נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הגיע הבוקר לדיון הראשון בועדת הכספים הזמנית של הכנסת ה-25 הדיון כונס ע"י יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, בקשר עם עליית הריבית, וההשפעות שלה על ציבור נוטלי המשכנתאות. גפני פתח את הישיבה והזכיר את החשיבות שהוא מייחס לעצמאות הבנק בעקבות "חוק בנק ישראל" שעבר בוועדה: "היה לנו דיאלוג בין נגיד הבנק לביני, לגבי בנק ישראל והיחסים עם ועדת הכספים והכנסת, אני מבקש לומר מה שאמרתי לו הוועדה בראשותי העבירה את חוק בנק ישראל, וקבענו עצמאות מוניטרית לבנק, בוועדה המוניטרית, שבה קובעים את הנושאים הכלכליים שהבנק מופקד עליהן". זאת לאחר שבשבוע שעבר הצהיר כי יתערב בהחלטות הבנק ויגרום לו לעצור את העלאות הריבית אם יהיה צורך.
לדברי גפני, "אנחנו לא מתערבים בהחלטות, אבל כמי שמפקח על הממשלה, והרשויות השונות, התפקיד שלנו לבדוק את ההשלכות של מה שקורה, אנחנו בעיצומו של גל התייקרויות – מחיר הדלק צפוי לעלות בסוף השבוע, הכל עולה, יש את משבר החלב. כאשר בנק ישראל מחליט להעלות את הריבית, ממילא גם הריבית על המשכנתאות עולה, וכך יוקר המחייה, בעיני מי שאינו בנק ישראל, נראה כאילו זה מדרבן את יוקר המחייה, והתוצאה עגומה. בנק ישראל אינו אשם בזה, אלא שר האוצר שלא התמודד עם יוקר המחייה בכלל, בכל הנושאים האלה בנק ישראל ניסה לעצור את זה, לכן הסקירה קריטית". גפני עקץ את שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן ואמר: "אנחנו מתבשרים שהכול עולה, הדלק מתייקר שוב בסוף השבוע. כשבנק ישראל מחליט לעלות את הריבית, זה משפיע על יוקר המחיה, והתוצאה עגומה. בנק ישראל לא אשם, אלא שר האוצר שלא התמודד עם יוקר המחיה והדיור".
לאחר מכן סקר הנגיד את מצבה הכלכלי של מדינת ישראל. הנגיד הציג צמיחה בתוצר הישראלי הכולל, אך כאשר התייחס לצמיחה בתוצר לנפש, הראה כי ישראל צמחה באופן מתון יותר. נגיד הבנק התייחס להשפעות העולמיות ואמר כי "עלויות שינוע הסחורות קפצו, מחירי הגז שמאוד משפיעים על אירופה – רואים התמתנות, אבל עדיין מדובר במחירים מאוד גבוהים. תחזיות הצמיחה של הבנקים המרכזיים מנבאים ירידה והעלאת הריבית. בארה"ב תגיע הריבית סביב ה-5%, ובאירופה שהייתה עם ריבית שלילית תגיע לכמעט 3%".
לדברי ירון, "בניגוד למתרחש בעולם, ישראל צמחה יפה לפני הקורונה והתאוששה לאחר מכן. הייתה התכווצות מתונה ביחס לעולם ואז גידול ענק ב2021, שיעור התעסוקה חזר למקומו. מבחינת התוצר – ישראל צומחת מאוד יפה. הצמיחה ברבעון האחרון מהגבוהות בעולם. צמיחת תוצר של 6% ב-2022, ב-2023 צופים צמיחה של 3%. הכלכלה חזקה באופן אבסולוטי. הג'וב שלנו עכשיו הוא להוריד את האינפלציה. צריך לקרות מה יהיה באירופה ובארה"ב, ובכל מקרה תהיה פה האטה".
בהמשך הדיון התייחס הנגיד לעלייה באינפלציה ואמר כי "היא צפויה לעלות בחודשים הקרובים ולהתחיל לרדת ברבעון הראשון של 2023. האינפלציה היום עומדת על קצב שנתי של 5.1% וצפויה לעלות מעט לפי תחזיות ש-14 חזאים נתנו לבנק ישראל. אנחנו רואים שהאינפלציה תרד בצורה חזקה ברבעון השני בשנת 2023, כל עוד לא יהיו זעזועים נוספים. מלחמת רוסיה-אוקראינה הוסיפה שמן לאינפלציה, ואנחנו מודעים לכאב של נוטלי המשכנתאות, אך יחד עם זאת חייבים להבין שאם לא נמגר את האינפלציה, והיא תתקבע על 5%, יתחילו ספירלות של אינפלציה, והיא עלולה לעלות עוד יותר".
ח"כ יבגני סובה ביקש ממנו התייחסות להעלאת שכר המורים, השוטרים ומגזרים נוספים, ואמר: "הנגיד חושש שהסכמי שכר יפגעו בכל הפעילות שלו להוריד את האינפלציה". בתגובה הסביר הנגיד כי "אנו נמצאים לקראת חידוש הסכמי השכר במגזר הציבורי, לאחר פער שנפתח מהמגזר הפרטי, לעומת עלייה מתונה יותר במגזר הציבורי. הסכמי השכר יכסו את 20-22, וסביר להניח שגם מספר שנים קדימה. חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת לשנה הקרובה. אנחנו מבקשים לעשות את זה בשום שכל. חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה גדולה מדי: הן ברכיב פיצוי רטרואקטיבי והן בבסיס השכר לשנים הבאות. הספרות מראה על קשר בין השכר לאינפלציה, חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת לשנה הקרובה. אנחנו מבקשים לעשות את זה בשום שכל".
