בניגוד לשנים קודמות בהן היו מדורות ל"ג בעומר, ובכן, מדורות ולפעמים היו זורקים לתוכן גם תפוחי אדמה עטופים בנייר כסף או מרשמלו, השנה המצב הפוך. הדלקת האש היא למען המרשמלו והכנפיים והנקניקיות, או בשם המוכר: מנגל.
נכון, יש לנו אחלה סיבה, אסור להדליק מדורות כי יש קורונה וחוששים מהדבקה שיכולה להתרחש במקומות הומי אדם, ומדורות הן דרך מצוינת לאסוף מספר רב של אנשים למקום אחד. אבל רגע אחד של רצינות, האם מנגל הוא התחליף? אישית אני לא בטוחה.
אולי כדי לענות על התשובה צריך לחזור רגע למקור, לשאלה מדוע בכלל מדליקים את האש. מדורות ל"ג בעומר נולדו כבר בגולה כדרך לציון יום פטירתו של הרשב"י ולזיכרון לתורתו.
על גגות בתי הכנסת והבתים הודלקו המדורות ומאז לאורך השנים צבר המנהג תאוצה והדלקת המדורה המסורתית במירון וברחבי הארץ כולה הפכה למנהג המזוהה ביותר עם היום.
אבל הן לא עיקר היום, הן רק דרך לזכור את ההילולא והשנה נראה שהמנגלים הפכו זכר למדורות שהיו זכר לרבי שמעון. מנגל הוא לא נר נשמה ואולי דווקא השנה, כשהיום הזה הפך לחג המנגלים זה דווקא הזמן להסתכל ולחשוב על משמעות היום המיוחד הזה, להדליק בבית נר לזכות רבי שמעון ולתורתו.
