפיל עצמו בין השבוע החמישי לשישי לסגר. אם בשבוע החמישי עמד על 0.26, כלומר כ 26 חוזרים לעבודה על כל 100 נרשמים, הרי שבשבוע השישי עמד על 0.48, כלומר כ 48 חוזרים לעבודה על כל 100 נרשמים. יודגש, כי השיפור ביחס החוזרים-נרשמים מקורו בעלייה משמעותית במספר החוזרים לעבודה ולא במספר הנרשמים הנמוך – כל בעוד מספר הנרשמים החדשים בשבוע החמישי והשישי לסגר כמעט זהה, 13,343 ו 13,459 בהתאמה, הרי שמספר החוזרים לעבודה בשבוע השישי, 6,527, היה כמעט כפול מאשר בחמישי, 3,427. לצד זאת, נדגיש כי בשבוע השישי התחזקה גם מגמת העלייה בשיעור הנרשמים שאינם בחל"ת ונותרו ללא מעסיק שהחלה עוד בשבוע החמישי ועמד בשבוע האחרון לסגר על 49% מכלל הנרשמים. צירוף שתי המגמות, העלייה במספר החוזרים וביחס החוזרים-נרשמים לצד העלייה בשיעור הנרשמים שנותרו ללא מעסיק, חותם את הסגר בסימן התאוששות גוברת לצד דאגה ממספר דורשי העבודה שעלולים להיקלע לאבטלה ממושכת וכתוצאה יתקשו לשוב למעגל העבודה עם שוך המשבר.
התייצבות על מספר נמוך יחסית של נרשמים\
הסגר השלישי, מסביר ד"ר זהר, מתנהג תעסוקתית כשני סגרים נפרדים – קודם להידוק המגבלות (27.12.2020-7.1.2021) ומאז הידוק המגבלות (8.1.2021-6.1.2021), כאשר אחד ממאפייניו הבולטים של הסגר השלישי הוא מספר הנרשמים הגבוה בשבוע הראשון של כל אחד מחלקי הסגר וירידה עקבית משבוע לשבוע ככל שמתרחקים מתחילת החלק, כאשר בשלב מסוים נעצרת מגמת הירידה ומתייצבת על מספר נמוך, יחסית, של נרשמים. כך, בעוד בשבוע הראשון לחלק הראשון של הסגר נרשמו 44,701 דורשי עבודה הרי שבשבוע השני נרשמו 29,777 ואילו בשבוע השלישי, שהוא השבוע הראשון לחלקו השני של הסגר (מאז הידוק המגבלות) נרשמו כבר 57,310 דורשי עבודה ובשבועות שאחריו נרשמה ירידה עקבית ל 19,211, 13,343 ו- 13,459 בשבועות הרביעי, החמישי והשישי (שהם השבועות השני, השלישי והרביעי של חלק ב' בסגר), בהתאמה.
בכל הנוגע למאפייניהם המגדריים, המגזריים והגילאים של הנרשמים, מגמות השבועות האחרונים נמשכות – מגדרית, בשבוע השישי נמשכה הירידה בשיעורן של נשים בקרב הנרשמים ועמד על 54%, זאת לעומת ממוצע של כ 67% לכל תקופת הסגר השלישי ולעומת 59.1% בשבוע החמישי. גילאית, בדומה לכל שבועות הסגר גם בשבוע השישי היוו הצעירים (עד גיל 34) את קבוצת הגיל העיקרית ושיעורם עמד על 54.1%, אם כי ראוי לציין כי מדובר בשיעור הגבוה ביותר אליו הגיעו מאז תחילת הסגר. מגזרית, העלייה בשיעור הערבים בקרב הנרשמים החדשים נמשכה גם השבוע ועמדה על 21%, עדיין נמוך במקצת משיעורם באוכלוסייה, אך גבוה יותר בהשוואה לשבועות שקדמו.
