הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני) על העלאה נוספת של הריבית בשיעור של 0.5%, כך שהריבית במשק תגיע לרמה של 3.25%, לראשונה מאז 2011. ריבית הפריים תעלה בהתאם לשיעור של 4.75%, מה שיקשה על הזקוקים למשכנתאות.
העלאה זו היא השישית ברציפות שמבצע בנק ישראל, במטרה להילחם בעלייה המתמשכת במדד המחירים לצרכן ובאינפלציה. מהלך זה של הבנק המרכזי החל באפריל השנה, כאשר עד הריבית במשק עדיין עמדה על שיעור של 0.1% בלבד. העלאה זאת תקשה על הלווים, אך העלאה זו עדיין נחשבת למתונה אחרי שתי העלאות רצופות בשיעור של 0.75%.
מדד המחירים לצרכן באוקטובר רשם עלייה שנתית של 5.1%, וקצב האינפלציה נמצא כבר 9 חודשים מעל לטווח היעד שקבע בנק ישראל, בשיעור שבין 2% ל-3%. כלכלנים בישראל מעריכים שהאינפלציה עדיין לא הגיעה לשיא, ושבחודשיים שנותרו לשנת 2022 היא תעלה לרמה שנתית של 5.5%.
לא רק ישראל מתמודדת עם אינפלציה גבוהה, אלא ברוב מדינות העולם מתמודדים עם עליות מחירים משמעותיות ומגיבים בהעלאות ריבית. גם הבנק הפדרלי בארה"ב נוקט במדיניות של העלאות ריבית רצופות, ניצית, אך שם בניגוד לישראל החלה האטה באינפלציה (שירדה ל-7.7% באוקטובר). אמנם קצב האינפלציה בישראל נחשב לנמוך ביחס לעולם, אך כאשר בישראל האינפלציה עולה ובארה"ב היא יורדת, יש חשש שהתמונה תתהפך.
ההשפעה המידית של העלאת הריבית היא על ההלוואות והמשכנתאות. המשכנתאות מתייקרות וכך גם הריבית על יתרת החובה בעו"ש וכן על הלוואות מחברות האשראי והבנקים. בנק ישראל מקווה שההתייקרות תגרום לצרכנים לרכוש פחות ולחסוך יותר. מצד שני, העלאות הריבית משפיעות גם על הריבית הניתנת על פקדונות בבנקים, ומשקיעים רבים מעבירים את כספי ההשקעה מנדל"ן ומניות לאפיקי השקעה בנקאיים.
היבט נוסף של ההאטה במשק, היא הצורך של חברות להתייעל, מה שגורם לצמצום גיוסים, פיטורי עובדים ואבטלה גואה. תחום נוסף שמושפע מהעלאת הריבית הוא שוק הנדל"ן, מכיוון שההלוואות היקרות והחשש ממיתון מאטות את קצב רכישת הנדל"ן וסגירת העסקאות, ולטווח הארוך ייתכן ותחול ירידה במחירי הנדל"ן.
