משל ונמשל
המשמעות האמיתית של 'ולא תתורו'
האיש שנשרף, השתיין מה'קרעצ'מע', יצר הרע והקשר לפרשה
תפריט
האיש שנשרף, השתיין מה'קרעצ'מע', יצר הרע והקשר לפרשה
חכמי ישראל קבעו איזה פרשיות בתורה יחולו בספירת העומר
אלפנים היו נוהרים מדי שבת חול המועד לבית הכנסת של רבי חיים ברלין, בן הנצי"ב זצוק"ל, אב"ד מוסקבה, שעלה לארץ ישראל וקבע מושבו בירושלים - משהגיע לפסוק "הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים" היה פורץ בבכי • רבי שלום שבדרון הסביר את הסיבה לבכי
אם כל הבריות היו מאמינים בזה לא היו צריכין לדיני ממונות, כי לא היה ביניהם שום תביעת ממון ולא כפירת ממון
החיד"א מביא משמו של רבינו אפרים (לחם מן השמים, תרומה אות כא) על הכתוב 'ועשית לולאות חמישים', שהוא מכוון על חמישים ימי הספירה הקדושים, וכמו שהלולאות המה המחברות בין היריעות לקרשים, כך אלו הימים המה ימי חיבור בין בני ישראל לבין אביהם שבשמים.
אוגלס הג גילה מדוע הפסוק "נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן" הוא בין שלושת הפסוקים היחידים בתורה שמתחילים ומסתיימים באות נו"ן
תושבי העיר התפללו שוב ושוב למותו של ה'מוסר', אך לשווא. משהגיעו לבנו של המגיד מזלאטשוב זצ"ל הם הופתעו לגלות כי דווקא אותו רשע זוכה להגנת הצדיק
הציבור צחק, אך הרה"ק מסאטמר בכה. כששאלו חסידיו למשמע הבכיות הופתעו לגלות את סיבת הבכיות
השרצים אסורים משום שהם נמוכים ורוחשים תמיד על הארץ, כגוי שמנקר באשפה, משא"כ החגב שכבר יש לו כרעיים לנתר בהן על הארץ, ויכול להתרומם מעט בקפיצה ודילוג מעל הארציות, לכן התירתו תורה
שם התורם שמאחורי תרומה אנונימית נחשף ואז הכל משתבש לחלוטין • איך קשורה הפרוכת שהייתה במשכן, ומאוחר יותר במקדש, לחיים של כל אחד מאיתנו?
אדר יש לו שני משמעויות וכגון 'נָאוֹר אַתָה אַדִּיר' (תהלים ע"ו), 'יַגְדִּיל תוֹרָה וְיַאְדִּיר' (ישעיה מ"ב), שכולם שם משמעות חוזק וגדולה וזה מיוחס אל הקב"ה
בכל הפרשיות שבתורה יש בהם הזכרת מיתה או עון או קרבן וכיו"ב, לכן ישתנו כולם לצרופים אחרים, משא"כ פרשת תרומה, שלא נאמר בה דבר אחד מדברים הללו, אם כן לעתיד לא ישתנה ממנה אף אות אחד, רק תשאר כל הפרשה כצורתה וכתבניתה
"ויקחו לי תרומה" (כה, ב). הל' היא האות הגבוהה מכל האותיות וזה מורה על גבוה מעל גבוה, והי' קטנה מכל האותיות, וזה מורה על 'כי אתם המעט מכל העמים' (דברים ז, ז), ושניהם מזדווגים זה בזה.
בהגיע הרב אל המסיבה אמר לו נפוליון כי ישמח לשמוע גם ממנו איזה דרשה לכבודו. נענה הרב ועלה לבימה לדבר, וסיפר את כל הסיפור של יוסף במצרים ואיך שהורידוהו לכלא ופתר את חלום שר המשקים ושר האופים וכו'
האותיות של הדברות האחרונות גדולות היו בהרבה מדברות הראשונות, – וטעם הדבר כדי שיהא נראה וניכר לכל חיוב הזהירות בדברות אלו – בין אדם לחבירו, יותר ממה שנזהר בבין אדם למקום
אף בעת הנפילה והירידה על האדם לדעת ולהבין אשר שם האלוקים
אי אפשר כיום למצוא את כל המתנות העצומות שהיו לנו מאז אלא בתורה הקדושה, כי האדם העוסק בתורה זוכה לכל סוגי ההשפעות שהיו לישראל מאז ומעולם
מה אם האדם עוסק בתורה ולומד את דברי המשנה 'המחליף פרה בחמור' הרי הוא מקבל שכר טוב ואין למעלה הימנו, אם כן 'המחליף פרה בחמור' בפועל ממש, ועושה כן על פי דרך התורה וההלכה הצרופה, מתוך אמונה בבוראו שכך עלה ברצונו, וודאי ששכרו הרבה מאד
אל תאמר 'כאן בישיבה זו אין לי סיכוי להתעלות בתורה', 'אם אעבור לכולל פלוני בוודאי אצמח לגדול בישראל'