קצב החזרה בעלייה עקבית
כאמור, בשבוע החמישי של הסגר נראו ניצני התאוששות עם עלייה ביחס שבין החוזרים-נרשמים, מגמה שרק הלכה והתגברה בשבוע האחרון של הסגר. אף שהמגבלות טרם הוסרו, בכל זאת בשבוע האחרון של הסגר עמד יחס החוזרים-נרשמים על 0.48, כמעט כפי שניים מהשבוע החמישי, אז עמד היחס על 0.26. עובדת היות הסגר השלישי מורכב משני סגרים נפרדים באה לידי ביטוי גם ביחס החוזרים-נרשמים, כאשר ככל שמתרחקים מהנקודה בה הוטלו המגבלות לראשונה כך עולה קצב החזרה לעבודה. אלא, שבעוד מגמת הירידה במספר הנרשמים יורדת ככל שמתרחקים מהנקודה בה הוטלו המגבלות לראשונה ובשלב מסוים (בנידון דידן, בשבוע החמישי והשישי) מתייצבת על מספר יחסית נמוך, הרי שבאשר לקצב החזרה לעבודה נראה שככל שמתרחקים מהנקודה בה הוטלו המגבלות לראשונה יחס החוזרים-נרשמים נמצא בעלייה עקבית ומתמשכת. בשני השבועות הראשונים בכל אחד מחלקי הסגר (תחילת הסגר ומהידוק הסגר) יחס החוזרים-נרשמים היה נמוך מהשבוע שלאחריו – כך, בשבוע הראשון לסגר עמד היחס על 0.11 ובשבוע שאחריו על 0.14 ואילו בשבוע השלישי, שבו הודק הסגר, עמד היחס על 0.05, בשבוע שאחריו עלה ל 0.14, בחמישי האמיר לכדי 0.26 ואילו בשבוע האחרון לסגר כבר הגיע, כאמור, ל 0.48. למעשה, ככל שמתרחקים מנקודת הזמן בה הוטלו המגבלות התעסוקתיות לראשונה פגיעתו הקונקרטית של המשבר על המשק פוחתת המתבטאת הן בירידה במספר הנרשמים ובמקביל בעלייה ביחס החוזרים-נרשמים. למעשה, על כל 100 נרשמים שבו לעבודה: 11.3 בשבוע הראשון, 14 בשני, 5.5 בלבד בשלישי (בו הודקו המגבלות), 14.4 ברביעי, 25.7 בחמישי ו- 48.5 בשישי והאחרון – פי 1.9 מהשבוע שקדם לו ופי 8.9 מהשבוע בו הודקו המגבלות.
התובנה כי בשבועיים האחרונים לסגר המשק הישראלי מראה סימני חזרה לשגרה רק הולכת ומתחזקת ככל שמפלחים את קצב החזרה לפי קבוצות גיל. בעוד בכלל האוכלוסייה קצב החזרה הממוצע עמד בשבוע האחרון, כאמור, על 0.48 שהם כ 48 חוזרים לעבודה על כל 100 נרשמים הרי שבקרב קבוצת הגיל 35-54, קבוצת הגיל המרכזית בשוק העבודה, יחס החוזרים-נרשמים עמד על 1.245, פי 2.6 יותר מהממוצע, כך שלמעשה על כל 100 נרשמים חזרו לעבודה כ 125 (!). ראשיתה של מגמה זו הופיעה כבר בשבוע החמישי לסגר, אז עמד יחס החוזרים-נרשמים של קבוצת גיל זו על 0.57, פי 2.19 מהממוצע שעמד על 0.26. אך יש לשים לב שבעוד בשבוע השישי חזרו בקבוצת הגיל הזו 125 על כל 100 נרשמים, הרי שבשבוע החמישי חזרו 57 על כל 100. ביטוי נוסף לשיפור בין השבוע החמישי לשישי ניתן לראות גם בקצב החזרה של הצעירים (עד גיל 34) – אמנם כן, גם בשבוע השישי, בדומה לחמישי, קצב החזרה של הצעירים היה נמוך מהממוצע (0.43 לעומת 0.48) אבל היה גבוה מאשר זה שנהג בשבוע החמישי, אז עמד על 0.21. מעבר לכך, היחס בין קצב החזרה של הצעירים לקצב הממוצע עמד על 0.8 (0.21 ביחס לממוצע של 0.26) בשבוע החמישי והשתפר ל 0.9 בשבוע השישי. העובדה שקצב החזרה של הצעירים נמוך מהקצב הממוצע מוסברת בכך שצעירים רבים עובדים בענפי המכירות, השירותים, ההוראה, החינוך וההדרכה, וכל זמן שענפים אלה נותרו סגורים ממילא שיעורי חזרתם לעבודה נמוכים יותר. עם זאת, העלייה בקצב חזרתם מהשבוע החמישי לשישי מלמדת שוב על כך שהתאוששות המשק החלה עוד קודם הסרת המגבלות, וזו מגמה גוברת.
