אמרו רבותינו ז"ל שהנגעים באים על לשון הרע, וזה בא מישיבת הלצים, וזה לשון הרמב"ם ז"ל סוף הל' טומאת צרעת וזל"ק: "וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים, בתחילה מרבין בדברי הבאי, כענין שנאמר (קהלת ה, ב) וקול כסיל ברוב דברים, ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר (תהלים לא, יט) תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק, ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם.
כענין שנאמר (דברי הימים ב. לו, טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים דברים ומתעתעים בנביאיו, ומתוך כך באין לדבר באלקים וכופרין בעיקר [דבר פלא אי' במדרש תנחומא, שהשרטוטים המנומרים בעור הנחש, הינם 'צרעת'. ונענש הנחש בנגע הצרעת כדין המספר לשה"ר, שהרי דיבר לשה"ר על הקב"ה, שאמר (בראשית ג, ה) כי יודע אלוקים, כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע].
כענין שנאמר (מלכים ב. יז, ט) ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על י"י אלקיהם, והרי הוא אומר (תהלים עג, ט) שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, מי גרם להם לשית בשמים פיהם לשונם שהלכה תחילה בארץ, זו היא שיחת הרשעים שגורמת להן ישיבת קרנות וישיבת כנסיות של עמי הארץ וישיבת בתי משתאות עם שותי שכר, אבל שיחת כשרי ישראל אינה אלא בדברי תורה וחכמה, לפיכך הקדוש ברוך הוא עוזר על ידן ומזכה אותן בה, שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו ויקשב י"י וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי י"י ולחושבי שמו", עכ"ל.
