היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיב הערב (מוצאי שבת) להחלטת בין הדין הבינלאומי הפלילי בהאג המאפשר את חקירת ישראל ומסר כי "בית הדין הפלילי הבין-לאומי נעדר כל סמכות בעניין זה, וזאת, בין היתר, משום שאין מדינה ריבונית פלסטינית, אין שטח ששייך למדינה כזו, ומשום שממילא אין לרשות הפלסטינית כל סמכות שיפוט ביחס לישראלים".
"עמדה זו זכתה לתמיכה מצד מדינות מרכזיות ומומחים משפטיים בעלי שם, אך שופטי הרוב בהחלטתם בחרו להתעלם מרבות מהטענות המשפטיות כבדות המשקל שהועלו בהקשר זה".
"מדינת ישראל היא דמוקרטיה שומרת חוק בעלת מערכת משפט עצמאית. מדינת ישראל מחויבת לערכי היסוד של המשפט הבין-לאומי, ויודעת לבחון באופן עצמאי טענות להפרות של הדין. גם מטעם זה אין כל מקום להתערבותו של בית הדין בעניינים המסורים לסמכותה הריבונית של מדינת ישראל".
"הניסיונות לגרור את בית הדין לעסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני מוכרים ומטופלים מזה זמן רב על-ידי הגורמים המדיניים והמשפטיים הרלוונטיים, שנערכו לכל ההתפתחויות האפשריות בזירת בית הדין. היועץ המשפטי לממשלה וצוותו ימשיכו לסייע לממשלת ישראל ולאזרחי המדינה להתמודד עם כל תרחיש אפשרי בזירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי", נמסר ממשרד המשפטים.
במשרד המשפטים ובמשרד החוץ אמרו כי החלטת בית הדין היא רק צעד ראשון בתהליך ארוך בדרך לאפשרות של פתיחה בחקירה ועדיין אין כל החלטה ודאית על פתיחה בחקירה נגד ישראל. "לא נשקפת סכנה מיידית לאף אזרח – זה עלול להתפתח בהמשך, אבל אין עוד מחר בבוקר צווי מעצר לישראלים", אמרו גורמים ישראלים בכירים שעוסקים בנושא. "זו החלטה אחת בתהליך ממושך שבמקרה המהיר ייקח עוד חודשים רבים. בכל מקרה אנו נערכים לספק הגנה מלאה לכל אזרח ישראלי שבית הדין ינסה, אם תיפתח חקירה, לרדוף אותו רדיפה משפטית".
נשיאת ארגון שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר אמרה כי "שורת הדין התריעה כבר מזה חמש שנים שבית הדין יפתח בחקירה, ועל כן הגשנו לבית הדין סדרת תביעות בשם שלל קורבנות הסכסוך שתוקפות את החמאס, אש״ף וגם הרש״פ. החלטת בית הדין בהאג היא החלטה גזענית המחללת את דמם של אלפי קורבנות הטרור הישראליים שנרצחו בידי הטרור הפלסטיני. היושבים בהאג מתיימרים לפתור סכסוך פוליטי של מאה שנים בכלים משפטיים שמאמצים היום באופן חד צדדי ומוטה את הנרטיב הפלסטיני. לבית הדין כלל אין סמכות לדון את ישראל, והיה עליו למנוע חקירה, בדיוק כמו שהחליט למנוע חקירה נגד סין לפני חודש. נמשיך לעמוד בחזית המאבק למען מדינת ישראל וחיילי צה"ל. סוף האמת הישראלית לנצח".
אלן בייקר, מנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ (וחבר במשלחת הישראלית לניסוח החוקה של בית הדין הבינלאומי) אמר בתגובה להחלטת בית הדין הבינלאומי כי "זה גם טרגי וגם אירוני שמדינת ישראל, מהאבות המייסדים של חזון הקמת בית הדין הבינלאומי כגוף עצמאי לאחר זוועות השואה, הפכה כעת למטרה של אותו בית דין על בסיס של מניפולציה פוליטית פלסטינית".
לדברי בייקר האירוניה שבאקרובטיות המשפטית שנעשתה על ידי התובעת היא פוליטית ונובעת מדעה קדומה ולפיה יש לייחס אלמנטים של ממלכתיות וריבונות לרשות הפלסטינית. "לפי כל סטנדרט בינלאומי – הרשות אינה יישות טריטוריה ריבונית, ולפיכך, אף על פי חוקי בית הדין הבינלאומי, אינה יכולה להיות תחת סמכותו של בית המשפט".
הוא הוסיף: "בית הדין הבינלאומי, שאמור להיות גוף משפטי א-פוליטי, נטול לחץ והשפעה פוליטית, הרשה לעצמו להפוך בהחלטה זו לגוף אנטי-ישראלי נוסף העומד לרשותם של המבקשים לערער על הלגיטימיות של מדינת ישראל. למרבה הצער ההחלטה לא רק פוגעת בצורה בלתי הפיכה בשלמותו ובאמינותו של בית הדין הבינלאומי, אלא יש בה גם פוטנציאל לערער ולהביא לסיכול התהליך המדיני במזרח התיכון".
היועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor ומי שמובילה את פעילות המכון בהאג, מסרה: ״החלטת בית הדין בהאג אינה מפתיעה. התובעת שמה את ישראל למטרה כבר מספר שנים ועבדה בשיתוף פעולה עם ארגונים הקשורים לחזית העממית לשחרור פלסטין, זאת על מנת לנסח טענות מזויפות כלפי בכירים ישראלים".
"מכון המחקר NGO Monitor, יחד עם ארגונים נוספים, הגישו לבית הדין בהאג כידידי בית המשפט מסמך המפרט מדוע אין לבית הדין סמכות להמשיך בחקירה נגד ישראל. מספר מחקרים שערכנו בשנה האחרונה הראו כי התובעת שיתפה פעולה עם ארגונים במימון אירופי הקשורים לחזית העממית לשחרור פלסטין, קיבלה את חוות הדעת שהוגשו על ידי ארגונים הפעילים בקמפיין החרם נגד ישראל, והתעלמה לחלוטין מהחוק הבינלאומי והסכמי אוסלו. הטיעונים בחקירתה כללו חריגה מתחום שיפוטו של בית הדין, מחיקה ושינוי של ממצאים היסטוריים, התעלמות מהטרור הפלסטיני והתבססות על מקורות מוטים ולא אמינים".
הרצברג הוסיפה כי ״האיבה כלפי ישראל היא חזקה יותר מהיכולת של בית המשפט לשמור על אמינותו. ממשלות אירופה, המממנות את הארגונים שהובילו את התביעה, חולקות גם הן באחריות לפארודיה המשפטית הזאת״.