ככלל, בשבוע השישי נרשמה מגמה של צמצום פערים גם מגדרית וגם מגזרית – מגדרית, בהשוואה לשבוע החמישי בשבוע השישי צומצם הפער בין נשים לגברים ומעבר לכך, קצב החזרה של נשים כמעט והשתווה לקצב הממוצע (0.47 לעומת 0.48, בעוד בשבוע החמישי עמד על 0.197 לעומת 0.26). בשבוע החמישי, קצב החזרה של נשים עמד 0.197 לעומת 0.267 של הגברים, הרי שבשבוע השישי עמד על 0.47 לעומת 0.503. כך, שבשבוע החמישי על כל 100 נרשמים/ות חזרו 19.7 נשים לעומת 26.7 גברים, בעוד בשבוע השישי חזרו 46.9 נשים לעומת 50.3 גברים. כלומר, בשבוע החמישי קצב החזרה של גברים היה פי 1.35 ובשבוע השישי עומד על 1.07. מגזרית, גם בשבוע השישי קצב החזרה של דורשי העבודה הערבים נמוך משמעותית מהממוצע ועמד על 0.36 בלבד, אך מדובר בשיפור משמעותי ביחס לפער שנרשם בשבוע חמישי אז עמד על 0.139. יש לשים לב, שבעוד בשבוע החמישי קצב החזרה של היהודים היה כפי 2 מזה של הערבים, הרי שבשבוע השישי עומד על פי 1.43.
גיאוגרפית, גם קצב החזרה בירושלים (0.346) נמוך מהקצב הממוצע ונמוך משמעותית ביחס ליתר המחוזות, למשל: מרכז (0.525), חיפה (0.511) ותל אביב (0.5). שיפור משמעותי מאוד נרשם בקצב החזרה בצפון בהשוואה לשבוע החמישי – בעוד בשבוע החמישי קצב החזרה בצפון היה נמוך מהממוצע משמעותית (0.21 לעומת 0.26) בשבוע השישי לא רק שצמצם המחוז הצפוני את הפער אלא שאף עבר את הממוצע, 0.516 לעומת ממוצע של 0.48.
באשר למשלחי היד, קצב החזרה הגבוה נרשם ביותר נרשם בקרב עובדי המשרדים והפקידים הכלליים (0.676), הנדסאים וטכנאים (0.605), עובדי מפעלים (0.591) ובעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי (0.569). מנגד, קצב החזרה הנמוך ביותר נרשם בקרב עובדי החקלאות, הייעור והדייג (0.322), בעלי משלח היד האקדמי (0.433) ובקרב עובדי המכירות והשירותים (0.437).
עלייה בשיעור דו"ע שבסיכון תעסוקתי
מנגד, כפי שדיווח שירות התעסוקה לכל אורך השבועיים האחרונים במהלך השבוע החמישי והשישי לסגר נרשמת מגמה עקבית של ירידה בשיעור הנרשמים היוצאים לחל"ת ועלייה בשיעור הנרשמים שאינם בחל"ת הנותרים ללא מעסיק. ככלל, מספר הנרשמים הכולל – של הנרשמים היוצאים לחל"ת וכמו גם של הנרשמים שאינם בחל"ת – נמצא בירידה, אולם הירידה במספר יוצאי החל"ת חדה ועקבית יותר, בעוד הירידה במספר היומי של הנרשמים שאינם יוצאים לחל"ת יורדת בכל אחד מחמשת השבועות הראשונים של הסגר (בשבוע השישי, לעומת זאת, נרשמה עלייה משמעותית גם במספרם של דורשי העבודה שאינם בחל"ת, מ 5,110 בשבוע החמישי ל 6,595 בשבוע השישי), אם כי בקצב נמוך יותר. אלא, שהעובדה שהירידה במספר יוצאי החל"ת חדה ועקבית בהרבה מובילה לכך ששיעור הנרשמים שאינם בחל"ת הולך וגובר, כך שמי שככל שעובר הסגר גדלים הסיכויים של מי שיוצא משוק העבודה לאבד את מעסיקו. מגמה זו