בימים כתיקונם, בתקופה זו של שבוע לפני חג הפסח, בבתי כולנו יש קדחת ניקיונות משמעותית ובלתי פוסקת. השנה הביא אותנו אבא שבשמים למצב בלתי רגיל בעליל, ואין לנו מושג איך מתמודדים איתו. בזמן שכל שנה אנחנו כבר מחסלים את החמץ, רצנו לחנות לקנות עוד פסטה ועוד כיכר לחם. השנה עבודות הניקיון מתנהלות קצת, או קצת הרבה אחרת. בתוך כל המצב הזה, מה שאנחנו צריכות זה להביא אל תוכנו כמה שיותר שקט.
בואו נבין: הגענו לעולם כדי להשלים תיקון של חלק בנשמה שלנו. יש לנו עבודה יום יומית, להשלים לנשמה את החסר שלה. כאשר מתחברים לנשמה – הניצוץ נדלק. ואיך יודעים שהוא נדלק? כשמרגישים תחושה של אהבה. אגב, תדר של אהבה שייך לגאולה וזה לחלוטין מחבר אותנו לימים אלו של חודש ניסן וההכנה לגאולה. ומה הכוונה תדר של אהבה? מקום בו אנו מקבלות את עצמנו ואת המצב – כמו שהוא, בלי למלמל: אוף, לא הצלחתי, או אוף, אני לא מסוגלת.
שקט פנימי עוזר לנו לא להתערבב עם כל הרע שיש סביבנו. איך בודקים באיזה מצב אנחנו? פשוט, לפי מצב הרוח האישי שלנו… לא סתם קוראים לו מצב רוח. עלינו לשאוף כל הזמן להגיע לאיזון מצב הרוח. נכון, לכולנו יש תנודות בנפש, יש כאלו שאנחנו אפילו לא מודעים אליהם, השאלה היחידה היא מה נבחר לשים על הבמה הפנימית שלנו. לכל אחד ואחת מאיתנו, יש במה פנימית. מה שנעלה על הבמה – זו ההצגה שתוצג. לכן עלינו לבחון בכל יום ויום, מה עושה לנו טוב? ואת זה להעלות על הבמה. תמיד יהיו גם דברים לא טובים, אבל לא ניתן להם במה, והם פשוט יעלמו מאחורי הקלעים, או לפחות פחות יהיו נוכחים.
ככל שנביא את עצמנו ליותר זמנים של שקט נפשי, נראה יותר שמחה, אהבה, ובעזרת ה' בקרוב ממש – גם גאולה שלמה.
בשורות טובות בקרוב, אמן.
