חופשה ללא תשלום (חל"ת)

חופשה ללא תשלום (בראשי תיבות: חל"ת) היא תקופה שבה ממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד, אך העובד אינו עובד במהלכה, ולכן אינו מקבל שכר וזכויות אחרות כגון הזכות לדמי מחלה. בדרך כלל תקופה זו אינה נכללת בחישוב הוותק של העובד, לכל הזכויות התלויות בוותק. עם תום החופשה ללא תשלום זכאי העובד לחזור לתפקידו הקודם או לתפקיד דומה.

היציאה לחופשה ללא תשלום מצריכה בדרך כלל הסכמה בין העובד למעסיק, שבה נקבע משך החופשה. בעקבות לידה מקנה חוק עבודת נשים לעובד ולעובדת זכות לחופשה ללא תשלום (בתנאים המפורטים בחוק) בתקופה של עד שנה מיום הלידה.

יציאה לחופשה ללא תשלום היא משתי קטגוריות:

• ביוזמת העובד, לשם פעילות אישית, כגון לימודים או טיול, שנמשכת מעבר לזמן ההיעדרות שמאפשרת לו החופשה השנתית שצבר. חוק עבודת נשים מקנה לעובדת (וגם לעובד) זכות לצאת לחל"ת לאחר חופשת הלידה. במקרים אחרים העובד נדרש להסכמת המעסיק.
• ביוזמת המעסיק, למשל כתוצאה משפל כלכלי זמני בפעילות העסק, שאינו מאפשר מתן עבודה, אך אינו מצדיק פיטורים של העובד (כפי שקרה בעת התפרצות נגיף הקורונה בישראל). כאשר עובד הוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק ושירות התעסוקה אינו מצליח למצוא לו עבודה חלופית, הוא זכאי לדמי אבטלה בלי שיידרש לתקופת המתנה.

בתקופת חל"ת חלה על העובד חובת נאמנות למעסיקו, שבהתאם לה העובד אינו רשאי לעבוד בתקופה זו אצל מעסיק אחר המתחרה במעסיקו. על עובד מדינה היוצא לחל"ת ממשיך לחול גם בתקופה זו האיסור על פעילות מפלגתית.

תקופה של חל"ת העודפת על 14 יום לשנת עבודה אינה מובאת בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים לעובד.

בשני החודשים הקלנדריים הראשונים של החל"ת נדרש המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין העובד (המעסיק רשאי לנכות סכום זה מהעובד), ובהמשך החל"ת על העובד לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעד עצמו.

מקור: ויקיפדיה