איך מגדירים את העיר בית שמש? חרדית? חילונית? דתית? יש בה מהכל. לכן ראש העיר שם מתעקשת על הגדרת המושג עיר מעורבת. "בעיניי זו אמירה", היא מדגישה בראיון ל'בחזית לאישה'. "אני מאמינה בעיר מעורבת מלכתחילה ולא בדיעבד. באופן הזה יש לאנשים אפשרות לחוות ולראות גם דברים שהם לא מכירים, וזה הכח של בית שמש".
מהו האתגר שלך כראש עיר מעורבת?
"כל פעולה ואמירה שלי צריכות להיעשות ולדבר בכל השפות", היא מסבירה. "המסר שלי צריך להיות ברור גם לנטורי קרתא, גם ליטאי, חסידי, אתיופי, דתי לאומי, מכל הסוגים והסגנונות. בעיניי זו המשימה המשמעותית וזה חלק מהביטחון של התושב, שיש אמת במה שהוא שומע. אם בעיתון חילוני ובעיתון חרדי אני אדבר במסרים שונים – מה עשיתי פה? כל אחד ירגיש כאילו לא שיקפו לו את האמת. אז נכון, לפעמים על מנת להנגיש מידע אני אתרגם מסר לאידיש, או לאמהרית או לאנגלית, אבל מסר של בריאות, ציות, חינוך לאחריות, הקפדה על נהלים, הם אותם מסרים".
כיצד את חווה את משבר הקורונה בעיר כה מאתגרת?
"אי אפשר להתכחש לעובדה שיש דיבורים בלתי נאותים נגד חרדים. נכון היו שאמרו כי בתל אביב מקפידים יותר. אני מתייחסת אל אנשים כאנשים, לא מעניין אותי היכן הם גרים. בעיר מעורבת יש אחד שהמחיר שהוא ישלם זה בשל העובדה שלא ילך לבית כנסת ואצל אחד אחר המחיר יהיה לא ללכת למרכז תרבות.
"הקורונה היא קטליזטור. תמיד יהיה מי שרוצה לחזק סטיגמות. אלה אמירות שאני מתורגלת בהם. הדעות הקדומות קיימות ולא צריך להתרגש. אני את יחסי לקורונה חילקתי בין אנשים שמקבלים כללים לבין אנשים שאינם מקבלים את הכללים. הרי חלק גדול מהחרדים הקפידו יותר מאשר אחרים.
"אם אני מתייחסת לסיפור של העולם החרדי, צריכים לקחת בחשבון שנושא בית כנסת לדוגמה, הוא מעבר לאמירה של הגבלה על כניסה לבית כנסת. בעיניי זה כמו להגיד לבן אדם לא לאכול כשר, זה הרי בתוך הערך הכי פנימי שלהם. אי אפשר לצפות שבמחי הנחיה זה עובר כלא כלום. לכן גם לקח זמן להגיע להבנה שזה מה שצריך לעשות, ולהביט על הדברים לא ממקום שיפוטי אלא ממקום של הבנה שמציאות כזאת דורשת אנרגיה".
"זו לא מצווה שילדים ילמדו בקראוון"
יש לך שיתוף פעולה מצד החרדים או שאת חווה את הדי הבחירות האחרונות?
"אפשר לומר שקודם לא היה שיתוף פעולה כלל, אבל היום הוא פשוט מצוין. אני חושבת שמרבית החרדים הבינו שבאו לשרת אותם. אני חלילה לא מתנגדת. דווקא כי באתי מבחוץ, אני יודעת מה הם לא קיבלו עד היום ויודעת ברוך ה' מה צריך לתת. האתגר הוא לתת שירות מצוין. מותר לנקות רחובות, זו לא מצווה לחיות ברחוב מלוכלך, כמו שזו לא מצווה שילדים ילמדו בקראוון. למה לא מגיע להם בניין איכותי? נכון, יש פער ארוך לצמצם, חסרות כיתות וחסרים אוטובוסים אבל המטרה היא פשוט לעשות את הדברים כמו שצריך".
כראש עיר שהיא גם אשת חינוך, מה בעינייך עשתה לנו הקורונה?
"הקורונה היא מתנה שהיה צריך להמציא אותה. יצרה דברים חיוביים, ואנשים מתוך אזור הלא בטוח, נאלצו לבדוק בינם לבין עצמם מי הם, ודווקא החסר יכול לייצר איכויות שאין בשגרה. אם נעביר מסר לילדים שקודם הלכו לבית ספר והחליטו להם על הכל, פה יש לילדים כל כך הרבה שעות, אז אולי זה הזמן לפתח כישורים חדשים, מיומנויות נוספות, עכשיו אנחנו אלה שמחליטים על החיים. אם ילדים ילמדו לנהל נכון את התהליך, אפשר להתקדם. לקיחת אחריות סיפקה משאב נפלא. החופש הגדול והקורונה יכולים לעזור לבנות שוטר פנימי. אם בשגרה יש שוטר חיצוני שמנהל – פה זה רק אנחנו".
מילה לסיום:
"תפקיד של ראש עיר זה להוביל מהלכים, אבל אני רואה את התפקיד שלי בלעזור לציבור ולהיות שותפה לו. אני מחנכת את עצמי ואת כולם שייקחו אחריות. אני לא רק שירות לקוחות. נכון שהעירייה צריכה לנקות לדוגמה, אבל אם כל תושב מרגיש שהמקום והרחוב שלו, ואחרי שהייה בפארק משאירים טיטול מלוכלך או מגש פיצה, אנו פוגעים באנשים סביבנו. ברגע שכל אחד ייקח אחריות על התהליך וכמה שהאווירה חיובית או עוינת, הוא יהיה עסוק בכך שיהיה טוב. רק כך נוכל להוביל שינוי".