מדאיגה, כי משמעותה היא שיותר ויותר דורשי עבודה נותרים ללא מעסיק ומתרחקים משוק העבודה וככאלה, עלולים להיקלע לאבטלה ממושכת מה שיקשה עליהם לשוב ולהשתלב במעגל העבודה גם בשוך המשבר. גם כאן באה לידי ביטוי עובדת היותו של הסגר מורכב משני סגרים נפרדים, וככל שמתרחקים מהנקודה בה הוטלו המגבלות לראשונה בכל חלק של הסגר (עד ההידוק ומההידוק) כך עולה שיעורם של דורשי העבודה שנותרו ללא מעסיק מכלל הנרשמים – בין מתוך בחירה (קרי, מתפטרים מרצון) ובין מתוך אילוץ (קרי, פיטורים או נסיבות מאלצות אחרות). בשבוע הראשון עמד שיעורם על 21.3% ועלה בשני ל 24.2%, בשבוע השלישי עם הידוק המגבלות ירד שיעורם ל 11.9% בלבד וככל שמתרחקים מהנקודה הזו שיעורם עולה לכדי 30.2%, 28.3% ו- 49% בשבועות הרביעי, חמישי ושישי בהתאמה. בדומה, גם שיעור המפוטרים מתכתב עם שני חלקי הסגר ועולה ככל שמתרחקים מהנקודה בה הוטלו המגבלות לראשונה, קרי תחילת הסגר (27.12.2020) והידוק הסגר (8.1.2021). כך, בשבוע הראשון עמד שיעורם על 12.1% ובשני על 12.9%, בעוד בשלישי ירד לכדי 6.1% ולאחר מכן ברביעי, חמישי ושישי עלה ל 15.5%, 18.6% ו- 27.1% בהתאמה. יובהר, כי שיעור המפוטרים מתייחס לדורשי עבודה שקיבלו מכתב פיטורים מהמעסיקים שלהם בשבוע נתון, אם כי ישנן סיבות מאלצות נוספות בגינן עלול דורש העבודה להישאר ללא מעסיק.
שיעור הנרשמים ללא מעסיק גובר
לדברי ד"ר זהר, נתוני השבוע האחרון של הסגר מבטאים, שוב, את היות הסגר השלישי מורכב משני סגרים שונים, עד ההידוק ומאז ההידוק, וככל שמתרחקים מהנקודה בה הוטלו המגבלות לראשונה בכל אחד מחלקי הסגר כך נראה שפוחתת השפעתו התעסוקתית – מספר הנרשמים, נתון בשיא בשבוע הראשון של כל אחד מחלקי הסגר (שבוע ראשון ושבוע שלישי) ויורד עקבית ככל שמתרחקים מרגע הטלת המגבלות. עם זאת, יש לומר כי הירידה נעצרה בשבוע השישי, הרביעי בחלקו השני של הסגר, והתייצבה על מספר כמעט זהה לזה של השבוע החמישי. ביטוי דומה, ניתן גם בקצב החזרה לעבודה, ככל שמתרחקים מהנקודה הראשונה בה הוטלו המגבלות יחס החוזרים-נרשמים עולה שיטתית משבוע לשבוע. באותו האופן, מסביר ד"ר זהר את העלייה בשיעור דו"ע שאינם בחל"ת, ככל שמתרחקים מנקודת הזמן הראשונה בה הוטלו המגבלות. לדברי ד"ר זהר, המעסיקים מוציאים לחל"ת ברגע שמוטלות מגבלות על הענף בו הם פועלים, וככל שהסגר נמשך אם הם כבר נפרדים מעובד הרי שנוטים פחות להוציאו לחל"ת ויותר מפטרים. מגמה זו, מזהירים בשירות התעסוקה, מדאיגה כי מלמדת על עלייה במספר דורשי העבודה שעלולים להיקלע לעומק אבטלה וממילא יתקשו לשוב למעגל לעבודה ביום שאחרי המשבר. זאת, מפני שמסגרת החל"ת משמרת על קישוריות של דורש העבודה לשוק העבודה, בעוד העדר זיקה למעסיק, בין בפיטורים ובין בהתפטרות, מנתקים את הקשר הזה וכתוצאה פוגעים בסיכויי ובקצב החזרה לעבודה.
