מדינת ישראל נמצאת, ללא ספק, בכיוון הנכון מבחינת תשתית לקליטתם של כלי הרכב החשמליים. ESG, כלומר מדיניות השקעה חברתית לטובת הסביבה, כבר אמרנו?! שינויי האקלים מחייבים מעשה. החיצים כבר נשלפו מהאשפות, מיתרי הקשתות נמתחו וחלק מהם כבר יצאו לדרכם. עוד לא יודעים איפה ינחתו החיצים ולא לגמרי ברור לאן הם מכוונים, אבל המודעות לחלוטין נוכחת. כלי רכב חשמליים כבר כאן וכדי להישאר.
ההתקדמות הטכנולוגית בתעשייה זו היא מדהימה, כאשר מעבר לרכב האוטונומי ולטכנולוגית הנהיגה, הדגש הוא על טעינת הסוללות. תוך מספר שנים לא רב, מספר כלי הרכב החשמליים יהיה משמעותי מאד. כל בית שייבנה או ישופץ במסגרת תכניות הבניה השונות, יאובזר במספר עמדות טעינה, מרכזי שירות להטענת הסוללות יהיו פזורים במקומות רבים ונגישים כמו מרכזי קניות, חניוני משרדים וכדומה.
הטכנולוגיה תתקדם בשני וקטורים תומכים: האחד- הגדלת משך הנסיעה לסוללה מלאה והשני – קלות הטענת סוללת הרכב, עד לשלב בו ניתן יהיה להטעין סוללת רכב כפי מטעינים סוללת טלפון נייד. תשתיות החשמל בכללותן תעבורנה התאמות כדי לתמוך במגמה זו.
רבים שואלים אותי עד כמה ישראל נמצאת בכיוון הנכון מבחינת רצון צרכנים לכניסת רכב חשמלי? ובכן, תשובתי היא אחת – חדשנות תמיד מלווה בחשדנות. זהו תהליך של חינוך שוק וחלק מהמלחמה הכוללת בשיפורים הסביבתיים. מעבר התנהגותי זה הינו יקר מאד וכמו כל השקעה, גם במקרה זה התשלום הוא בהווה והפירות יהיו רק בעתיד. הקהל הישראלי מאמץ במהירות התפתחויות טכנולוגיות, כך שהמוטיבציה לעניין קיימת.
המכשלה הבסיסית היא הונית. מכונית היא מרכיב גדול מהון משקי הבית ומעבר לרכב חשמלי ישחוק במהירות את שווי כלי הרכב המונעים בבנזין ועלות החלפת הרכב עלולה להיות יקרה. רצון הצרכנים הוא מובהק, אולם משך תהליך האימוץ הוא מינון של הפער בין מחיר הרכב החשמלי והחשש משחיקת ערכו של הרכב המסורתי.
המהפיכה החשמלית המיוחלת בישראל נמצאת רק בראשיתה ולמעשה עדיין בשלבי עבודה וגיבוש. לא נקבל הודעת סמס עם מועד התחלה וסיום. אנחנו חלק משינוי גלובלי ובעולם המערבי, בו המודעות לשינויי האקלים וההתפתחויות הטכנולוגיות הקשורות בכך כבר החלו, מגמות אלה רק הולכות ומתעצמות. המהפכה החשמלית תתבטא גם בהפחתת השימוש באנרגיה מזהמת ואימוץ אורח חיים בריא וירוק. עידוד הניידות על ידי הליכה או רכיבה על אופניים ויצירת תשתית תומכת ברחובות הערים ובכבישים הם לגמרי חלק מהמהפכה.
אם כן, שאלת מיליון הדולר היא: מה יכול להאיץ את השינוי התחבורתי הירוק בישראל? הלחץ הציבורי אכן מגיע מלמטה ובעיקר על ידי הדור הצעיר, אך זהו תפקידה של הממשלה, להבין את חשיבותה של התחבורה הירוקה וקידומה באפיקים השונים. כוחות השוק לבדם אינם מסוגלים לכך.
כיום שיעור המס על כלי הרכב המיובאים הוא כ-100% הנחשב לגבוה מאד בעוד שעל כלי הרכב החשמליים שיעור המס הינו מאד נמוך. נניח שמהפיכת הרכב החשמלי הצליחה, האם יהיה בכוחה של הממשלה להמשיך במדיניות מס זו התומכת בתחבורה הירוקה? ואם כן, עד כמה ובאיזה מחיר?
—
אבשלום הרשקוביץ הוא מחלוצי המימון החוץ בנקאי והליסינג לרכב בישראל ומייסד חברת הפינטק RentSafe.
