חרדים לקואליציה
השפעתן של המפלגות בתוככי הקואליציה מעולם לא ידעו ימים יפים יותר. הגורם לכך הוא כמובן מורכבותה והסתרבלותה של הקואליציה המתנשפת לא רק בעת עלייה אלא אפילו במישור, כאשר האיום בפיזורה והליכה לבחירות מרחף כל העת. אלא שההחלטה הסופית כידוע, נמצאת בידיו של אדם אחד, בנימין נתניהו שמו. האם יטרח נתניהו לעדכן בצעד הנועז והשערורייתי את בני גנץ מבעוד מועד? זו עוד שאלה…
הפרשנים הפוליטיים מאוחדים בדעתם, כי מטרתו של נתניהו בימים אלו היא החלשת מעמדו של בני גנץ ככל הניתן ו'להוציא לו את המיץ' עד למועד מימוש הרוטציה. החרדים, החוששים גם הם מבחירות וישנים כל לילה עם עין פקוחה לעברו של נתניהו, החליטו לגלות מעורבות, וכאן נרשמה פרסה מתמיכה חזקה בנתניהו לשלום קר שכזה.
מלחמות החרדים-הליכוד אינן פוסחות על אף יום בשבוע ומספקות אנרגיות חיוניות מדי יום לכתבי הכנסת. כך השבוע, כאשר ח"כ שקד ביקשה להעביר את חוק פסקת ההתגברות, החלום הכי ורוד מבחינת החרדים, בזמן שבליכוד נעדרו מההצבעה, הח"כים החרדים הצביעו נגד, למעט ח"כ אייכלר שנמנע.
בתמונה דומה נתקלנו דם כאשר חוקים בעייתיים ונוגדי הלכה אחרים עלו להצבעה. החרדים, במקום לבקר את 'כחול לבן' שבונה על שותפות עתידית עם החרדים וכאן מכניסה אצבע לעין, הפנו את החצים פעם נוספת לעבר הליכוד. זוכרים את הצעת החוק של סמוטריץ' לבדיקת ניגודי העניינים ומינוי שופטים בישראל?!
כשפניתי לגורם בכיר ביהדות התורה ותהיתי בפניו האם בליכוד אכן יש מקום לחשוש מהתקרבות החרדים לכחול לבן, כמו גם לגבי התנגדותם הנחרצת של החרדים לקיומן של בחירות בעיתוי הנוכחי, על אף סקרי דעת הקהל המנציחים לראשונה את גוש הימין עם יתרון מובהק על פני גוש השמאל, ענה לי הגורם כי "המצב הפוליטי לא טוב לימין, ובפרט לנתניהו. העובדה שיש כל כך הרבה מובטלים מפחית את הסיכויים שמחנה הימין אכן ינצח. נכון שהפעם בניסי ניסים ניצלנו מציפורני שיניהם של לפיד וליברמן, אבל מי מבטיח שזה יקרה שוב?".
באשר לשאלת המרחק שהמפלגות החרדיות עשויות ללכת ולהקריב מעצמן על מנת שלא תתקיימנה בחירות רביעיות, ענה הגורם כי המפלגות מוכנות ללכת "כל מרחק" והעיקר שלא ניגרר לבחירות. "אנחנו מוכנים לשבור אפילו את השותפות עם נתניהו. לא התלהבנו מממשלת האחדות, אבל הבלגנו כי לא הייתה ברירה. גם עכשיו אין ברירה ואנו מצפים מנתניהו שיבליג. אסור ללכת לבחירות, ואם נתניהו יילך לבחירות אנחנו נרגיש הכי נבגדים", הוסיף.
אלא שלמרות הצהרות אלו, אירוע השבוע הביאו לכך שהחשש מבחירות עדיין מקונן בליבם של הכתבים הפוליטיים. נתניהו הרגיל לא היה מוציא סרטוני סיור, מגדיל את נופך ההפגנות, מגביר את תכיפות התקיפות נגד התקשורת, ולקינוח הופך את לפיד "מכתב המחנה לצייצן המחנה". כל זה רק מחזק את התחושה כי הבחירות לפנינו. אני אישית אגב, עדיין חושב כי לא תתקיימנה בחירות בחודשים הקרובים.
מדגרת ההפגנות
ההפגנות מחוץ למעונו של רה"מ עברו כל גבול. אם בהתחלה טענו שזה בגלל המצב הכלכלי, הרי שמיום ליום אנו עדים שמדובר בשקר אחד גדול.
כמי שמסקר באורח קבע את ההפגנות האלו, אני יכול לקבוע כי המפגינים רוכבים על הגל המתאים. שכן בהפגנות על רקע מצוקה כלכלית לא היו מביאים איתם 'המפגינים' עמדות מסאז' ובוודאי לא מניפים שלטים עליהם מתנוססים כיתובים מ"צדק לאיאד" ועד ל"די לכיבוש".
אכן, שלטי הסתה לא התנופפו שם, אבל עדיין, אני מפחד לדמיין לעצמי תרחיש אילו נתניהו היה עובר שם או אחד מבני משפחתו. הבלוף שכל מי שנגד נתניהו נמצא שם, אינו תופס אחיזה במציאות, שכן נציגי הימין המתנגדים לנתניהו (ולא חסרים כאלה) אינם נוכחים שם.
השלט היחיד שנתקלתי בו כשעליו הכיתוב "אנחנו ימין, ורוצים שנתניהו ילך הביתה", היה מצביעי ליברמן.
אם בהתחלה היכו ההפגנות פוליטית בנתניהו, הרי שהיום כבר למד נתניהו כיצד למנף אותן לעצמו ולאינטרסים שלו. שכן מי מהשמאל-מרכז יזדהה עם השמאל רדיקלי שהגיע להפגין?
בניסיון לעורר את דעת הקהל הגו מתכנני ההפגנות כל יום פרובוקציה אחרת, במטרה למשוך את תשומת לה הציבור. נכון שפעם אחת התפלק להם והציבור לא קיבל את הפרובוקציה, אך בואו נביט קדימה לעוד מספר חודשים, מה יישאר לנו מכל ההפגנות, עוד כמה נדבקי קורונה?.
נכון שהיו מי שבאו להפגין וגם הקפידו על מסכות, אבל על הנחיות הריחוק החברתי של 2 מטר וכו' ממש לא הקפידו, כי לא מחלקים על זה דוחות. עכשיו ישאל החרדי הממוצע למה בהפגנות מותר חמש עשרה אלף איש ובבית הכנסת מותר רק מניין? התשובה העגומה לכך היא שלתפילה אין ערך גדול בדמוקרטיה, ולכן הוא מדביק בקורונה – בשונה מההפגנות.
