נראה כי את החותמת הרשמית לחזרה לסוג של שגרה קיבלנו בשבוע שעבר עם חזרתו של אתר נקסט הפופולרי לפעילות.
למרות העובדה כי הפעילות אינה מלאה, הבשורה על פתיחתו פשטה כאשר בשדה קוצים ונשים רבות מיהרו להזמין. אבל פתיחתו המחודשת של אתר נקסט סימנה גם את שובה של התחרות שלו אל מול החנויות הקטנות, אלה שנמצאות במרכזים המסחריים ומנוהלות על ידי השכנות, החברות ובנות המשפחה של כולנו.
רשתות הבגדים כולן נפגעו כאשר החלו משלוחים מאתרי קניות, אך הנפגעות העיקריות היו החנויות הקטנות. הקורונה שהגיעה רק הוסיפה לפגיעה, כאשר בתקופה רווחית ביותר – ערב חג הפסח, מצאו עצמן המוכרות עם מיטב הסחורות ועם חנויות סגורות.
במיטב הכוחות ניסו החנויות לייצר אלטרנטיבה. לפרסם קטלוגים, להוציא משלוחים ואף להקים אתרים ודווקא עכשיו כשנפתחו החנויות והן עובדות בכוח כדי לעמוד שוב על הרגליים, מגיעים המשלוחים מחו"ל ועשויים לפגוע בהן מחדש.
התשובה לקושי נמצאת אצלנו, הצרכניות. כוח הקניה החרדי ידוע כגדול מאוד. לא סתם רשתות השיווק משקיעות כסף רב בניסיון לשכנע את הצרכנים החרדים לבחור דווקא במוצרים שלהם.
כמי שעומדות לא פעם מול הבחירה האם לשלם לרשת המבוססת והגדולה או לחנות של השכנה, יכול להיות שדווקא במצב זה התשובה צריכה להיות בחירה בחנויות חרדיות כדי להעניק פרנסה למשפחות של בעלי החנות. יתכן שדווקא כאשר ניצבת בפנינו הברירה אם להוציא מעט יותר כסף או לצאת מהבית כדי להגיע לחנות, מתוך הרגשה של ערבות הדדית הדבר הנכון לעשות הוא לבחור דווקא באופציה הראשונה כדי לסייע לעסקים חרדים לשוב ולעמוד על הרגליים.