ח"כ נעמה לזימי אמרה בדיון כי "השיח הזה מנותק מהמשב החמור במגזר הציבורי. נהגים, עובדי הוראה ושוטרים. הסכמים דלים ורזים לא ישנו את מצב ההעסקה במשק".
ח"כ שלמה קרעי אמר לנגיד: "הצגת דברים יפים, אבל המסגרת לא טובה. אין תחרות – יש קרטל בנקאי, וזה אומר שלא הצלחתם להכניס תחרות לתחום הזה. העלאת הריבית נחוצה, אבל לא עשיתם מה שנדרש מכם – להנחות, לייעץ ולהתריע. אנחנו בכנסת אמרנו לממשלה – אם תעלו מסים, נגיע לסחרור. אנשים לא יודעים איך לגמור את החודש, ולא הייתם בתחילת הדרך".
ח"כ ינון אזולאי אמר: "רמ"י זה שוק אפור שיש לו קרטל על הקרקעות של המדינה. אני מצפה ממך להתערבות לטובת אותם מסכנים שאין להם דירה או שצריכים לשלם משכנתאות. אני לא דואג לעשירונים העליונים. אנחנו צריכים לתת מענה לאנשים העניים". יו"ר הוועדה גפני הגיב ואמר לו כי "נקדם את הצעות החוק שלכם בנושא, עכשיו כשאנחנו בקואליציה".
נגיד בנק ישראל השיב לטענות חברי הכנסת ואמר: "חשוב להבין שברגע שהאינפלציה מתקבעת, הסיכון הוא כלפי מעלה, ולכן אין מה לעשות, כמו שבקורונה ידענו לסייע בכיוון אחד, כדי לרסן את האינפלציה כדי שיהיה טוב יותר לכולם, אחר-כך אנחנו חייבים להעלות את הריבית. כולנו ראינו מה קרה בבריטניה ועם הקריפטו – צריך איזון נכון".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר בדיון: ״אומנם המשק הישראלי במצב טוב, אבל המגמה מאד מדאיגה. הממוצעים לא משקפים את הפערים שנפתחו בין האזרחים וגם בין עסקים שבמינוף גבוה, והם בסכנה קיומית. הדבר יוביל לעצירה וקריסת עסקים ופגיעה בתחרותיות ובתעסוקה במשק."יש חשש לעצירה וקיטון בתוצר, דבר שיפגע באפשרות ההוצאה התקציבית בשנים קדימה ויביא לעיכוב בהשקעות חשובות במשק. מדדי המזון והאנרגיה עלו בשיעור מתון בארץ, ועל כן יש לעצור את המרוץ של העלאות הריבית שכבר השיג את הריסון המשקי הנדרש ולמתן את הפגיעה בציבור ובעסקים. מדיניות הריבית הנוכחית נכון להיום היא הרסנית למשק ורק פוגעת באופן דרמטי בתוצר. 2.1% זו צמיחה זעומה לנפש, ואם אנחנו ננטרל אותה על-ידי העלאת הריבית בכל פעם, זה יפגע בכלכלה. כולם מדברים על ספירלת השכר – אני מדבר על ספירלת הריבית. המשך העלאתה של הריבית עלול להוביל לגל של התייקרויות במשק, ואנו כבר מרגישים את ההשפעה שלה".
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, אמנון מרחב, אמר כי "הריבית היא גלולת רעל לענף הנדל"ן. קבלנים בונים פחות דירות בימים האלה, כי הבנקים מכבידים עליהם. זה פוגע גם במשקי הבית, ויש לזה פתרון – תעבירו בחודש הקרוב חוק שמכיר בהוצאות ריבית כהוצאה מוכרת לצורכי מס, זה יסייע למשפחות סיוע ישיר, וזה האיזון בין מדיניות מוניטרית שבידי הבנק למדיניות הפיסקלית שבידיכם. אנחנו חושבים שחייבת להיות עסקת חבילה בין הקבלנים לרשויות המקומיות שתעצור את טירוף מחירי הנדל"ן. שהמדינה תקפיא את מחירי הקרקע, ואנחנו נתחייב להקפיא את מחירי הדיור, והרשויות המקומיות צריכות להקל באישורי הבנייה. את האינפלציה בשנות ה-80 עצרו רק עם עסקת חבילה במשק".
יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו מביעים דאגה רבה, העלייה התכופה בריבית יוצרת עלייה ביוקר המחייה, זה נעשה בצורה תכופה מאוד. אנחנו מודאגים שיוקר המחייה אינו בראש הסדר החברתי של היועץ הכלכלי של המדינה, שזה נגיד בנק ישראל. המשק הישראלי הוא משק חזק, והיה ראוי שמי שנמצא במעמד כלכלי נמוך יותר לא יפגעו. אמרתי ואני חוזר ואומר, ועדת הכספים כל עוד אני היו"ר, תדון ותמשיך לדון בכל הנושאים האלה. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה, ליזום הצעת חוק של הוועדה, כך שבעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה. לבחון משפטית, במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות, שרוכשים דירה ראשונה. העלאת הריבית משמעה פגיעה בנוטלי המשכנתאות והעלאת יוקר המחיה. אנחנו מודאגים מכך שיוקר המחיה איננו בראש סדר העדיפויות של הנגיד, שהוא גם היועץ החברתי של מדינת ישראל. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין את הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי שתהיה הצעת חוק של הוועדה, שכאשר הריבית במשק עולה – ריביות המשכנתאות לא יעלו. בזה המדינה חייבת לסייע".
