היום (חמישי) הודיעה היועמ"שית לממשלה גלי בהרב מיארה לבג״ץ כי היא מבקשה לדחות את העתירה וכי היא אינה מסכימה עם עמדת השופטים שיש לבטל את מינוי הקבוע של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת לעניין מינויים ותפקידים בכירים. לטענתה "דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות" הסבירה.
כזכור, היועמ"שית בהרב מיארה התנגדה להצעת השופטים לבטל את מינויו הקבוע של השופט בדימוס מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת לעניין מינויים ותפקידים בכירים ולהפוך אותו למינוי נקודתי רק לצורך מינוי הרמטכ"ל. אחרי החלטת היועמ"שית, דנו השופטים והחליטו להוציא למדינה צו על תנאי, שלפיו תיאלץ בהרב-מיארה לנמק עד 15 בספטמבר מדוע לא לבטל את מינוי הקבע של מזוז.
לדברי בהרב מיארה "עמדת המדינה היא שיש לדחות את העתירה המבקשת לחייב את הממשלה למנות את יו"ר הוועדה כמינוי "אד הוק" לבחינת איוש משרת הרמטכ"ל בלבד, תוך סטייה מהכלל המהותי שקבעה הממשלה עצמה. יובהר, כי אין מחלוקת כי יש צורך במינוי יו"ר לוועדה לשם השלמת הליך מינוי הרמטכ"ל".
"עוד קודם להגשת העתירה, משעה שהתברר כי קיים צורך חיוני ודחוף במינוי רמטכ"ל, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה לשאלת משך כהונת יו"ר הוועדה. בהקשר זה נדונו בייעוץ המשפטי לממשלה שתי אפשרויות. אפשרות אחת, סטייה מהכלל המהותי המסדיר את הנושא, היא החלטת הממשלה משנת 2018. היינו, להמליץ לממשלה למנות את היו"ר החדש לתקופה קצרה. ואפשרות שנייה, להמליץ על מינוי בהתאם לכלל המהותי שקבעה הממשלה".
בהרב מיארה הסבירה את ההתלבטות לגבי העמדה הנכונה וכתבה "משום שאנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימאלית וכל אחת מהן מעוררת קשיים אחרים. לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או "אד הוק", הגם שהוא עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף"
"על רקע זה, נכתב בתשובת המדינה, כי משעה שאין מחלוקת על כך שמינוי יו"ר לוועדה המייעצת בעת הזו הוא הכרחי, בנסיבות המינוי הקונקרטי שנבחן, דווקא היצמדות לנורמות המהותיות שקבעה הממשלה עצמה בשנת 2018 באשר למשך הכהונה של חברי הוועדה המייעצת, היא שעולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא מינויים בתקופת בחירות"
עוד הבהירה בהרב מיארה "מבלי להתעלם מהקושי הכרוך במינוי יו"ר לוועדה לכהונה ממושכת בתקופת בחירות, ומבין שתי האפשרויות שהיו על הפרק, מינוי קבוע או מינוי זמני, דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות".
את העתירה נגד המינוי הגיש לבג"ץ ארגון "לביא" לאחר שלפני כשלושה שבועות אישרה הממשלה את מינוי של מזוז בתקופת ממשלת המעבר, לתפקיד של 8 שנים. בהרב מיארה החליטה כי אין מניעה למנות את מזוז בתקופת ממשלת מעבר, החלטה שעוררה ביקורת קשה בעיקר בשל משך הכהונה בתפקיד ואי אישור לקדם מינויים אחרים בזמן ממשלת המעבר כמו מפקד לגלי צה"ל.
בהרב מיארה נימקה את החלטתה בכך, שאם מזוז ימונה באופן זמני בלבד הוא לא יוכל לפעול בעצמאות, אלא יהיה תלוי בהרכב הממשלה שתקום שתצטרך להאריך את כהונתו.
עו״ד יצחק בם המייצג את ארגון לביא שהגיש את העתירה נגד מינויו של מזוז מסר בתגובה כי ״מצער לראות את היועצת המשפטית לממשלה נאבקת למען שימור הסטנדרטים הכפולים ביחס למינויים בממשלת מעבר. בעוד שבעבר היועץ המשפטי לממשלה מיוזמתו מנע כל מינוי של בכירים בתקופות ממשלת מעבר הרי בממשלת לפיד כאשר המתמנה הוא השופט בדימוס מזוז, לפתע הכול מותר. אנחנו נבקש מבג״ץ להכיל ביחס למינויו של מני מזוז את אותן הנורמות שהוא קבע בשבתו על כס השיפוט. הדין צריך להיות דין אחד לכולם ומצער שהיועמ״שית אינה מבינה זאת״
