כיום כבר ידוע כי מעבר לפגיעה המשמעותית שוירוס הקורונה עלול לגרום בשלב המחלה, ישנם נתונים מצטברים אודות הפגיעה המתמשכת של הוירוס במערכות אחרות של הגוף, בין היתר בלב. לאחרונה מתרבות עדויות לגבי דלקת קרום ושריר הלב בחולים בשלב המחלה הפעיל, אולם טרם נבדק האם פגיעה לבבית זו הינה חלק מתסמונת "פוסט קורונה" או "לונג קוביד" – כלומר מהי ההשפעה של המחלה על הלב בקרב מטופלים אשר חלו בעברם בקורונה.
מחקר של המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית גילה כי אין עליה במספר חולי הקורונה אשר חלו במיוקרדיטיס או פריקרדיטיס בין עשרה ימים לחצי שנה לאחר שהחלימו מקורונה.
במסגרת המחקר, צוות החוקרים, בראשותו של פרופ' קובי ג'ורג', מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, ובהשתתפות ד"ר שגיא צחורי וד"ר אורטל טובלי, ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את הנתונים של כ-200 אלף מטופלים בכללית אשר חלו בקורונה בין מרץ 2020 וינואר 2021.
יש לציין כי המחקר נעשה טרם תקופת החיסונים. הנתונים כללו נתונים דמוגרפים, כמו גם גורמי סיכון למחלות לב, כגון: עישון, השמנת יתר, סוכרת, מחלות כליות כרוניות ועוד. הנתונים על תסמינים של דלקת קרום ושריר הלב נבחנו על אותם חולים החל מעשרה ימים לאחר שלב המחלה ועד לשישה חודשים לאחריה. הטווח שנקבע נועד לאפשר מינימום זמן מעקב מינימלי של 18 יום ומקסימלי של חצי שנה.
במקביל, יצרו צוות החוקרים קבוצת ביקורת המורכבת מחולים שהיתה להם לפחות בדיקת PCR שלילית אחת בין מרץ 2020 ודצמבר 2020, וללא בדיקת PCR חיובית לפני אוגוסט 2021 (קרוב למיליון חולים).
פרופ' קובי ג'ורג', מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי קפלן: "במחקר זה אשר בחן אוכלוסיה גדולה אשר חלתה בקורונה לא נצפתה עליה בכמות המקרים של דלקת קרום ושריר הלב (מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס). גברים בגיל מבוגר הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח דלקת בקרום או שריר הלב, אך ללא כל קשר לשאלה האם חלו בקורונה או לא. במובן זה, מדובר במחקר פורץ דרך, משום שעד כה היינו סבורים שהקורונה עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בלב אחרי המחלה. חשוב להדגיש שלמרות הממצאים העולים ממחקר זה, עדיין מדובר במחלה בעלת סיבוכים מורכבים ובעלי השפעה ארוכת טווח על מערכות שונות בגוף, וגם על הלב".
